לאחר שנתיים וחצי של חיים ביער מאכל צומח, התרגלתי לפעולות יומיומיות רבות. לקח לי זמן להבין שחיי היום יום ביער מאכל הם דבר מעניין ומחדש, במיוחד למי שאינו חי את חייו בחווה בכלל וביער מאכל בפרט. החלטתי לשתף אתכם בתמונות וסיפורים מחיינו כאן ביער המאכל בקדרון, וייתכן שתמונות וסיפורים מסוימים שיעוררו עניין יזכו למאמרים ומדריכים משלהם.

תאנים בדצמבר, גויאבות בינואר

שלשום יצאתי לריצה במושב בשעות הערב. במהלך הריצה ניחוח נפלא של גויאבות בשלות לכד את תשומת לבי. כשעצרתי והתבוננתי בעץ גיליתי להפתעתי פירות בדרגות הבשלה רבות, כולל פירות ירוקים אשר נראה כי ייקח להם שבועות להבשיל והם יבשילו במהלך דצמבר. מדוע הדבר הפתיע ושימח אותי?

כאשר מתכננים יער מאכל לצריכה עצמית, מומלץ שהיער יניב פרי לאורך השנה כולה. שילוב של עצי הפרי הנכונים יעשה את העבודה. ואם אתם אוהבים פרי מסוים במיוחד, אולי תרצו לשתול מספר זנים של אותו המין אשר מניבים במועדים שונים.

תאנת שיטאווי- תאנה חורפית

אצלנו בשטח בקדרון למשל, ישנם תריסר זני תאנה שונים, אשר מניבים פרי לאורך כמעט מחצית השנה – מזן מבכיר (מוקדם) אשר פירותיו הראשונים מבשילים כבר בתחילת יוני (ובשנים מסוימות כבר בסוף מאי!), ועד זן אפיל (מאוחר) אשר מבשיל בסוף הסתיו-תחילת החורף, בנובמבר ואף בדצמבר. (פירותיה של תאנה מזן זה אשר גידלתי במשתלה שלנו בחורף שעבר הבשילו בינואר!). (אגב, במידה ואין לכם שטח גדול ניתן להרכיב מספר זנים שונים על עץ בודד)

אז בואו נחזור לעניין הגויאבות: בעבר חשבתי שגויאבות מבשילות רק בסתיו. עם הזמן גיליתי לשמחתי עצים אשר מניבים במועדים שונים, ואת המוצלחים מבניהם (בעלי פרי טעים מאוד, אשר נותנים יבול רב, עם עדיפות רבה לכאלה אשר גדלים ללא תחזוקה רבה) אני מרבה במשתלה אצלנו. עץ אהוב עליי נמצא במשק וולפסון, הלו הוא המרכז האקולוגי-קהילתי בשדמה: העץ מניב פרי בסביבות ספטמבר-אוקטובר, ובשנים טובות חוזר להניב בשנית בינואר-פברואר. הפרי טעים והעץ פורה מאוד. העץ לא מקבל השקיה ישירה והפירות כמעט שאינם נפגעים מזבובי פירות. 

גויאבה בדרגות הבשלה שונות, צולם ב7/11/13

בתחילת נובמבר רוב עצי הגויאבות כבר סיימו להניב, ועל העץ המדובר היו פירות שנראה שיבשילו בדצמבר. והטוב ביותר היה הטעם – הגויאבות הללו היו פשוט מעדן, מהטעימות ביותר שטעמתי. בהחלט עץ שווה מחקר, חשבתי לעצמי. פגישה עם בעלי החלקה הנחמדים בה גדל העץ גילתה לשמחתי שהעץ, מצטיין בהבשלה הדרגתית של הפרי: בעוד רוב עצי הגויאבות מבשילות בתקופה קצרה יחסית, עץ זה מניב לאורך תקופה ארוכה. הדבר מהווה חסרון לבעל מטע מסחרי אשר מעוניין בקטיף מאסיבי ויעיל. אולם כעץ לצריכה עצמית מדובר ביתרון גדול. צילמתי וחקרתי על העץ, ואני מתכוון להרבות אותו אצלנו במשתלה. דבר נוסף ומעניין היה ש-דוד, בעל החלקה, אינו משקה את העץ ישירות, ובשנה בה הוא דווקא כן השקה את העץ התנובה הייתה נמוכה במיוחד.

קציר מורינגה

הסתיו מגיע, ובקרוב עצי המורינגה שלנו ישירו את עליהם. זה הזמן לקצור ולייבש את העלים (למרות שכדאי לעשות זאת לאורך כל הקיץ). העצים הצעירים שלנו מניבים כמויות אדירות של עלים סופר-מזינים.

ערוגת המורינגות עוד לא בת שנה וחצי, וכבר חלק מהמורינגות בגובה 4 מטרים…

הדס במהלך קציר מורינגה

הכנת תערובת לכיסוי הקומפוסט

אז איך אתם מכסים את הקומפוסט שלכם? בעלים יבשים, בנסורת, בדשא קצוץ? לאחרונה התחלתי לתת תשומת לב רבה יותר לחומרי הכיסוי בערימת הקומפוסט. חומרי כיסוי מסוימים מיטיבים עם תהליך הקומפוסטציה ומייצרים קומפוסט איכותי במיוחד. זבל סוסים למשל מהווה חומר כיסוי נפלא. הוא אוורירי, מלא בקש גרוס, מועשר במיקרואורגניזמים ומהווה בית גידול נפלא לפטריות ולשאר חברינו מפרקי החומר האורגני. בשל תכונותיו הפיזיקליות הוא יוצר כיסוי מצוין לפסולת המטבח ומפחית זבובים בקומפוסט. זבל הסוסים הינו מטייב קרקע מעולה מבחינת השפעתו על מרקם הקרקע, אך מכיל חומרי הזנה מועטים באופן יחסי ולכן אינו מבוקש ע”י חקלאים ואינו נחשב כחומר דישון.

זבל נוסף אשר אני נוהג להוסיף לקומפוסט, ולמטרה שונה, הינו זבל עופות. קומפוסט שמיוצר מפסולת מטבח ביתי משפר את מבנה הקרקע בצורה נפלאה ומעשיר אותה במגוון רחב של חומרי הזנה, אך לרוב אינו מכיל כמויות מספקות של חומרי הזנה כגון חנקן. זבל עופות מכיל ריכוז גבוה מאוד של חנקן (ולכן לא מומלץ לשימוש ישיר בגינה, לפחות לא בכמות גדולה) ולכן מעלה את איכות הקומפוסט.

בנוסף אני אוהב לשלב בקומפוסט מצעים שונים העשירים במיקרוארגניזמים: קומפוסט מוכן מהערימה, EM, והומוס הנאסף מתחת לעצי חורש (מנסיוני מומלצים במיוחד אלונים, אלות וחרובים. בשירותי קומפוסט אשר בניתי בעבר ובהם השתמשתי בהומוס אלות וחרובים כחומר כיסוי, גדלו פטריות רבות, ופירוק החומר האורגני היה זריז באופן יוצא דופן).

אז מכיוון שאני מעשיר את ערימת הקומפוסט במרכיבים רבים, החלטתי לערבב אותם יחדיו ולהשתמש בהם כתערובת כיסוי (מה שנקרא “חומר יבש”). השבוע מילאתי בלה בכל טוב: הרבה זבל סוסים יבש, מעט זבל עופות יבש, קורטוב של קומפוסט מוכן משני מקורות (קומפוסט קנוי מזבל פרות וקומפוסט מהנגלה הקודמת שלנו בחווה- מגוון מקורות מוביל לפעילות מגוונת של מיקרואורגניזמים ולקרקע פוריוה יותר), וכמה חופני בוקאשי.

עד כאן מעט טעימות מחיי יער המאכל! מוזמנים לבוא לבקר, ולטעום בעצמכם מחיי היער :)