לפני כמה חודשים פרסם מייק מדריך להקמת גינת משטחים אנכית. מקריאה במדריך של מייק, מאוד הפתיע אותי כיצד האדמה לא נשפכת מהרווחים שבין העצים גם לאחר שהצמחים התבססו. כך שבעוד אולי בלוטן הקסם הזה עובד, אני החלטתי לתכנן ערוגה ממשטחים קצת אחרת. לאחר מספר תכנונים ונסיונות גם העברתי סדנא בבניית הערוגה בסדנא הקהילתית לקיימות. מדריך זה הינו תיעוד של מהלך הסדנא, הבנייה והמסקנות החדשות שאליהן הגענו תוך כדי העבודה.

הרעיון

כדי להחזיק את תערובת השתילה / האדמה, בשיטה הזו אנו סוגרים את המשטח משלושה כיוונים, ואת שתילת הצמחים נעשה בקדמת המשטח (או קדמת הערוגה). בקדמת המשטח, נבנה תוספת של אדנית קטנה שצמודה למשטח (כמו בשרטוט), וזאת נעשה משתי סיבות:

• ברוב הדוגמאות שרואים ברחבי האינטרנט, השתילה היא חלק בעייתי (בגלל שתערובת השתילה רוצה להשפך החוצה). בעייתי עד כדי כך שחלקם שותלים כשהמשטח אופקי, נותנים לצמחים להשתרש כשבועיים ורק אז מרימים את המשטח. מכיוון שחלק מהמשטחים ישמשו לצמחים חד שנתיים, אנו זקוקים לדרך שבה נוכל לשתול שתילים בבטחה גם כשהערוגה עומדת, והאדניות עוזרות מאוד לכך.
• האדניות מוסיפות עוד קצת נפח לשתילה שבו יכולים להתפתח שורשי הצמחים.

איך בוחרים משטח

בחיפושי באינטרנט אחרי דגמים שונים של ערוגות משטחים, נתקלתי באתר שעוסק בעיצוב ממשטחים, ובו הכותב ציין בבוז שרובם המוחלט של המשטחים מטופל בחומרים מסוכנים ושמאוד לא ממולץ לבנות מהם ערוגות או כל מה שבא במגע עם בני אדם. שתי הבעיות העיקריות שמצאתי היו טיפול במתיל ברומיד נגד מזיקים, והמצאות חיידקי Ecoli בריכוזים גבוהים. לגבי חיידקי ה-Ecoli לא חששתי מאחר והצמחים יודעים להתמודד איתם יפה, וגם ככה, ברגע שבנינו את הערוגה והתחלנו להשקות אותה תכופות, תנאי המגרש משתנים, וסיכוי טוב שחיידקים אחרים יתפסו את מקומם של ה-Ecoli. 

לגבי הטיפול במתיל ברומיד, זאת כבר הייתה בעיה רצינית. אז המשכתי לחקור והגעתי למסקנה בעזרת המאמר הזה. בקיצור, ערוגות או ריהוט לתוך הבית נעשה רק עם משטחים שעליהם החותמת שמשמאל, כשהמשמעות של HT היא Heat Treated מה שמציין שהמשטח טופל אך ורק בקיטור, ושום פנים לא במשטח שמסומן ב-MB, שאומר שהמשטח טופל במתיל ברומיד הנורא.

הבנייה

בסה”כ מדובר בשני משטחים. האחד משמש כקונסטרוקציה, ואת המשטח השני אנחנו מפרקים. האדניות עשויות ממשולשים בעלי זווית של 45 מעלות, הכי פשוט שיש. את המשולשים אנחנו מחברים קודם כל למשטח הקונסטרוקציה, ואז את הלוחות שבונות את האדניות אנחנו מחברים אל המשולשים מלפנים. הכל מחובר עם ברגים ארוכים (7 ס”מ) שהוקדמו בקדח מוביל (קדיחה במקדח שקוטרו קטן מהבורג על מנת למנוע התרחבות והתפוצצות של העץ.

עוד על תהליך הבנייה תוכלו לראות בסרטון (חלק א’) שצילמה וערכה אלה, שהשתתפה בסדנא (תודה אלה!). בתחילת חלק זה אני מקדים ומדבר על בחירת המשטחים ועל השלבים השונים בבנייה.

 

בפאה התחתית הצרה של המשטח (ה”רגל” עליה הוא עומד) נחבר רשת עם אקדח סיכות, על מנת להחזיק את משקל תערובת השתילה כשאנחנו רוצים להזיז את הערוגה (זהירות! כבד מאוד!). על הרשת, כלפי פנים, הוספנו בד גיאוטכני שתפקידו לאפשר למים להתנקז ובו זמנית להחזיק את האדמה ולמנוע משורשי הצמחים להגיע אל מחוץ לתערובת השתילה, לאדמה עליהם היא מונחת (במקרה שלנו).

הפאה האחורית עשויה מדיקט עם קרש לחיזוק באמצע שתפקידו לשמור על האדמה ולא לאבד צורה ולקבל בטן, ובשני צידי המשטח חיברנו קורות מאותו המשטח  שפירקנו כדי לקבל את אותו התפקוד של הדיקט בפאה האחורית.

בדיעבד, אני ממליץ לדפן בבד גיאוטכני את כל הפאות של הערוגה ואת האדניות הקדמיות עצמן, על מנת להקטין מאט את אובדן המים – כיום בזמן ההשקייה מים זולגים די מהר מהחריצים בין הקורות. לא נורא, אבל יהיה נחמד להקטין את הנזילה. מצד שני, אנחנו לא רוצים לאטום את הערוגה לגמרי, כדי לא להטביע את השתילים שלנו. אנחנו רוצים ניקוז בדיוק במידה.

בחירת הצמחים ומיקומם

נושא בחירת הצמחים תלוי, כמובן, גם במפנה שאליה פונה הערוגה, באקלים, בהעדפות ההשקייה ועוד, אך בהנתן כל אלו, המחשבה אודות השתילה צריכה להפנות צמחים משתרעים לאדניות הנמוכות, צמחים בעלי מופע גדול, לאדניות הגבוהות, וצמחים בעלי מופע נמוך לאדניות במרכז הערוגה. מבחינת הצללה בין האדניות, חוץ מבימי הקיץ הקשים בהם השמש נמצאת כמעט בזנית, האדניות לא יצלילו זו על זו בדגם הספציפי הזה.

מוזמנים לצפות בחלק ב’ (שגם אותו אלה צילמה וערכה) בו אנחנו דנים בדיוק בסוגיית שתילת הצמחים בתוך הערוגה. בערוגה שבנינו בסדנה שתלנו רק צמחי תבלין ותה. בערוגות הבאות נשתול גם ירקות.

 

כך נראתה הערוגה ביום השתילה:

תערובת השתילה

כדאי שתערובת השתילה תהיה יחסית אוורירית, כמו טוף או תערובת שתילה מוכנה, כדי שתוכל להחזיק מים, אך מצד שני גם לנקז אותם בקלות. אנחנו השתמשנו בתערובת של קומפוסט קנוי (20-30%), טוף (30-40%) והיתר אדמה מקומית.

ההשקייה

בעיקרון, עוד לא חיברתי את מערכת ההשקייה, ואני עדיין משקה ידנית, בערך 10 ליטר פעם ביומיים (השתילים עדיין קטנים אבל צריך להרטיב את האדמה). מערכת ההשקייה הסופית תהייה צינור טפטפות שיעבור מאחורי השתילים בכל אחת מהאדניות, עם שתיים או שלוש טפטפות בכל אדנית, עם הפעלה ידנית (ברז) לפי הצורך.

סיכום ומסקנות

• כמו שאמרתי, כדאי לדפן את כל הפאות של הערוגה בבד גיאוטכני. בד כזה אפשר לקנות בכל חנות גינון.
• בסדנא היינו שבעה והספקנו בארבע שעות (כולל הסברים ותכנון) לבנות ערוגה וחצי. אני מאמין שלא צריך שבעה אנשים לצורך זה, אבל קחו בחשבון שזה לוקח זמן, והשיטה הזו לא פשוטה כמו השיטה של מייק (שעליה דובר קצת בהתחלה). עם זאת, מכיוון שהמטרה היא לבנות כאן ערוגה שתחזיק לשנים (ובתקווה שליותר), אפשר לומר שעוד שעה-שעתיים זה די זניח. אחרי הכל, כמה כאלו כבר תבנו?

לסיום סיומת, כך נראית הערוגה, נכון להיום. יפה, לא?