ראשית אפתח בהתוודות, לא יצא לי להכין מסנן (פילטר) זה במו ידי, אך זכיתי לראות אותו עובד בדרום מזרח אסיה.

למי המסנן מיועד

לצרכני מים ממקור שאיננו מטופל כלל ובעל חשד לזיהום ביולוגי (למשל שפכי אדם או בעלי חיים), לכן בעיקר לתושבי מדינות עולם שלישי, אך גם בארץ זכיתי להכיר לא מעט חבר’ה שגרים עד גדת נחל או ליד מעיין מפוקפק, לכן אם האופציה של חיטוי כימי (כלור) לא העדיפות הראשונה שלכם, הפילטר הבא הינו פתרון בסגנון ה-DIY – עיקרון המסנן הינו פשוט ביותר אך יחד עם זאת גאוני להפליא.

חומרים

• חימר (חרסית טהורה – clay)
• שאריות קפה או קליפות אורז, חיטה, דוחן או כל דגן אחר שמגדלים במקום
• דלי פלסטיק גדול

הוראות הכנה:

ראשית יש לערבב את החימר יחד עם הקפה ביחס של 1:1. כדי לוודא ערבוב הומוגני ניתן להוסיף עוד מים לבלילה ועל ידי כך לערבב בקלות יותר.

יחס זה הינו המומלץ לאחר אופטימיזציה שנעשתה ע”י אוניברסיטת ACT באוסטרליה (הפקולטה להנדסה, היחידה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה). כמובן שהאופטימיזציה תלויה בתנאי הסביבה, לכן ייתכן ובארץ יחסי ערבוב אחרים עדיפים. כמו כן ניתן לעשות זאת עם חומר אורגני אחר כגון קליפות של אורז או חיטה (מוץ).

מתערובת זאת יש להכין את כד החימר, למשל ע”י אופני כדרים, או ע”י מדחס מכני.

את הכד חימר המוכן יש להשאיר בשמש לייבוש בין 8 ל-12 יום, בהתאם לטמפרטורת הסביבה וללחות היחסית.

לאחר הייבוש מגיע שלב השריפה, שלב שמספרים מדריכים ממליצים ליישם באמצעות עטיפה של הכד בקש יבש, ואז לכסות את הכד העטוף בקש בצואת פרות לחלוטין (עד שלא ניתן לראות את החימר או הקש, אלא רק את צואת הפרות). שוב, לא יישמתי זאת בעצמי לכן אני רק מצטט מדריכים מבוססים אחרים.

כעת יש לשרוף בטמפרטורה של בין 830 ל-950 מעלות צלזיוס. צואת הפרות המחסה את הכד תאפשר שריפה אחידה מבלי לפוצץ את הכד.

תהליך השריפה לרוב לוקח כשעה, כאשר השלב של הטמפרטורה הגבוהה צריך להמשך כחצי שעה. בקרת איכות טובה היא שינוי צבע החימר לכתום בהיר.

שלב השריפה הינו השלב העיקרי. בשלב זה נשרפו שאריות הקפה (או קליפות האורז/חיטה) לCO2 ואדי מים, הגזים יצאו לאט לאט מדפנות הכד והשאירו פורות (חורים) בכל דפנות הכד. הפורות מעלות את מוליכות המים דרך כד החימר (המים גם עוברים את החימר הרגיל אך במוליכות נמוכה בהרבה), בעצם שריפת הקפה גורמת לנקבוביות בכד החימר ולהעלאת שטח הפנים.

הכד יתקרר לאיטו לאורך 10 עד 12 שעות.

שלב נוסף שמומלץ ומיושם על ידי הצלב האדום הינו השרייה בתמיסת יוני כסף. יונים אלו מעלים את כושר החיטוי של הפילטר מכיוון שהינם רעילים לחיידק אך לאדם בריכוזים נמוכים.

אופן השימוש

כד החרס (הפילטר) יוצב בתוך דלי הפלסטיק, כך שייווצר נפח ריק מתחת לכד. הפד עצמו ימולא במים החשודים כמזוהמים, שיעברו דרך הפורות בכד החרס. המים שיעברו דרך הכד נאספים בדלי המים החיצוני. בניסוי שנעשה ע”י אוניברסיטת  ACT באוסטרליה, לקח לסנן ליטר מים בין שעה לשעתיים, כאשר המים שיצאו היו נקיים מחיידקים. המחקר של ACT ביצע ניסויים, אני יכול רק לאשר כי אמנם ייתכן כי ישנם בקטריות או וירוסים אשר קטנים יותר מגודל הפורות, אך רוב החידקים או הוירוסים אינם “שוחים” לבד במים, אלא יושבים על גבי חלקיקים (חרסיות למשל) ולכן הרחקה של כל אותם חלקיקים אכן תרחיק את כמות החיידקים בכמה סדרי גודל.

תחזוקה

את החלק הפנימי של הכד יש לנקות כל פרק זמן של עד חודש בעזרת מים מסוננים (נקיים מחיידקים) ומברשת על מנת למנוע גידול של מושבות חיידקים או ירוקת על דפנות הכד וסתימת הפורות. דלי הפלסטיק ינוקה באותה תדירות על ידי מים וסבון על מנת למנוע התפתחות חיידקים.

דוגמאות מוצלחות

בסרי לנקה, לאחר הצונמי שפקד את המקום בשנת 2004, הצלב האדום אימץ את הטכנולוגיה הזו ועל ידי כך סיפק מים ראויים לשתייה ולהיגיינה לכ-60 אלף בני אדם. בנוסף, ייצור הפילטרים סיפק עבודה לתושבי המקום ואף לנשים אשר עסקו בכדרות.

הפילטר אשר סיפק הצלב האדום מסנן כ-2 ליטרים של מים בשעה, ולכן מעל ל-40 ליטר ליום, כמות מים אשר מספיקה לבית אב. הפילטר נמצא בשימוש גם באפריקה, גווטאמלה, בקרב נפגעי ההוריקן מיטשל ועוד. הבנק העולמי נותן מימון במגוון במדינות לבתי מלאכה ליצירת הפילטר.

סרטונים של תהליך הייצור

   

מקורות

http://info.anu.edu.au/mac/Newsletters_and_Journals/ANU_Reporter/098PP_2005/_004PP_Autumn/_water.asp

http://en.howtopedia.org/wiki/How_to_Make_the_Sri_Lankan_Clay_Water_Filter