“מכל מלמדי השכלתי” – ממקורותינו
“Everything/one teaches” – ביל מוליסון
“עקור את הספרים, מעט בלימודים וייטב לעם מאה מונים” – לאו טסה

המסע שלי ללימוד פרמקלצ’ר לא התחיל בקורס PDC. הוא התחיל בילדותי כילד אשר מטבעו הטיל בספק ומרד בדרכי החברה בה גדלתי. היכולת הזו הובילה אותי מגיל צעיר לארגן מחאות נגד עישון, להיות צמחוני, להתנגד לבתי ספר אשר ראו בי כ”בלוק בחומה”, להיות מודע ופעיל סביבתי, לעשות שירות אזרחי משמעותי במקום השירות הצבאי המדכא אשר נקלעתי אליו, ללמוד בקולג’ ייחודי והתנסותי ואפילו לעזוב את קורס הפרמקלצ’ר הראשון שלי באמצע, בטוענה שדרכי הלימוד הן תיאורתיות מידי ומשעממות…

מטבעי, מול כל דבר שיצאתי נגדו, חיפשתי ויצרתי את התנאים ללימוד אותנטי, חוויתי ואמיתי מהחיים. מאז שאני זוכר את עצמי היו לי “מנטורים” – דמויות משמעותיות של מורים ומדריכים מהם שאבתי השראה ודרכם התפתחתי בתחומי הלימוד והעיסוק של חיי. רובם לא היו מורים פורמאליים, אלא אנשים (בדרך כלל מבוגרים מאוד ממני: סבא, מאמני ספורט, מורים למוסיקה, מורים במכללה, שותפים לעשייה, מעסיקים ו”סתם” אנשים טובים באמצע הדרך) אשר היוו עבורי זקני שבט שבאופן טבעי כמהתי להדרכתם בחיי. כך גיליתי, שדרך החניכה האישית היא דרכי המיטבית ללימוד והתפתחות, ושבמשך אין ספור דורות כך התחנך הדור הצעיר בכל תרבות מסורתית ושבטית.

נחשפתי לעולם הפרמקלצ’ר בשנת 2000 במסגרת לימודי תואר ראשון בPrescott College באריזונה- מכללה ייחודית וקטנה ללימודי סביבה, הדרכה בטבע ואומנויות אשר הוקמה בשנות ה70 ע”י חלוצים בתחום החינוך החוויתי–התנסותי (Experiential education). להפתעתי, גם התחום הכל-כך מעשי הזה סבל מדרכי לימוד והוראה סטנדרטיות (מרצה-כיתה וכדומה) אשר לא התאימו לי. כך התגלגלתי במהרה להיות מתלמד apprentice (שוליה) של המורה והמתכנן טום וורד במשך כמה שנים בדרום אורגון. הלימוד האישי דרך החיים והעבודה היום-יומית איתו יצרו בתוכי שורשים עמוקים של הבנה והפנמה של עקרונות ודפוסי הפרמקלצ’ר. אני בהודיה גדולה על הזכות שהייתה שלי לחלוק ימים ארוכים של התבוננות, תכנון, בנייה, שיחות ועזרה בקורסים אשר הוא העביר ועל חווית החניכה האישית – המסורתית לה זכיתי איתו.

כשחזרתי לארץ ב-2004 גיליתי במהרה את הפרדוקס של לימוד והוראת פרמקלצ’ר. הפעם בצד של המדריך: מחד, הרצון להגיע לכמה שיותר אנשים – כמה שיותר מהר (בשביל להציל את העולם כמובן…) ומאידך, אותה כמיהה להמשיך את דרך החניכה האישית, גם כתלמיד וגם כמלמד. את אמצע הדרך מצאתי על ידי כך שמימשתי את יכולותי וכישורי כמארגן ומתכנן של קורסים ותוכניות לימוד במסגרות שונות (המרכז הסביבתי בסחנין, כפר האומנויות של ורטיגו, חווה ואדם, יער הפיות בבית אורן, קיבוץ צבעון, כפר קדיתא ועוד מקומות רבים ברחבי הארץ) ולצורך הרבה מהלימוד וההדרכה עצמם הזמנתי מורים מנוסים ובעלי מקצוע ללמד. כך בעצם הצלחתי לממש מספר עקרונות פרמקלצ’ר חשובים. לדוגמא, להשיג כמה תנובות מפעולה אחת, להרחיב קצוות ולהגדיל את המגוון:

• להפיק קורסים לקהל הרחב ולהפיץ את הבשורה
• ללמוד ממגוון של אנשי מקצוע בארץ ולהרחיב ולהעצים את הרשת המקצועית שלהם
• לתמוך באתרי פרמקלצ’ר ברחבי הארץ ולהשאיר חותם חיובי בלימוד ועשייה שם
• להתפרנס בכבוד

Action Learning

בדרך זו גם עיצבתי לעצמי את תוכנית הלימודים האישית שלי המתאימה לצרכי ולדפוסי הלימוד שלי: למידה דרך חניכה ולמידה מתוך צורך אמיתי. בשפת הפרמקלצ’ר אנו קוראים לזה למידה פעילה – Action Learning.

על ידי יצירת תוכניות וקורסי פרמקלצ’ר בעצם שמתי את עצמי בסיטואציות אשר חייבו אותי ללמוד הרבה יותר ממה שיכולתי ללמד. קפצתי לים סוער אחרי כמה שיעורי שחייה בבריכה מחוממת…

התוצאה הייתה דומה למה שחוויתי מעולם טיפוס המצוקים וההרים אשר היווה חלק נכבד משנות ה-20 לחיי ואשר גם שם זכיתי למורים מעולים אשר איתגרו אותי תמיד לטפס מעבר לסף הנוחות ותפיסת היכולת שלי. אך להבדיל מלימוד פרמקלצ’ר, שם הייתי צריך לטפס או ליפול לתהום… מטאפורה טובה למצב שהאנושות נמצאת בו עכשיו…

דרך הקורסים ותוכניות המתלמדים אשר אירגנתי למדתי המון על תחומי פרמקלצ’ר רבים ומגוונים, על ניהול אדמיניסטרטיבי ולוגיסטי, על דרכי הוראה והנחייה, על עבודה עם קבוצות, על תקשורת בין אישית, על ניהול פרויקטים ועוד.

זכיתי להתחנך על ידי מורים ואנשי מקצוע מעולים כאיציק גזיאל, דינה יוגב, טל בשן, גור רותם, דור חבקין, יאן בנג, ראובן ארביב, איתן רוזנברג, דרור צחורי ורבים אחרים. זכיתי לשיתופי פעולה מאתגרים ומוצלחים. זכיתי ללמד ולעבוד עם אנשים נפלאים אשר הפכו להיות מורים ומתכננים בזכות עצמם (דפנה גבעון, הדס הוכברג, יותם וניבה קיי, עידן אלייקים, רון אורן, ספי מיור, יגאל דויטשר, יונתן תפוחי, תמי צרי ורבים נוספים) וזכיתי ללמוד פרמקלצ’ר בדרך שלי, מתוך ההתפתחות של יער המאכל המגוון והפורה של העולם הפנימי – חיצוני שלי.

כך הגעתי בעצם אל התובנות וזיהוי הדפוסים אשר ממשיכים להנחות את תהליכי העיצוב של חיי ומתוך כך להנחות תהליכי התפתחות אישיים ומקצועיים של מתלמדים אשר משתתפים בתוכנית הדיפלומה והופכים לקולגות וחברים למסע. בין היותר ידועים בעולם הפרמרלצ’ר נמצאים אנשי קבוצת דרך היער (ברק בן חנן, מליסה בלום ועידית לב-רן), סער אוסטרייכר המוביל את פרויקט חורש המאכל הים תיכוני, אסף צ’רטקוף מייסד אתר בידיים והסדנא הקהילתית בטבעון, שושנה בובליל מארגון הפרמקלצ’ר הישראלי ואנשים מעולים נוספים אשר פועלים ליישום הפרמקלצ’ר בערים ובכפרים ברחבי הארץ. לאחרונה, אחרי שנים של טיפוח קשר עם מייסדי אוניברסיטת גאיה (עוד זקני שבט חשובים בחיי), קיבלנו את הכרתם ותמיכתם לתוכנית, צעד נוסף וחשוב בפיתוח מערכת ללימודים גבוהים אלטנרנטיבית ורצינית בארץ לתחומי הפרמקלצ’ר השונים.

אני וסער בטקס חלוקת תעודות סיום קורס מלמדים רשמי ביותר

תהליך ההתפתחות האישית של אדם משול בעיני לתהליכים דומים בעולם הטבע: התפתחותם של עצים ויערות, השתלבות של נחלים אל נהר ולים, כל אלו מזכירים לי להתבונן בענווה בחיי ובחיי אחרים (אשר בסך הכל משקפים לי צדדים מוארים או אפלים של חיי שלי). היום אני מבין שהדרך שלי ללמוד ולהטמיע את הפרמקלצ’ר בחיי עוברת דרך ריפוי ושיקום המערכות האקולוגיות הפנימיות של הגוף-נפש שלי דרך מעגלים מתרחבים והולכים של מערכות יחסים: עם גופי, נפשי ותודעתי, עם האקולוגיה החברתית-אנושית בחיי ועם גאיה והיקום.

מודל העץ מיושם בתהליכי התפתחות ותכנון אישיים

השנה (2013) הבשילו בתוכי שלושה ענפי פעילות ולימוד עיקריים אשר דרכם אני תומך ביער הפרמקלצ’ר הישראלי המתפתח:

1. התוכנית לליווי אישי בלימודי פרמקלצ’ר מתקדמים ודיפלומה

2. תוכנית מתלמדים בכפר האקולוגי – קדיתא בו אני חי ופועל

3. קורס מלמדי פרמקלצ’ר – מסגרת לימודים שנתית מורחבת ומעודכנת. שיתופעולה מבורך עם יונתן תפוחי ממכללת פרמה ומורים מעולים כברק בן חנן, סער אוסטרייכר, איתי האובן ואיציק גזיאל.

אתם מוזמנים/ות לקרוא על התוכניות הללו בקישורים וליצור איתי קשר לכל שאלה.

לאחרונה, בשיחה ארוכה עם זקן שבט מקומי, הוא עזר לי להגדיר ולהבין תהליכים מעולם התפיסות שלי דרך עולם המושגים של תאוריות הכאוס והמערכות המורכבות. גם שם, בעולם התיאורתי והמדעי (אשר מסתבר שהרבה מתיאורית הפרמקלצ’ר המקורית מבוססת עליו) אנחנו מבינים שהתפתחות חיובית של מערכות תלוייה באופן ישיר בזרימה והחלפה רציפים של אנרגיה ומידע בתוכם וחלוקתם באופן משתנה ודינמי בתוך תתי-המערכות של המערכת הכוללת.

ובתרגום חופשי לשפת הפרמקלצ’ר: ככל שנאפשר ליותר מגוון של מפגשים והתנסויות בחיינו לעצב את העולם הפנימי שלנו, כך נוכל להחזיר את השפע הזה לעולם דרך העשייה החיובית שלנו בענפים השונים של עץ החיים שלנו וללקט את הפירות בכל מקום אשר בו נהיה. (שזה גם עקרון קארמתי ידוע).

לסיכום אשמח לשתף בכמה מילים חכמות מספר אשר מלווה אותי שנים רבות ואשר מזכיר לי, כל פעם מחדש במעלה הספיראלה של חיי, איך לחיות יותר בהתאמה לדרך הטבעית של הדברים:

“דברי אמת אינם יפים, דברים יפים אינם אמת
האיש הטוב אינו מתווכח, המתווכח אינו טוב,
היודע אינו למדן מופלג, הלמדן המופלג אינו יודע
החכם אינו צובר ומרבה לעזור לאחרים
ככל שירבה לתת כן ירבה עושרו,
דרכו של החכם לעשות במקום להתלונן”
(לאו טסה, טאו טה צ’ינג)

בברכת עשייה טובה,
גלעד.