כסאות זה אחד מפריטי הריהוט הנפוצים ביותר במתחמי הז(ה)בל.

רגל מתנדנדת, סדק בחיבור והכסא עובר לפינת הרחוב. כך מצאתי את עצמי בעלת אוסף כסאות נאה, שמצריך מעט או יותר שיפוץ, צביעה ואולי ריפוד. הכסא האחרון שנפל לידי עבר את כל החורף בחצר, תוך כדי הבטחה לעצמי, שתיכף אני מאפסנת אותו או משפצת.

בסוף מאי בפרץ מרץ גיליתי, כמובן, שהשהות בחצר בחורף לא תרמה למצבו של הכסא.
הצילום עושה לו חסד… הדיקט שממנו עשוי המושב התפרק לשכבותיו.

האפשרות הסבירה היתה לצור מושב מדיקט חדש, אבל לפני כן החלטתי לחפש אפשרויות נוספות, וכך הגעתי לרעיון הזה.

וכיון שכבר חיפשתי, צללתי לעולם רעיונות מקסימים: מה אפשר לעשות עם כסא או חלקים ממנו.

חלק מהרעיונות חוזרים על עצמם אבל גם כאן לכל ביצוע ייחוד משלו – למשל מתלי האביזרים והבגדים הללו:

חורף. נכנסים מבחוץ ומיד מורידים מעיל ועוטפים את משענת הכסא, אז למה לא להשתמש בה גם בתוך הארון.

או לתלות את הכסאות על הקיר

ואם כבר תולים אז אפשר גם על עץ, ולתת מובן חדש לביטוי “כסא נדנדה”

בשם הניצול המקסימלי, כסא שבסיבוב על צידו הופך לכורסא. אולי מסתתר פה גם סטארט-אפ לצעקה המוכרת: “אל תתנדנדי על הכסא”

וכמו שניתן לעשות ספסל מכסא אחד חתוך לשניים, ישנן עוד וריאציות לנושא

והנה רעיון מה ניתן לעשות ממושבי כסאות בית ספר ומעודפי רגליים

בולי עץ יכולים לשמש ככיסאות בזכות עצמם, אבל ניתנים לשדרוג בעזרת חלקי כסאות

ואם מוצאים כורסא בלי רגליים…

ולסיום – תמיד ניתן להשתמש בכסא ככלי קיבול

רוצים עוד “קצת השראה” בנושא כיסאות? מוזמנים לבדוק את הסיקור הזה.