כבר למעלה מעשרים שנה אנחנו עושים לפני ראש השנה סיעור מוחות משפחתי, מגבשים רעיון, יוצרים ושולחים בדואר שנה טובה יצירתית.

משמח למצוא בתיבת הדואר האמיתית, לא הוירטואלית, משהו שאינו חשבונות או פרסומת זבל. וכיף לי לשמר את המנהג הכל כך  יפה של שליחת שנות טובות.

אנחנו מתחילים, כאמור, בסיעור מוחות, זורקים רעיונות, מוסיפים נדבך או גורעים ואז מתחילה מלאכת העשייה שבדרך כלל נופלת בחלקי. בשנים שחונות שלב הרעיונות מלווה בסיור בחנויות פיצ’פקס וסטוקים, והתבססות על מוצרים זולים שמקורם מין הסתם בסין (כן, יודעת,לא סחר הוגן בעליל).

לגירוי התאבון הנה כמה דוגמאות ממהלך השנים.

צילום

בעידן שלפני תוכנות עיבוד התמונה, ולפני המצלמה הדיגיטלית, צילמתי במכונת צילום בליל של תמונות ילדות, תמונות זוגיות (היינו טרום צאצאים), ותמונות ישנות מהאלבומים של הסבים והסבתות . גזרתי ערכתי השארתי מקום לברכה ושיכפלנו במכונת צילום.

 

לפני החג העיתונים מתמלאים ברכות שנה טובה. שוב גזרתי ערכתי הוספנו צילום משפחתי במקום חתימה ושיכפלנו.

בימוי של המשפחה, עיבוד תמונה במחשב (שתי תוכנות עיבוד תמונה מקצועיות חינמיות: GIMP 2   ו – SUMO PAINT עושות עבודה נהדרת), ושיכפול כצילום בחנות. החלק הקשה היה למצוא את פריטי הלבוש ב”יד שניה” של הקיבוץ..

 שברי אריחים וקרמיקה

פסיפס קטן בגודל של 6X6 ס”מ. חתכתי ריבועי דיקט בגודל המתאים, חתכתי שאריות קרמיקה, הדבקתי עם דבק פלסטי איכותי, ואח”כ גם השקעתי במריחת רובה, למרות שניתן היה גם בלי. את הברכה כתבתי בטוש כסף דק (שמככב ומנצנץ בהרבה שנות טובות) מאחור הדבקתי משולש תליה קטן.

שוב שברי קרמיקה שהנחתי בכתב מראה על תחתית של מכסה עגול שהיווה את התבנית. הוספתי קישוט או שניים. אפשר לראות שלא דייקתי באותיות, ועדיין זה מובן. יצקתי גבס וזה מה שהתקבל. כיוון שהשוליים לא היו אחידים גילפתי אותן עם סכין חיתוך. למרות עטיפת פקפקים חלק מהשנות הטובות האלה הגיעו שבורות ואילצו את המקבלים לעסוק ברפָּאוּת.

פיצ’פקס

יונה מעץ עם מתלה הפכה לשנה טובה על ידי תוספת ברכה בטוש זהב.

לתוך בקבוקון קטן (שלושה ס”מ גובה), השחלנו ברכה ארוכה שהודפסה בפונט ממש קטן, על נייר משי. גללנו ועטפנו בגזיר של קשית שתיה. חשבנו לזרוק לים שיפלט כמו בסיפורים, אבל בסוף השתמשנו בשירותי הדאר. הבקבוק בתמונה ממוסגר, אבל למיודעינו שלחנו רק בקבוק.

את המסגרת של השנה טובה הזו קנינו בחנות פיצ’פקס, למרות שניתן היה להשתמש בפיסות דיקט במקומה. פרסתי פקקי שעם (אנחנו אוספים את הפקקים של כל בקבוק שנפתח.. שיהיה), הדבקתי בצפיפות, והוספתי 2-3 נעצים. מאחור הוספתי פיסת חבל לתליה.

 

אחר

עיסת נייר נורא כיף לעשות, ועוד יותר כיף לפסל בה. הנה מתכון להכנת העיסה:

1. לחתוך את נייר עיתון לפיסות קטנות יחסית (בערך 4 ס”מ על 4 ס”מ) ולשים את הפיסות בתוך קערה.
2. לשפוך מים חמים לקערה.
3. לסחוט את הנייר מהמים – נקבל גושי נייר.
4. לפורר את הגושים שוב לקערה לפיסות קטנות (דומה לנייר גרוס).
5. לערבב כ- 2/3 כוס של דבק טפטים (אותו יוצרים מאבקה: 2 כפיות אבקת דבק טפטים על כוס מים) וכ 1/3 כוס של דבק פלסטי.
6. ללוש עד ליצירת מרקם חלק ומשחתי, אך לא דביק.

יצרתי מהעיסה תבליט של רימון, יבשתי, צבעתי בגואש ובשביל הברק ציפיתי בלק. הוספתי עיטור וכיתוב ב(איך לא)עט זהב. הברגתי בחלק העליון בורג עם טבעת.

על חתיכת עץ מתחתי עם אקדח סיכות בד יוטה לציור (נמכר בחנויות לצרכי אמנות או תחביב). מרחתי ציור אבסטרקטי עם שפע צבע אקריליק, חרטתי “שנה טובה” ולאחר הייבוש הדגשתי עם טוש כסף.

בישוב מנות לא רחוק מאיתנו, יש מכוורת דבורים. כדי לזרז עניינים יוצרים מדונג דבורים פלטות עם דוגמת המשושים, שמכניסים לתוך הכוורות. אלה יהיו חלות הדבש. קנינו במכוורת ערמת פלטות קטנות בפרוטות. הריח הדבשי נותר בהן. כתבנו שנה טובה עם צבעי אקריליק, והכנסנו למעטפה יחד עם פתיל והוראות להכנת נר משעוות דבורים.

 

אחרון חביב

עבודת שיכפול שכיף לעשות ולראות מה יצא.. גם סתם כך.

ריבוע נייר שקוף. מקפלים באלכסון למשולש. מקפלים את המשולש לשניים, ושוב לשניים. מציירים וכותבים בעפרון או בעט. מקפידים להגיע עד שולי המשולש. פותחים ומעתיקים בסבלנות ממשולש למשולש (יש שמונה משולשים בסך הכל). את השכפול עשיתי בהעתקה מריבוע לריבוע של נייר שקוף פרוס. היו לי שאריות פרספקס (ממפעל חממות) שחיברתי בסנדוויץ’ עם ברגים קטנים וביניהן הנחתי את השכפול.

 שנה טובה ויצירתית לכולם.