אזהרה! אחרי שעבדת עם את שהושחזה – אין דרך חזרה.

אחת הדרכים בהן אנחנו יכולים להתכונן לעידן בו האנרגיה הזמינה פוחתת, היא ללמוד לעבוד עם כלים ידניים ולהשתמש בהם באופן יומיומי.

עבודה עם כלים ידניים יכולה להיות מאתגרת. המיומנות של שימוש נכון בכלי עבודה רבים כבר אינה נחלת הרוב, הן מבחינת עבודה נכונה עם הגוף והן מבחינת שמירה על הכלי. שלא לדבר על האיכות הירודה של רבים מכלי העבודה, המיוצרים היום בכדי שיתקלקלו מחר.

אחד הדברים שיוכלו להקל על העבודה שלכם עם את חפירה, היא לעבוד עם אחת מושחזת. את מושחזת חודרת יותר בקלות דרך האדמה ומצריכה פחות מאמץ תוך כדי העבודה איתה. כך שפוטנציאלית, תוכלו להפיק יותר, בפחות זמן ובפחות מאמץ.

את חפירה

אז איך משחיזים את?

1. ניקיון
בסיום כל עבודה עם האת, נקו אותה משאריות אדמה בעזרת מברשת מתכת , נייר שיוף או מים. אם לא ניקיתם אותה לפני ההשחזה, עכשיו זה הזמן.

2. יציבות

שימוש במלחציים

הניחו את האת כך שהיא תהיה יציבה, אידיאלית בעזרת מלחציים. זוג ידיים נוספות או כל מה שעובד לכן.

3. התבוננות
התבוננו בזוית בה הושחזה האת בפעם האחרונה. יתכן ותרצו לשמור על הזוית הזאת או שתרצו לשנות אותה בהתאם לסוג העבודה אותה אתם מתעדים לבצע.

4. בחירת זוית

• משחיזים את האת רק בצד המעוגל, ולא בחלק הישר! (רק בחלק שנכנס לתוך האדמה, ולא ב”צדדים” של האת).
• בחירת זוית השחזה גבוהה תגרום ללהב להיות עמיד. בחירת זוית השחזה נמוכה תיצור להב חד יותר, אם כי עמיד פחות. ככל שהעבודה שלכם יותר גסה, העדיפו להב עמיד בזוית גבוהה. אם האדמה איתה אתם עובדים היא בלי אבנים או שורשים עבים במיוחד, העדיפו להב חד יותר.

5. שימוש בשופין 

• תוכלו להעביר את השופין מלמעלה למטה ולהפך. אני מעדיף להשחיז כלפי חוץ.
• העבירו את השופין באופן כזה שאתם משתמשים בכל הכלי. זה חשוב כדי למנוע מהכלי להישחק בנקודה אחת.
• הפעילו לחץ קל בלבד, לא הרבה מעבר למשקל הכלי. הפעלת לחץ יכולה לשבור שיניים בכלי ההשחזה.
• העבירו את הכלי בזוית, כך תקבלו להב אחיד יותר.
• כשמתחיל להיווצר פס מתכת בוהק, סימן שאתם בכיוון הנכון. סימן נוסף הוא שמתחילים להיווצר בקצה האת שבבים קטנטנים של מתכת. כדי להוריד את השבבים האלה, העבירו את שופין בעדינות בצד הישר (שאותו אמרתי לא להשחיז), ואם צריך אז גם עוד פעם מהצד המעוגל.
• תוכלו להמשיך את ההשחזה עד שאתם מרוצים.
  
• העברת גיר לאורך השופין כדי למלא את הרווחים שבין השיניים, שימנעו מחתיכות מתכת להיכנס ביניהן, תעודד שחיקה אחידה של השופין. כל כמה משיכות אני חובת עם השופין קלות במשטח יציב כדי לנער חתיכות שנשארו ואז מורח שוב בגיר. שטיפת השוםין במים תוך כדי עבודה תעשה את אותה העבודה.
• זכרו להחליף את השופין כשהוא נשחק.

6. שימון
אחרי שעשיתן עבודה כל כך יפה בהשחזת הכלי, אני ממליץ לשמן אותו. השימון שומר על המתכת מהחלדה וגם על ידית העץ מהווצרות סדקים, וכך מאריך את אורך החיים של הכלי. חשוב לשמן רק אחרי שהשחזתם את הכלי, אחרת כשתשחיזו השומן יתקע בשופין.

נותרת השאלה, באיזה שמן? בתעשייה משתמשים בשמן מינראלי למתכות, שאמור לעשות עבודה טובה במיוחד. אבל כיוון שאנחנו עוסקים בגינון אורגני לא נראה לי לערב נפט באדמת הגינה.

שומן צמחי, כמו שמן פשתן מורתח, מומלץ בהרבה פורומים (אם ההזהרה שהוא דליק במיוחד וכדאי להרחיק אותו מאזור ההשחזה). כדי ששמן הפשתן המורתח לא יתקשה מוסיפים לו משהו שלוקח לו 24 שעות להתנדף, ורק אז השמן מתקשה על הכלי. חבר מכונאי, מומחה לטכנולוגיות נאותות, המליץ לי לא להשתמש בשמן פשתן מורתח כי השכבה הנוצרת מפריעה להשחזת הכלי. אני לא יודע לגבי שמנים צמחיים אחרים.

שימון האת

אז במה אני משתמש? בשומן בעלי חיים. הוא שומר טוב על המתכת וגם על העץ. הוא נספג בעץ ונעלם מהאת אחרי העבודה ואין לי בעיה להשחיז את הכלי. את השומן אני אוסף משאריות של כלים בהם הכנתי מנה שהיה בה הרבה שומן. את השומן אני שומר בצנצנת קטנה באזור בו אני שומר על הכלים. השומן אני מורח בעזרת סרטוט בד. החסרון של השימוש בשומן הוא שטמפרטורות נמוכות הוא מתקשה ולא נוח לשימוש. חבר יעץ לי להניח את הצנצנת הקטנה בתוך צנצנת גדולה יותר שקשורה לעמוד באזור שטוף שמש, שתשמש כמו חממה קטנה, כך השומן יהיה נוזלי ונוח לשימוש בסוף יום העבודה.