אם גן הורים הוא גן שבו ההורים לוקחים אחריות על חינוך ילדיהם, כמו שאפרת הפליאה לכתוב, אז מן הסתם שחלק מן האחריות הזאת נופלת בחצר הגן. כמובן, אפשר תמיד להוציא את הארנק ולרכוש מתקני משחקים מגן ילדים שנסגר או מהמפעל, אך הרבה יותר כיף, מגבש (את החלק הזכרי בכוח העבודה, בדרך כלל, למרות שזה לא מחייב), ומתאים לרוח הגן לבנות את המתקנים בעצמנו. אז גם לנו גן הורים ולנו הפתרונים.
אם גן הורים הוא גן שבו ההורים לוקחים אחריות על חינוך ילדיהם, כמו שאפרת הפליאה לכתוב, אז מן הסתם שחלק מן האחריות הזאת נופלת בחצר הגן. כמובן, אפשר תמיד להוציא את הארנק ולרכוש מתקני משחקים מגן ילדים שנסגר או מהמפעל, אך הרבה יותר כיף, מגבש (את החלק הזכרי בכוח העבודה, בדרך כלל, למרות שזה לא מחייב), ומתאים לרוח הגן לבנות את המתקנים בעצמנו. אז גם לנו גן הורים ולנו הפתרונים.
חשוב: לא סתם השורש של המילה מתקן הוא “תקן”. כשאין תקן (אף אחד מאיתנו לא למד הנדסת גני שעשועים) צריך לנקוט במשנה זהירות.
חלק זה הוא חלק ראשון כשההמשך לא ידוע, ולו משום שחצר הגן שלנו צומחת לפי הזמן הפנוי והידיים הפנויות. בחלק זה נבנה מתקן זחילה לפעוטות (סביב גיל שנה: חלקם הולכים (הגדולים) וכולם כבר זוחלים בקצב גבוה).
חבית הזחילה
מתחילים עם חבית פלסטיק 180 ליטר. בחבית שלנו היה לפני נוזל לכיבוי שריפות. שטיף קצר והחבית נקייה, אבל כמובן חשוב לבדוק מה היה בחבית קודם ולנקות אותה בהתאם לרמת הסיכון. את החבית נפתח עם מסור אנכי משני צידיה (החלק התחתון, והחלק העליון שבחביות הללו הגיע סגור עם שני פקקים), וננקה את השבבים ככל הניתן בעזרת חימום וסכין יפנית (או כל טכניקה אחרת שנמצא כיעילה). חשוב לדאוג שכל קצוות החבית יהיו נעימים למגע ולא חדים או מחוספסים מדי.
תושבות בגובה
את החבית, כמובן, נרצה להניח שוכבת (כי אחרת איך יזחלו בתוכה?) וכדי לעשות את זה יותר מעניין (וכדי שלא יכנסו לחבית עלים, אדמה, גשם ושאר תוספות) בחרנו להרים את החבית לגובה של 15-20 סנטימטר. כדי לעשות זאת, קודם כל הכנו תושבות לחבית שסוגרות אותה בחביקה מלמטה ולמעלה. כדי להכין את התושבת (הכנו ארבע כאלו) הנחנו את העץ על פתח החבית, ציירנו קו מתאר של הקשת המתאימה בטוש סימון, וחתכנו עם מסור אנכי. ניתן לראות את תושבת אחת שוכבת בתחתית התמונה שלמטה.
עומדת על הרגליים
בקצה כל חבית, באמצעות שתי קורות ארוכות ושתיים מהתושבות (אחת למטה ואחת למעלה) הכנו רגל. כדי להרים את החבית לגובה הרצוי השתמשנו בתחילה בקליבות – שתיים שתפסו את התושבת העליונה אל הקורות, ואחת שתפסה את התושבת התחתונה אל העליונה בגובה המתאים. לאחר מכן קדחנו חור מוביל והברגנו שני ברגים לכל תושבת תחתונה. שימו לב: בתמונה ניתן לראות חבית להדמייה שאיננה החבית הסופית. הסיבה היא שכשיש ידיים רבות אפשר לעשות כמה דברים במקביל. תוך כדי ששניים מאיתנו בנו את הרגליים, שניים אחרים הכינו את החבית המיועדת. בנתיים השתמשנו בחבית נוספת.
בין שתי הרגליים חיברנו קורה אופקית בכל צד של החבית.
“סולם” טיפוס
מכיוון שהחבית בגובה, יש ליצור סוג של אלמנט שניתן יהיה אפשר לטפס עליו בזחילה או הליכה שפופה. לצורך זה הכנו שתי “רמפות” עשויות משלושה קרשים עבים וחזקים (ומלוטשים) עם קורות רוחב (5×5) כמדרגות בסולם, בהן ניתן להאחז. את הרמפות הגבהנו באמצעות שתי רגליים לגובה הרצוי, שהוא גובה פתח החבית.
ליטוש, וסיימנו
חשוב מאוד ללטש את כל קצוות העץ בעלי השבבים, שבדרך כלל נוצרים מהחיתוך הגס של המסור האנכי. לאחר הליטוש אפשר לגשת כבר לנסות את המתקן, ולהציב במקום ולחבר את הרמפות אל שלד המתקן באמצעות שני ברגים לכל רמפה מבפנים החוצה, רק כדי שלא תברחנה הרחק מהמתקן עצמו.
זכרו: הבטיחות מעל הכל. תמיד העדיפו לעבוד בצוות כדי שביחד תוכלו לחשוב על כל הבעיות הבטיחותיות והשימושיות של המתקן.
תודה לרזי, נמרוד וכפיר שבלעדיהם המתקן הזה לא היה רואה את אוויר העולם.
בהצלחה בבנייה.
לתוכן זה נכתבו 12 תגובות