במדריך שליאור פרסם לפני כמה שבועות, הוזכר הנושא של מילוי חורים בעץ באמצעות חומר קנוי שנקרא שפכטל עץ (שהוא בעצם חומר מילוי, בדומה לשפכטל לטיח מלט). ובכן, לפני כמה שנים, חבר הכין דלת מלוחות בודדים, וחיפש באינטרנט כיצד ניתן לסגור את הרווחים בין הלוחות. האינטרנט אמר לו “תכין שפכטל עץ מנסורת ודבק נגרים”. הוא סיפר לי על הרעיון הזה ומאז כל חור (בעץ) שאני צריך לסתום, אני מכין את השפכטל בעצמי. וכך אני עושה זאת.
במדריך שליאור פרסם לפני כמה שבועות, הוזכר הנושא של מילוי חורים בעץ באמצעות חומר קנוי שנקרא שפכטל עץ (שהוא בעצם חומר מילוי, בדומה לשפכטל לטיח מלט). ובכן, לפני כמה שנים, חבר הכין דלת ממספר לוחות, וחיפש באינטרנט כיצד ניתן לסגור את הרווחים בין הלוחות. האינטרנט אמר לו “תכין שפכטל עץ מנסורת ודבק נגרים”. הוא סיפר לי על הרעיון הזה ומאז כל חור (בעץ) שאני צריך לסתום, אני מכין את השפכטל בעצמי. וכך אני עושה זאת.
על הפרוייקט שעבדתי כאן אספר בקרוב, אך העובדה היא שהרבה פעמים כשאנחנו משתמשים בעץ בשימוש חוזר, כבר יש חורים ושקעים לסתום – חורים של ברגים ומסמרים ישנים, או סתם חורים שנוצרו בעץ עם השנים.
אז מה עושים?
כשמשתמשים במלטשת בעלת כיס שואב, הנסורת הדקה שנשארת מהליטוש נשאבת אל הכיס ונשארת בו, כמו שק אבק של שואב אבק.
זאת הנסורת בה נשתמש להכנת השפעטל. את הנסורת נעביר לכוס פלסטיק (משומשת כמובן).
השלב הבא הוא להוסיף את הדבק. אני בד”כ משתמש בדבק נגרים רגיל, צהוב כזה, אבל אפשר להשתמש גם בדבק רב-תכליתי, או כל דבק נוזלי וסמיך שאינו על בסיס מים. עדיף להשתמש בדבק שאתם סומכים עליו מבחינה בריאותית וסביבתית (כמה שיותר). כאן בתמונה, השתמשתי בדבק רב תכלתי.
כמה דבק מול כמה נסורת? זאת שאלה טובה, כי זה לא שקל למדוד את הדבק בפקק או משהו. פשוט צריך לנסות כמה פעמים עד שאתם יודעים לזהות את הסמיכות הנכונה ולפיה האם צריך להוסיף דבק או נסורת בכל רגע נתון.
כשהתערובת אחידה ניתן להשתמש בה ממש כמו בשפכטל לקיר, חוץ מההבדל היחיד שהתערובת שלנו היא דביקה הרבה יותר מהשכפטל עץ הרגיל. אם אתם דואגים להוריד את כל שאריות השפכטל העודפות מהעץ בהקדם אחרי היישום, לא צריכה להיות בעייה משמעותית.
אחרי היישום אנחנו נותנים לשפכטל להתייבש בתוך החור. באופן עקרוני, ייקח לו יותר מפי שתיים זמן להתייבש מאשר כשאתם פשוט מורחים שכבה בין שתי חתיכות עץ לצורך הדבקה. הסיבה היא שבמילוי באמצעות הדבק-שפטכל-עץ שלנו הייבוש נעשה משטח הפנים של השכפטל ולאט לאט ממשיך פנימה. בהדבקה רגילה יש שטח פנים הרבה יותר גדול. אז תנו לו זמן להתייבש.
דבר נוסף שצריך לשים לב אליו היא תופעת ההתכווצות. כמו כשבבניה באדמה, אם האדמה נסדקת (שזאת תוצאת ההתכווצות) אנחנו יודעים שיש לנו יותר מדי חרסית ופחות מדי חול, גם כאן, כשהשפכטל מתכווץ יש לדעת שבתערובת יש יותר מדי דבק ופחות מדי נסורת.
כך השפכטל נראה אחרי שהוא מתייבש.
סיכום
הצבע של השכפטל פחות חשוב אם אתם מתכננים לצבוע עליו (כמו במדריך של ליאור) או אם פשוט לא אכפת לכם. אם אתם כן רוצים למרוח אותו בלכה שקופה (ועדיף לכה שעשיתם במו ידיכם – על כך בקרוב…) והאסטטיקה כן חשובה לכם, דאגו לצבע של הנסורת עצמה. היא מה שקובע את הצבע של השפכטל. במקרה הזה השתמשתי בנסורת מעץ ישן מאוד שליטשתי. הצבע הכהה נוצר מכיוון שהשכבות החיצוניות של העץ היו מלוכלות עדיין במעט צבע, רטיבות וריקבון איטי של העץ. רוצים צבע שקרוב יותר לצבע העץ? קחו נסורת מהליטוש האחרון לפני הלכה.
יאללה, לסתום חורים.
לתוכן זה נכתבו 22 תגובות