יורם, בעלי, חזר לרכב על אופניים אחרי שנתיים. רכיבת בוקר הגונה כוללת גם הפסקת סנדוויץ’ וקפה מתרמוס קטן. הקפה חייב להיות חם כאילו עכשיו נשפת על האש. כשהחל לרכב לפני כמה שנים הצטייד במידנית. במהלך ההפסקה מרכיבה, רעייתו, שזו אני, עשתה סדר, ונפטרה מהמידנית.

היום בבוקר הוא שאל אותי אם אני יודעת איפה המידנית…

בקשתי ממנו לחכות עוד יום יומיים עד שיקנה אחרת ואצתי לחפש “פצפצים” או בשמם התיקני:  פוליכר בועות.

המידנית היא תיק נשיאה לבקבוק מים, ואלמנט הבידוד בה מועט, מול הבועיות של הפצפצים המלאות אויר שהוא כידוע חומר מבודד מצוין.

כלומר תיק עם דופן כפולה כשבתוכה פצפצים, הוא מעין תרמוס לתרמוס (חומר הבידוד בתרמוס הוא אויר). שרוול של מכנסיים יעשה את העבודה היטב, כשהוא מקופל.

פצפצים בפח

כמי שמסמנת מקומות שבהם יש חומרים עם פוטנציאל שימוש, יצאתי לפח הזבל של מחלקת האריזה במפעל היציקות של הקיבוץ.

תוך כדי שיחה עם החבר’ה שעובדים שם, סימנתי עוד “פוטנציאלי”: יריעות פצפצים, ממולאות באויר על יד מכונה שגם מלחימה את הקצה. ניתן לחתוך את היריעה המתקבלת כל 30 ס”מ, במקום יעודי, שכן אם קורעים את היריעה יוצא כל האויר.  

הצטיידתי בפצפצים רגילים, מהפח.

מצאתי בארון מכנסיים שהגיע זמנם וגזרתי מהם מכנס אחד. גודל התיק המיועד יכתיב את גודל המכנס כמובן. אני נזקקתי לגודל שדומה לבקבוק חצי ליטר, ולכן למכנס של ילדים.

בסוגריים: למדידת היקף אני משתמשת בסרט מידה של תפירה. למדידת גובה,  יצרתי בעבר סרגל קשיח באורך מטר, עשוי סרט מדידה שמודבק על רצועת דיקט. השתמשתי בסרט מדידה של איקאה עשוי מנייר וקל להדבקה.

מכנס גזור

עטפתי את חצי המכנס ביריעת הפצפצים, וקיפלתי מעל את המחצית השנייה. להכניס את יריעה אחרי קיפול המכנס קשה יותר, וכמעט בלתי אפשרי אם משתמשים בכמה שכבות של פצפצים.

עטוף בפצפצים

מכנס מקופל בתוכו פצפצים

תפרתי את החלק הפתוח, עוברת עם המחט דרך כל השכבות כולל הפצפצים. צריך להצטייד במחט דקה וחדה.

תפירה דרך כל השכבות

בחלק העליון המקופל תפרתי תפר במרחק של כסנטימטר מהקצה כדי להשחיל דרכו שרוך לסגירה.

תפר להשחלת השרוך

מחט ייעודית להשחלת שרוך

ובעצם זהו.

התיק יצא מעט גדול מידי, ולו לא הייתי תופרת ביד הייתי יכולה להתאים את הגזרה למידות המדוייקות של בקבוק התרמוס.

תרמוס לתרמוס