בצער רב נאלצנו להפרד מבריכת המים האפורים בגינה.

בנינו אותה כבריכת אגירה להשקית הגינה דרך מערכת הטיפטוף, אבל בסופו של דבר היא שימשה כבריכת נוי, ומיקרו אקלים בחצר. בחודשים האחרונים היא נכבשה על ידי צפרדעים והפכה למטרד רעש לנו ולשכנים. כיון שבלתי אפשרי להפטר מצפרדעים (למרות שהילדים ניסו על ידי צייד…), החלטנו בשלב זה לייבש אותה.

השלב הראשון, במקביל לשאיבת המים, היה להסיט את צינור הדלוחין מההולכה לבריכה, ולחבר אותו למערכת הביוב הרגילה.

מה פה קורה פה

לפני הכל קצת הגדרות:

• דלוחין הם מים לאחר שימוש שאינם מכילים מוצקים ומגיעים מכיורים, מקלחות ואמבטיות.
• שפכים הם מים מלוכלכים המכילים גם מוצקים (מהאסלה).
• קולחין הם מי שפכים העוברים תהליך של סינון וטיהור לצורך השקיית גידולים חקלאיים.
• לכל אחד מסוגי המים צנרת נפרדת בתוך הבית , והמערכות מתחברות לצינור אחד מחוץ לבית ומשם לשוחת ביוב.
• צנרת השפכים/דלוחין עשויה מצינורות אפורים. צינורות אפורים עם פסים ירוקים מיועדת לשפכים חמים.
• לדלוחין משתמשים בצינור 50, לשפכים צינור 4 צול.
• צנרת הולכת הביוב מחוץ לבית היא כתומה.

חיבורי צנרת ביוב עובדים בשיטת זכר-נקבה, כאשר בכל חיבור נקבה ישנה מגרעת שלתוכה מכניסים טבעת אטימה (בחנות צריך לשים לב כי צנרת ואטמים נמכרים בנפרד). קצה אחד של כל צינור או מחבר הוא נקבה והשני זכר.

כדי להסיט את המים מזרימה לבריכה, הייתי צריכה לפרק את הצנרת שהוליכה את הדלוחין לבריכה, ולחבר אותה לצנרת שמובילה לשוחת הביוב. כמודגם בצילום.

התכנון

מערכות הולכת מים לביוב עובדות על זרימת מים בשיפוע, ללא לחץ ולכן צריך להוליך את המים בקוים ישרים עד כמה שניתן, ולהשתדל להמנע מזויות ישרות, כל זה כדי להקל על זרימת המים. לכן בחרתי בשתי זויות 45 מעלות, והארכות מצינור ישר. כדי לחבר את הצנרת.הצילום של המצב הסופי מדגים זאת

ראשית ערכתי מעין סכמת מחברים, כדי לא לטעות. השתמשתי בצינור להולכת דלוחין חמים כי זה מה שהיה זמין.

התחלתי לחתוך ולחבר לפי הסדר. החיתוך תמיד מצד הזכר.

מדידת אורך הצינור הרצוי נעשית מקצה ה”נקבה” ועד לקצה ה”זכר” כולל החלק שנכנס ל”נקבה”.

חיתוך והכנת החיבור

חותכים את הצינור בעזרת משור מתכת. כיון שהייתי צריכה לחתוך בתוך הבור קטע מצינור היציאה שנוקב בעת החפירה, השתמשתי במשורית מתכת שמחוברת לידית, ומאפשרת חיתוך במקומות שמשורית עם קשת לא יכולה להגיע. השם המקצועי: קשת למשורית “12 שבורה.

החיתוך משאיר אחריו זיזים ושבבים שצריך לשייף אותם (בעזרת שופין) ולצור פאזה של זוית קטנה כדי להקל על השחלת הצינור. שלא כמוצג בצילום, צריך לשייף ולהחליק גם את פנים הצינור כדי שלא יתפסו בו סיבים, שערות וכד’ שנמצאים בדלוחין, ועשויים להביא לסתימה.

הרכבת הצנרת

חתכתי את הצינור באורך המתאים, הכנסתי את האטם למקומו, והתחלתי להרכיב את הצנרת. על האטם ניתן למרוח מעט סבון כלים נוזלי שמקל מאוד על השחלת הזכר לנקבה.

כיון שעבדתי בין שני צינורות נתונים, וקבורים באדמה, חיבור החלק האחרון הצריך שימוש בכח פיזי מתון, מעט כיפוף ואילתור. במערכת חדשה עובדים בשיטת לגו, מההתחלה לסוף.

לפני כיסוי הצנרת, ערכתי בדיקה, על ידי הזרמת מים למשך מספר דקות, מתוך מקלחת בבית, כדי לודא שאין נזילות. פתחתי גם את מכסה שוחת הביוב לוודא שהזרימה אחידה.

כיסיתי את הצינורות בחול ים בשכבה עבה, כדי שבמקרה הצורך יהיה קל לחפור סביב הצינורות ולגלות אותם. החול גם מגן על הצינור ממגע עם עצמים קשים שעשויים לנקב אותו.