”הרחק מעבר לרעיונות שלנו על ”בסדר” ו”לא בסדר” ישנו שדה. אפגוש אותך שם”

רומי Rumi (משורר סופי).

תקשורת לא-אלימה (Non-Violent Communication) היא שפה שפותחה על ידי ד”ר מרשל רוזנברג האמריקאי בשנות ה-60. בישראל נהוג לקרוא לה גם “תקשורת מקרבת” או ”שפת הג’ירף”. תקשורת מקרבת (תק”מ) היא גישה לחיים, שפה שעוזרת לנו להתחבר לרגשות ולצרכים של עצמנו ושל האחרות/ים סביבנו ולתקשר איתן/ם מתוך החיבור הנ”ל ולא מתוך שיפוטים, פחד וריחוק. במאמר זה אתאר את עקרונות הגישה באופן כללי ובהמשך נבדוק גם מה הקשר בין תקשורת מקרבת לקיימות.

עקרונות התקשורת המקרבת

ישנן כמה הנחות יסוד שעומדות בבסיס הגישה המקרבת:

1. מאחורי כל התנהגות אנושית, ישנם צרכים אנושיים, שהתמלאו או שלא התמלאו, אשר מניעים את האדם/אישה לפעולה הנ”ל. ביומיום, יש לנו נטייה לתת הרבה יחס ודגש לפעולות שהאנשים סביבנו נוקטים בהן – מה הם עשו, אמרו, וכולי. החשיבה המקרבת עוזרת לנו לראות את הצרכים והרגשות שמתחבאים מאחורי ההתנהגות הזו (או כמו שהמנחה ארנינה קשתן קוראת לזה: ”הצורך שמאחורי הצרחה”). כך אנחנו יכולות לא להסכים לקבל התנהגות מסוימת, אך להתחבר לצרכים האנושיים שהביאו להתנהגות הזו. התובנה החשובה כאן היא שכל פעולה היא בסך הכל אסטרטגיה למילוי צרכים.

2. הצרכים של כל בני ובנות האדם שווים בחשיבותם – זהו עיקרון מאוד חשוב, בעיקר במשפחות עם ילדים. במשפחות מסוימות יש נטייה לשים את הצרכים שלנו ההורים מעל לצרכי הילדים – כי אנחנו ”המבוגרות/ים” ואנחנו ”המחליטות/ים” במשפחות אחרות המצב הוא הפוך – מרוב התחשבות בצרכי הילדים, קיים ביטול-עצמי של ההורים והתעלמות מצרכיהם. כמובן שבשני המקרים נוצר תסכול רב שמתפרץ לרוב החוצה בצורה של התפרצויות זעם, ”טאנטרומים”, בכי, דיכאון ועוד. כאשר מפנימים את העיקרון לעיל, שכל הצרכים שווים בחשיבותם, מתחיל להיווצר איזון מדויק יותר בינינו לבין האחרים סביבנו, תוך ניסיון להקשיב ולהבין את הצרכים של כולן/ם, גם אם ברור שלא תמיד כל הצרכים ימולאו.

3. הצרכים הם אוניברסאליים – צרכים אנושיים הם אוניברסאליים ומשותפים לכל בני ובנות האדם באשר הן/ם ללא הבדל דת, לאום, גזע, גיל ומין. כמובן שלכל אחת יש סדר עדיפויות שונה וצרכים שיותר חשובים לה ופחות חשובים לה בתוך מכלול הצרכים.

4. אלימות היא תגובה טראגית לצרכים שלא נענו. המשמעות העמוקה של העיקרון הזה היא שאין דבר כזה ”אנשים רעים/טיפשים/נבזיים” וכולי. יש רק אנשים עם צרכים לא ממולאים שקוראים קריאה טראגית לאהבה. הקריאה היא ”טראגית” כי ככל שהם קוראים את הקריאה באופן האלים, יש פחות סיכוי שמי שעומד מולם ייעתר לבקשתם, ולכן יש פחות סיכוי שהצרכים הללו אכן יתמלאו.

5. הקונפליקט הוא הזדמנות – לכולנו יש קונפליקטים בחיים: קונפליקטים פנימיים, קונפליקטים ברמה הבינאישית (משפחה, חברים), ברמה החברתית (בעבודה, בקהילה) וברמה הקולקטיבית (במדינה, בעולם). רבים מאיתנו נוטים לברוח מקונפליקטים, להתנגד להם או להתעלם מהם ולקוות שהם יעלמו. התק”מ מציעה לנו שינוי גישה טוטאלי כלפי הקונפליקטים: לראות בהם הזדמנות לצמיחה, לשינוי, להעמקת הקשר עם האחר/ת, לחיבור וקרבה.

6. חיבור לפני פתרונות – בתקשורת המקרבת הדגש הוא על יצירת חיבור אנושי מלב-אל-לב עם האחר/ת לפני מציאת הפתרונות. ההנחה היא שברגע שנוצר החיבור האותנטי, הרצון הטוב והפתרונות יגיעו מאליהם והיצירתיות האנושית תפרח ותייצר פתרונות שלא היינו חולמות עליהם (מניסיוני זה באמת קורה – כשנוצר חיבור אמיתי, קורים ניסים גדולים ופתרונות פשוט עולים מעצמם).

המודל של תקשורת מקרבת

המודל של התק”מ הוא כלהלן:

1. תצפית – לתאר מה שאנחנו רואות שקרה ללא שיפוטיות. פשוט לתאר את מה שקורה (למשל: במקום להגיד ”אני רואה שחטפת לאחותך את המקל” להגיד: ”אני רואה שלקחת לה את המקל מהיד”. המילה ”חטפת” כבר מכילה בתוכה שיפוט על משהו שהוא ”לא בסדר”).

2. רגש – לתאר מהו הרגש שאני חווה. לשים לב להבדיל בין רגש למחשבה (למשל: ”אני מרגישה נבגדת”; ”נבגדת” זה לא באמת רגש – זו מחשבה על משהו שמישהו אחר עשה לי. הרגש כאן יכול להיות עצב, כעס, דכדוך, בושה וכולי. דוגמא נוספת: ”אני מרגישה שאתה לא מקשיב לי”. שוב, אין כאן באמת ביטוי של רגש אלא מחשבה על משהו שהאחר עשה לי).

3. צורך – לתאר מהם הצרכים שלי שמתמלאים או לא מתמלאים כרגע. לקחת בכך אחריות על הרגשות שלי – ”אני מרגישה כך וכך בגלל שאני צריכה כך וכך” לעומת: ”אני מרגישה כך וכך בגלל שאת/ה עשית כך וכך”. כמו כן, יש לשים לב להבדיל בין צורך לאסטרטגיה למילוי הצורך, למשל: ”אני צריכה פרארי חדשה” זה לא ממש צורך :-)  זו אולי אסטרטגיה למילוי הצורך במשמעות, שיראו אותי, שיקשיבו לי וכדומה.

4. בקשה – ניתן לבקש בקשה דיאלוגית (”אתה יכול להגיד לי מה הבנת שאמרתי?”) או בקשה אופרטיבית בלשון חיובית, כלומר ”מה כן לעשות” ולא ”מה לא לעשות” (להורים שבינינו – שימו לב כמה פעמים ביום אנחנו אומרות/ים לילדים שלנו מה לא לעשות!)

דוגמאות ליישום המודל:

•  ”כשראיתי אתמול שעברת את הכביש לבד בלי להסתכל ימינה ושמאלה, מאוד דאגתי כי חשוב לי לשמור עליך וחשוב לי שלא תפגע. אתה יכול לחשוב איתי עכשיו ביחד על פתרון למצב כזה?”
• ”כשאני מגיעה הביתה מהעבודה ואני רואה שבסלון מפוזרים צעצועים והכיור מלא בכלים אני מרגישה תסכול ועייפות כי יש לי צורך בשותפות סביב נושא עבודות הבית וגם חשוב לי הסדר והניקיון בבית. הייתי רוצה שנשב ונדבר על זה – איך זה נשמע לכם?”
•  ”כשאנחנו קובעות להפגש בשעה 16:00 ואת מגיעה פעמיים בשעה 16:30 אני מתוסכלת כי הזמן שלי חשוב לי. את מוכנה לשתף אותי אם יש משהו שמונע ממך להגיע בזמן?”

המודל הוא כמובן גמיש ואין צורך ליישם אותו בצורה רובוטית. עם זאת, קחו בחשבון שמדובר ממש בלמידה של שפה חדשה ויש צורך לתרגל את המודל. בהתחלה זה עלול להישמע מזויף או מכאני, אך לאט, לאט תתחילו לזרום עם היישום של המודל באופן האותנטי והייחודי שלכן/ם ותוכלו גם לדלג על שלבים במודל לפי הצורך.

את המודל ניתן גם ליישם כלפי חוץ – כלומר לא רק לבטא את התצפית-רגשות-צרכים-בקשה שלי אלא להתחבר לרגשות ולצרכים של האחר/ת באמצעות הקשבה אמפתית וניחושים אמפתיים.

אמפתיה בתקשורת המקרבת

”אמפתיה היא היכולת שלנו להיות נוכחים ללא דעה” – מרשל רוזנברג

”כשאני משתמש בתקשורת לא-אלימה אני לעולם, לעולם, לעולם לא שומע מה מישהו אחר חושב עליי. לעולם אל תשמעו מה מישהו אחר חושב עליכם – תאריכו כך את חייכם. תיהנו יותר מהחיים. שמעו את האמת. האמת היא שכשמישהו אומר לכם מה ”לא בסדר” בכם, למעשה יש להם צורך שלא נענה. שמעו את הכאב שלהם. אל תשמעו את הניתוח שלהם”. – מרשל רוזנברג.

הכלי המרכזי בתקשורת המקרבת הוא אמפתיה:

• אמפתיה לעצמי – מהם הרגשות והצרכים שמניעים אותי כרגע? למה אני זקוקה כרגע?
• אמפתיה לאחר/ת – מהם הרגשות והצרכים שמניעים אותו/ה כרגע? מה היא בעצם מבקשת ממני בהתנהגות הזו?

בתק”מ אני מגישה את האמפתיה שלי לאחר/ת באמצעות ניחוש של הרגשות והצרכים שלה/ו. שימו לב לשאול שאלות (”אתה עצוב?”) ולא לקבוע עובדות (”אני רואה שאתה עצוב”).

דוגמאות לשאלות אמפתיות:

• ”אתה עצוב עכשיו כי רצית שאני אבין למה התכוונת בלי שתצטרך להסביר לי?” (דוגמא אמיתית שהשתמשתי בה הבוקר עם הבן שלי :-) )
• ”אז מה שאת אומרת בעצם זה שהיית רוצה שיהיה לנו יותר זמן ביחד, רק שתינו?”
• ”אתה מאוכזב כי ציפית לשחק יותר זמן עם החבר שהלך הביתה?”

אמפתיה אמיתית דורשת מאיתנו לוותר על רחמים (”אוי מסכן שלי..”) הזדהות (”אני ממש מבינה, גם לי קרה משהו כזה…”), ייעוץ (”שמע, מה שאתה צריך לעשות זה…”), הפחתה בערך הרגש (”לא נורא, יהיה בסדר”) או אפילו ביטול של הרגש (”לא קרה כלום” / ”עזוב שטויות”). אמפתיה דורשת מאיתנו הכלה אמיתית של הכאב של האחר/ת בלי לנסות לשפר את מצב רוחו/ה, בלי לנסות להעלים את הכאב, אלא פשוט לשהות שם ביחד איתו בהקשבה אמיתית. בעיני, זוהי אחת המתנות הגדולות שאנחנו יכולות להעניק למישהו או מישהי בחיים האלה.
גישת התקשורת המקרבת מזמינה אותנו לוותר ולו במעט על ”להיות צודקים” לטובת החיבור האנושי עם בן או בת שיחנו – חיבור שיכול להוביל למהפכה אמיתית בדרך שבה בני ובנות אדם מתייחסים אחד לשנייה ומתמודדים עם קונפליקטים בדרכי שלום.

יהודה עמיחי כתב את זה בצורה מושלמת בשיר הבא:

המקום בו אנו צודקים (יהודה עמיחי)
מן המקום שבו אנו צודקים
לא יצמחו לעולם
פרחים באביב.
המקום שבו אנו צודקים
הוא קשה ורמוס
כמו חצר.
אבל ספקות ואהבות עושים
את העולם לתחוח
כמו חפרפרת, כמו חריש.
ולחישה תשמע במקום
שבו היה הבית
אשר נחרב.

לסיכום

לסיום, אני רוצה לחזור לציטוט של המשורר הסופי, רומי, שציטטתי בתחילת המאמר, כי במשפט הפשוט הזה נחה כל התורה, בעיני:

”הרחק מעבר לרעיונות שלנו על ”בסדר” ו”לא בסדר” ישנו שדה. אפגוש אותך שם”

כשאני משתמשת בתקשורת מקרבת, אני מניחה בצד את השיפוטים שלי על מה ”בסדר” ו”לא בסדר”, ”צריך” ו”לא צריך” להיות ומתמסרת למה שיש כאן ועכשיו – וכך מגיעה אל השדה הנכסף שרומי מדבר עליו; השדה שבו מפגש אנושי אמיתי מלב-אל-לב יכול להתאפשר והקונפליקט עובר תהליך של טרנספורמציה למשהו אחר לגמרי. אני מזמינה אתכן/ם להעמיק ולהתוודע לשדה הזה של רומי, כי זה מקום מרגש ומעצים לשהות בו מפעם לפעם (ובשאיפה יותר ויותר…).

לקריאה וצפייה נוספת:

• מאגר רגשות וצרכים ניתן למצוא בלינק הבא – מאוד שימושי לתלות על המקרר!
• יצא תרגום בעברית לספר: תקשורת מקרבת – שפה לחיים – מרשל רוזנברג
• ספר באנגלית על תק”מ עם ילדים – Respectful Parents – Respectful Kids
• האתר הרשמי של תקשורת לא-אלימה באנגלית – www.cnvc.org
• הרצאה של מרשל רוזנברג על תק”מ ביוטיוב.
• סרטון נחמד על תק”מ עם ילדים
• ובכלל חיפוש יוטיוב Marshall Rosenberg או Nonviolent Communication יעלה המון דברים טובים…

תקשורת מקרבת בישראל:

•  באיזור המרכז: המרכז לתקשורת מקרבת בישראל – מרכז מיתרים עם המנחה המעולה ארנינה קשתן
•  באיזור ירושלים: חגית ליפשיץ – מנחה בחסד ואישה יקרה לליבי
•  באיזור הצפון: גליה ויואב לבנה – אנשים יקרים גם הם :-)  – מתמחים בתק”מ בזוגיות ובמשפחה

יש כמובן עוד הרבה מנחים ומנחות שאני לא מכירה – מי שרוצה להוסיף המלצה או שיתוף מוזמנ/ת בשמחה!