אחרי שנתיים שאני מדברת על זה… סוף סוף יצא לי לעשות את זה. אז הנה, מוגש באהבה.

איסוף הבלוטים

התחלתי מלמצוא את אלוני התבור הקרובים ביותר למקום מגורי. למה דווקא אלון תבור? כי השמועה אומרת שהבלוטים שלו הם הכי פחות מרים.

אין יותר מידי שטחי בר באזור של מושב קדרון, וגם בשטחי בר המועטים שיש אין אלונים. מזל שיש את מכון ויצמן. שם יש שדרה ארוכה ויפהפיה של אלוני תבור, ובכלל, מומלץ ללכת לבקר כי שם תוכלו למצוא מגוון של עצים מדהימים. אז טיילתי לי במכון, שאפתי קצת אינטיליגנציה ואספתי כמות יפה של בלוטים שלמזלי, עוד לא נעקצו ע”י חרקים.

ועכשיו, למלאכת הכנת הקמח!

קילוף הבלוטים

כשהבלוטים יבשים קל מאוד לקלף אותם, וזו השיטה שאני עבדתי בה:

קוטמים עם מזמרה את השפיץ של הבלוט. שם מרוכזים רוב הטנינים (טנינים אלו חומרים בעלי טעם מר מאוד והם ‘מכווצים’, נותנים תחושת עפיצות בפה. לא נעים)

אז מעמידים את הבלוט על קרש ונותנים מכה עם פטיש. עצה מועילה: לא צריך להחזיק את הבלוט בזמן שמכים אותו עם הפטיש! חבל על האצבעות!

אז יווצר סדק לאורך הבלוט. עכשיו ניתן לקלף אותו בקלות.

בלוטים מקולפים מצד שמאל, לא מקולפים בצד ימין

עכשיו טוחנים

הבלוטים המקולפים הם די רכים, וניתן לטחון אותם בבלנדר רגיל. וזה מה

שעשיתי – הוספתי קודם 2 כוסות מים לבלנדר, ואז לאט לאט הוספתי בלוטים עד שהעיסה נהייתה סמיכה מידי לבלנדר. אז רוקנתי את הבלנדר והתחלתי נגלה חדשה.

שטיפת הטנינים

מרוקנים את העיסה לתוך בד חיתול, וסוחטים את המים. שוטפים וסוחטים את העיסה מס’ פעמים. עושים זאת על מנת לשטוף את הטנינים המרים.

ולייבוש

את העיסה שנשארה בתוך החיתול פורסים בתבנית ושמים בתנור בטמפ’ נמוכה, תוך כדי ערבוב כל כמה דקות. אנחנו לא רוצים לאפות את הקמח, רק לאדות ממנו את המים.

וזהו! עכשיו יש לנו קמח בלוטים מוכן לפעולה.

אני מעודדת אתכם לצאת עכשיו (עכשיו! כן עכשיו זו העונה אח”כ ירדו גשמים והבלוטים יירקבו ויאכלו) ולאסוף בלוטים ולהתנסות בהכנת מטעמים. אשמח אם למישהו יש מתכון שווה שישתף, אני כמובן אשתף ברגע שיהיה מתכון טוב (אגלה שאני זוממת על קניידעלך בלוטים :))

וגם… נתנסה בזה ובמטעמי יער נוספים בסדנת מבוא ליערות מאכל שתהיה אצלנו בסופ”ש האחרון של נובמבר. ההרשמה תיכף נסגרת אז מהרו!