”לידה טבעית” היא הרבה יותר מההימנעות מלקיחת אפידורל וסמי טשטוש אחרים בלידה. ”לידה טבעית”, עבורי, היא שינוי גישה טוטאלי כלפי נושא ההיריון, הלידה והטיפול בתינוקות כפי שהוא משתקף בתרבות שלנו. מה נדרש כדי ליצור את שינוי הגישה הזו?

מבוא

נשים רבות ילדו בסביבתי בחודשים האחרונים, וחלקן שואלות אותי על דעתי לגבי ההיבטים השונים של ”לידה טבעית” וטיפול בתינוקות בגישה טבעית. כמובן שאפשר לכתוב (ואף נכתבו) ספרים שלמים על כל אחד מההיבטים האלה, אך בכל זאת במאמר זה אנסה לשרטט תמונה כללית של הנושא ואולי בחודשים הבאים נכנס יותר לעומק לנקודות מסוימות.

אתחיל בסיפור האישי שלי:

התמזל מזלי ללדת את שני ילדיי בחו”ל: הראשונה נולדה בניו-זילנד והשני נולד באוסטרליה. בשתי הארצות הללו, היחס להריון ולידה שונה לחלוטין מהיחס לנושא בישראל וזה אפשר לי לקבל פרספקטיבה רחבה יותר על הנושא.

זה מתחיל מתקופת ההיריון. ראשית, כמות הבדיקות והאולטרה-סאונדים שמתבצעים כאן בארץ גדולה לפחות פי 2 מכמות הבדיקות באוסטרליה וניו-זילנד. בנוסף, מי שמלווה את ההיריון שם היא מיילדת ולא רופא/ה.

בניו-זילנד, המיילדת (מטעם הממשלה, שלא עלתה לנו שקל אחד) ניסתה לשכנע אותנו לוותר על בית החולים ולעשות לידת בית (!). ”הריון זה לא מחלה” היא אמרה ”למה ללכת לבית חולים?”, אנחנו החלטנו בכל זאת ללכת לבית החולים מכיוון שהשיטה שם היא שהמיילדת שלנו מגיעה יחד איתנו לבית החולים ומיילדת את התינוק/ת ורק אם יש בעיה כלשהי, היא מזעיקה את האחיות והרופאות של בית החולים. מכיוון שגרנו רחוק מבית החולים החלטנו שעדיף ללדת שם ולא לקחת סיכונים.

הלידה התקיימה בחדר משלנו, רק אנחנו והמיילדת, ללא רופא/ה או אנשי צוות אחרים. לאחר הלידה התינוקת נשארה איתנו כל הזמן, לא נתנו לה שום חיסון או טיפול מלבד בדיקה סטנדרטית (נשימה, רפלקסים וכדומה). השתחררנו מבית החולים כ-6 שעות (!) לאחר הלידה והמיילדת המשיכה להגיע אלינו הביתה לתקופה של 6 שבועות לאחר הלידה, לייעץ על הנקה וכל נושא אחר שמעסיק אותנו כהורים טריים. כאמור, על כל הטיפול הנ”ל לא שילמנו דולר אחר.

בלידה השנייה, באוסטרליה, גרנו על אי גדול שיש בו בית חולים רק בקצה אחד של האי ולכן קרה לא אחת שתינוקות נולדו באוטו בדרך לבית החולים. מכיוון שהלידה הראשונה שלי הייתה מהירה מאוד, היה חשש שלא אספיק להגיע לבית החולים בזמן. המיילדת (שוב מטעם הממשלה) אמרה לי בקור רוח נפלא: ”אל דאגה – פשוט הכינו מראש באוטו מגבת גדולה לתפוס את התינוק ומספריים לחתוך את חבל הטבור!”

הגישה הנונשלנטית כלפי לידה היא הבסיס, בעיני, להבדל העמוק בין הטיפול בנשים בהריון ותינוקות רכים במדינות אלה לבין הטיפול בהן בישראל.

הנחת המוצא היא שלידה היא דבר טבעי ושאנו הנשים יודעות ללדת ללא התערבויות רפואיות. ניתן להגיע אל הלידה בתודעה חיובית ולא בתודעה שלילית שרק מחפשת בעיות שצריך ”לפתור” בעזרת התערבויות רפואיות שונות. כמו כן, יש הבדל עצום בתקציבים המופנים כלפי טיפול ביולדות ותינוקות. לידה טבעית היא הסטנדרט והינה נגישה לכל אישה ללא הבדל מעמד כלכלי, גזע ודת.

ישראל – תמונת מצב עדכנית

נכון להיום בארץ, ישנו תהליך של ”מדיקליזציה” של הלידה, כלומר הלידה נחשבת כפרוצדורה רפואית שיש ”לטפל” בה ולא כתהליך טבעי שניתן להפקיד בידי האמהות בידיים בטוחות ורק ללוות ולתמוך בו באהבה.
בבתי החולים, נשים בכלל – ונשים שעומדות על זכותן ללדת בדרכן בפרט – נתקלות לעיתים ביחס משפיל ואף אלים מצד מיילדות ורופאים/ות: התערבויות רפואיות ללא הסכמה, קשירה למיטה עם מוניטור, הפחדות, איומים, כניסה פתאומית לחדר של סטאז’רים, רופאים ואחיות, משא ומתן על זכויות הבסיסיות של היולדת ועוד. בשל היחס הזה, והן בשל המודעות ההולכת וגדלה ללידה טבעית, מידי שנה גדל מספר הנשים שבוחרות באופציה של לידה בבית או לידה בבית יולדות. ישנן נשים שאפילו בוחרות בלידת ”אנאסיסטד” – לידה ללא ליווי של מיילדת (unassisted birth)

המדינה מצידה, מנסה להקשות כמה שיותר על הבוחרות בלידה מחוץ לבית החולים, למשל על ידי שלילת מענק לידה ודמי לידה ממי שילדו בבית. האופציה של לידה מחוץ לבית החולים היא יקרה מאוד וכמובן שאפשרית רק למי שידה משגת.

בשנת 2001 קמה תנועה בשם ‘‘נשים קוראות ללדת”  שמטרתה לקדם את זכות הבחירה בלידה עבור נשים בישראל. למרות שהמודעות לנושא הולכת וגדלה, עדיין יש צורך להזיז אותו מהשוליים אל המיינסטרים בישראל.

להרגיש את הלידה – לידה מעצימה

למה בעצם לא להשתמש באפידורל? הלידה כל כך כואבת – למה לא להקל על הסבל שלנו?
ובכן, ישנן סיבות רבות לבחור בלידה ללא משככי-כאבים, ביניהן:

• לאפידורל תופעות לוואי שונות שעלולות להזיק לאם ולתינוק/ת
• האפידורל מגביל את חופש התנועה שהוא קריטי בלידה – תנועה במהלך הלידה ותנוחות לידה שונות מסייעות לתינוק/ת לצאת עם מינימום התערבויות רפואיות. אם את לוקחת אפידורל, התנוחה היחידה האפשרית ללידה היא בשכיבה על הגב או בישיבה – שתיהן לא תנוחות אופטימאליות ללידה.
• האפידורל פעמים רבות מאט את הצירים ומשבש את התהליך הטבעי של הלידה – וכך עלול לגרום להתערבויות נוספות כגון זירוז לידה ואפילו ניתוח קיסרי.
• משככי הכאבים עוברים ישירות אל העובר! כלומר, אנחנו לא רק מסממות את עצמנו אלא גם את התינוקות שלנו. תינוקות שנולדו עם משככי כאבים נוטים להיות ישנוניים ובכך להקשות על יניקה ראשונה מוצלחת לאחר הלידה.
• הכי חשוב: משככי הכאבים גורמים לנו ”לפספס” חלק מחוויית הלידה. יש משהו מאוד מעצים בלידה שהרגשנו אותה ונכחנו בה באופן מלא מתחילתה ועד סופה. אני יכולה אפילו להגיד ששתי הלידות שלי היו שתי החוויות המעצימות ביותר שחוויתי בחיי.
• בהמשך לסעיף הקודם – במהלך הלידה אנחנו יכולות לחוות באופן עוצמתי חיבור לגוף ולמקום קדמוני בתוכנו ש”פשוט יודע” מה לעשות. זהו לא מקום שכלתני אלא מקום עמוק בתוכנו שבדרך כלל לא בא לידי ביטוי בחיי היום-יום שלנו. בלידה ישנה הזדמנות להתוודע אל המקום ואל החוויה הקסומה הזו ולחזק את השימוש בחיבור למקום הזה בהמשך חיינו.
• ישנן אינספור דרכים טבעיות להקל על כאבי הלידה מלבד משככי-כאבים כימיים: שהייה באמבטיה או במקלחת (יש נשים שאף בוחרות בלידת מים), תנועות מסויימות, הליכה, מסאג’, ארומתרפיה, מוזיקה מרגיעה, קולות נמוכים ועוד ועוד – לא חסר מידע על כך באינטרנט ובספרים ולכן לא ארחיב על זה בשלב זה.

למרות כל האמור לעיל, הערה חשובה:
נסו לא להגיע ללידה עם ציפיות מוגדרות וחשיבה מקובעת – לא לכאן ולא לכאן. אפשר להשאיר את אופציית האפידורל פתוחה ולזרום עם מה שקורה באותו רגע ועם מה שהגוף מבקש. הכי חשוב – לא להתאכזב מעצמך אם הלידה לא קרתה בדיוק כפי שתכננת או ציפית. אם לקחת אפידורל, זהו לא כשלון או אכזבה אלא לפעמים פשוט הקשבה למה שהגוף שלך ביקש באותו רגע. החיים הם דינאמיים והלידה היא רק ההתחלה של המסע המהמם שנקרא ”הורות” אז תשמרי את הכוחות האלה להמשך הדרך…(או במילים אחרות – יהיו לך עוד המון הזדמנויות לתרגל רגשות–אשם הוריים אז בואי לא נתחיל כבר עכשיו :-) )

לאחר הלידה – ”מי הזיז את התינוקת שלי?”

בישראל נהוג לקחת את התינוק/ת לאחר הלידה לתינוקיה ורק ה”מוזרות” שרוצות להיות עם התינוק/ת לאחר הלידה בוחרות במה שנקרא ”ביות מלא”. בתינוקיה יש זמנים קבועים שבהם מותר לכן לבוא ולהניק את התינוק/ת ובשאר הזמן התינוקות ישנים או צורחים בלי שיש כוח אדם מספק כדי להרים אותם או לטפל בהם. בעיני, הרעיון שלפיו הדבר הכי טוב לתינוק בן-יומו הוא לשכב בתוך קופסת פלסטיק ולמרר בבכי כאשר מסביבו המון תינוקות בקופסאות פלסטיק ממררים בבכי הוא הזוי במקרה הטוב. באוסטרליה וניו-זילנד, אגב, התינוק יופרד מהאם לאחר הלידה אך ורק במקרי חירום שבהן האם אינה יכולה לתפקד או שקיימת סכנה לחייו של התינוק ונדרש מעקב רפואי צמוד.

חשוב לדעת שאין לאף אחד זכות לקחת מכן את התינוקת שלכן ללא הסכמתכן!! אני מכירה אבא ”משוגע” במיוחד שהחזיק חזק את התינוקת, התיישב איתה במסדרון ואמר לרופאים שלא יעזו לגעת בה – והוא התכוון לזה!

קחו בחשבון שאם לוקחים את התינוקת יש סיכוי שיתנו לה חיסון צהבת B , זריקת ויטמין K , תמ”ל ושאר ירקות בלי לשאול אתכן. חשוב שתדעו כי זכותכן המלאה לסרב לכל חיסון, זריקה וטיפול (מלבד בדיקת רופא, שעל פי חוק חייב לבדוק את התינוק תוך 24 שעות מרגע הלידה).

תינוק שזה עתה נולד זקוק יותר מכל לקרבתה של אימו, למגע גוף (רצוי מגע עור-אל-עור, ללא בגדים), להנקה על פי דרישה ולא על פי זמנים קצובים שקבעו האחיות. אני מקווה שלא ירחק היום שבו גם אצלנו ייעלם המנהג האכזרי של הפרדת היילוד מאימו.

היבטים נוספים

התחלתי לכתוב על היבטים נוספים של לידה טבעית וטיפול טבעי בתינוק: על הנקה על פי דרישה, על חיסונים, על ברית מילה ועוד, אבל המאמר התארך והתארך – נשאיר משהו לפעם הבאה…

עם הפנים לעתיד…

אין לי ספק שנושא הלידה הטבעית הוא אחד החשובים, מכיוון שמדובר בחוליה מרכזית בשרשרת ההעצמה הנשית והפמיניזם: למצוא מחדש את הכוחות הנשיים שלנו, להתחבר לעוצמה הנשית הטמונה בכל אחת מאיתנו – הכוח ליצור חיים בתוך גופנו ולהביאם לעולם בעזרת חכמת הגוף שלנו ולא בעזרת מכשירים ותכשירים שונים ומשונים. לתינוקות שלנו יש זכות לקבל טיפול רך, אוהב וקשוב לצרכיהן/ם כבר מרגע הלידה. להיוולד באווירה בטוחה, עם אורות מעומעמים, מעט אנשים וקולות רמים, ללא הפרדה מהאם בימים הראשנים לחייהם. כמובן שזה דורש לא רק שינו גישה אלא גם הקצאת תקציבים גדולים יותר מטעם הממשלה כדי להתגבר בעיית המחסור בכוח אדם ובחדרי לידה מתאימים.

אז איך אנחנו יכולות להשפיע?

• ידע הוא כוח. חושב לקרוא הרבה מידע בנושא ולהגיע ללידה מוכנות כך שהרופאות/ים והמיילדות לא יוכלו ”לבלבל” אותנו ברגע האמת.

• דעי את זכויותייך! זכותך לבחור מי ילווה אותך בלידה, לבחור באיזו תנוחה את רוצה ללדת, ואין לאף אחד זכות לקחת ממך את התינוק/ת ללא רשותך וגם לא לתת לה תמ”ל, חיסונים או לבצע בה כל בדיקה אחרת ללא הסכמתך.

• הפיצי הלאה! את המאמר הזה, את הידע, את האתר של ”נשים קוראות ללדת”… דברי עם חברות, שכנות, עמיתות לעבודה על הנושא. ככל שיותר נשים יהיו מודעות לזכויותיהן ולחשיבות ולהשלכות של הבחירות שלהן, כך הלחץ הציבורי שיופעל יהיה חזק יותר והשיטה תשתנה מלמטה למעלה.

מוזמנות לשתף סיפורי לידה משלכן ולחזק נשים נוספות בבחירה שלהן!

לקריאה נוספת

• ”לידה פעילה” – ג’אנט בלסקז – ספר חובה לכל אישה בהריון!! (משם יש גם הפניות לספרים רבים אחרים)
• ”עקרון הרצף” – ג’יין לידלוף
• ”לישון בלי לבכות” (The No-Cry Sleep Solution) – אליזבת’ פאנטלי (על שיטות עדינות להתמודדות עם קשיי שינה)
• ”תינוקות באופן טבעי” – עורכת: יונת שרון – (http://www.beofen-tv.co.il/books/baby/) – עוסק בנושאים כגון: לידה, הנקה, בלי-חיתולים, רפואה טבעית ועוד…
• קודם קול אמא – ארני זקס
• האתר של תנועת ”נשים קוראות ללדת” – עם מידע רב בנושא זכויות בלידה ועוד.
• אתר שמעודד נשים ללדת רגיל אחרי לידה קיסרית
• ”טבעי ללדת – המדריך להריון ולידה ולימים שאחרי”- גילה רונאל, מירה ארצי פדן ועלמה כהן ורדי.