ערוגה בעיר – מערכה רביעית

לפני כשנה וחצי התחלתי לפרסם כאן סדרת כתבות אודות ערוגת הפתיל שבניתי במרפסת. תקציר הפרקים הקודמים מספר על ערוגת פתיל גדולה, המחולקת לשלושה חלקים – שתי ערוגות ירק וחבית עם עץ אבוקדו לגידול בשיטת אספלייר (גידול דו מימדי). הערוגה ממוקמת בבניין דירות בקומה ה11 במרפסת מכורה הפונה לכיוון דרום. יש בה ארובת תולעים להזנה, ובמרפסת ממוקמת גם תיבת קינון לדבורי בר. במאמר זה אסקור את התפתחות כל החלקים האלו של הערוגה, ואכלול המלצות מהניסיון שהצטבר.

אופי השימוש השוטף

בשתי העונות הראשונות (או לפי מניין אזרחי – בשנה הראשונה) הערוגה עבדה יפה. מכיוון שהיא נמצאת תחת גג, לא מגיע אליה גשם. השקתי אותה בעיקר בעזרת דלי במים מהמקלחת שלי (מים עם מעט מאוד סבון).
היבולים היו סבירים. לא גדולים מידי. הנחתי שזה בגלל מגבלת התאורה – בחורף השמש נכנסת לתוך המרפסת, אך בקיץ, כשהשמש גבוה, אין שמש ישירה.

שקיעת מפלס הערוגה

בין עונה לעונה יש צורך להוסיף עוד מילוי לערוגה. בגלל שהחומרים מתפקרים ושוקעים מפלס הערוגה יורד בכל עונה. ולכן בסוף כל עונה, לפני שתילת ירקות העונה הבאה, הייתי מוסיף תערובת שתילה כדי להגביה את פני הקרקע ולהגיע לשפת הערוגה הבנויה.

פעם בשנה גם חפרתי עמוק, הגעתי עד לקו המפגש בין רסק העץ לתערובת השתילה – האזור המפריד בין החלק הנימי לש הערוגה לחלק השורשים. שם הוצאתי מהתערובת ופיזרתי אותה על פני הערוגה, כדי להשיג את הגבהת השקיעה. ובנוסף הוספתי רסק עץ לעומק הערוגה – לאזור הנימי. במהלך הטיפול העונתי מצאתי את התולעים האדומות, מארובת התולעים, מסתתרות בתחתית הערוגה.

התדרדרות הקרקע

לקראת העונה השלישית החלה התדרדרות. הגידולים כבר לא התפתחו יפה. אפילו מדדתי את ערך הבריקס שלהם. יצא על הפנים. מבאס. לא התייאשתי ובתחילת הקיץ שתלתי שתילים יפים ורבים. קיצור הסיפור הוא שכולם מתו בנסיבות לא נעימות. הבנתי שיש בעיה ושכנראה זו לא רק השמש.

התייעצות עם חברים, הובילה אותי למסקנה שכנראה הקרקע בערוגה סובלת מהאלחת יתר (או בעברית, עודף מלחים). התופעה כנראה נגרמת מכך שאני מכניס לערוגה מים קשים (או בעברית מרובים במלחים), הצמחים לוקחים רק את מה שהם צרכים, ולאורך השנה ריכוזי המלחים בקרקע עולים. הדבר פוגע במבנה הקרקע, ביצורים החיים בקרקע ובסופו של דבר גם בצמחים. זה תופעה נפוצה בגידולים במצע מנותק.

הפעולות שנעשו

• שטיפת מצעי הגידול במים רכים (דלי מלחים). אני השתמשתי במי מזגן שאספתי, כי זה היה בקיץ. מי גשם יעשו עבודה נהדרת גם כן, בחורף. השטיפה היתה השקייה מרובה של הערוגה באופן שיצאו עודפים רבים מפתח הניקוז.
• אחרי השטיפות הוספתי לקרקע פחם, כחומר סופח ומאזן. פשוט ריסקתי פחם של מנגל ופיזרתי בערוגה.
• בנוסף פיזרתי הרבה קומפוסט ואת ההומוס שנוצר בארובת התולעים. העשרת הקרקע בחומר אורגני משפרת את המבנה שלה, וגם תעזור להזנה ובריאות הגידולים.

כל התוספות הנ”ל גם עזרו לי להעלות את מפלס הערוגה לעונה הזו.

• התחלתי להוסיף קליפות ביצים אפויות, בעיקר בסיס שתילים העגבניות (חובבות הסידן). כפי שניתן לקרוא במאמר של ליאור, הסידן המתפרק מקליפות הביצים משפר את הקק”ח (קיבול קטיונים חיוביים) ובעצם עוזר להתמודד עם האלחת היתר ולשפר את מבנה הקרקע. להבדיל מליאור, אני אופה את קליפות הביצים (אוסף אותן בפחית ובכל פעם שמסיים שימוש בתנור מכניס את הפחית לאפייה בשאריות החום של התנור).

מסקנות לטיפול ותכנון נכון יותר של ערוגת פתיל

• כדאי להוסיף ברז ניקוז תחתון שיאפשר לפרוק את המים במאגר מידי פעם, ולעשות שטיפות אם צריך.
• חשוב לאפשר שטיפה קבועה, עדיף במים רכים של הערוגה. אם ערוגת הפתיל שלכם חשופה לגשם, אז אין לכם בעיה. אם היא יכולה לקבל השקייה קבועה בקיץ של מי מזגנים, אז גם מצויין.
• ההשקייה הקבועה צריכה להיות בעודף. הבנתי שהקמצנות שלי על מים פעלה נגדי. הצמחים אומנם קיבלו את המים שהיו צרכים, אך האדמה הואלחה. במסגרת הלמידה שלי לפתרון הבעיה הסתבר לי שבגידול במצעים מנותקים תמיד משקים בעודף, כדי לאפשר יציאה של עודפי מלחים. לכן חשוב שלפחות בחלק מההשקיות תראו מים יוצאים מפתח הניקוז.
• לא כדאי לסמוך רק על ארובת התולעים כגורם לדישון הערוגה. חשוב להוסיף קומפוסט/הומוס בין העונות.
• לא מומלץ להשתמש במים אפורים לערוגות פתיל סגורות, בטח אם אינן חשופות לשטיפה מלאה (כמו גשם).
• יכול להיות שנכון היה לבנות את הערוגה עם חומר אנרטי בבסיס, חול למשל, במקום רסק העץ. זה ימנע חלק משקיעת הערוגה. במידה ומשתמשים בחול, מומלץ לפרוס איזושהי יריעה גיאוטכנית בין השכבה הנימית לשכבה השורשים, כדי לשמור על ההפרדה. החיסרון הוא בכך שיש פחות חומר אורגני בערוגה. לא ברור לי האם לרסק העץ בחלק הנימי יש השפעה על רמת החומציות, pH, של הערוגה. גם זה לא נבדק.
• לגבי האבוקדו שגידלתי, כנראה שבחירת האבוקדו מסתמנת כלא נכונה. העץ התפתח יפה כחצי שנה, והוציא הרבה עלים חדשים, אבל בשלב מסויים פשוט מת. כנראה מאותן סיבות של מליחות. בדיעבד הסתבר לי שאבוקדו רגיש לקרקעות מליחות. חבל. מסתמן שהמועמדת הבאה להחליפו היא תאנה.

חשוב לציין, שלא בדקתי מליחות באופן מדעי ומדוייק (למרות שלקחתי דגימה של מי השטיפה, לבדיקה עתידית). לכן יכול להיות שכל ההתייחסות שלי לתופעות היא שגויה. בפועל, הערוגה נראית עכשיו נהדר, והירקות שמחים. כך שכנראה בכל זאת היו דברים בגו.

המצב כיום

נכון להיום הערוגה שקיבלה טיפול נראית מצויין. הירקות גדולים ושמחים.
אני מקפיד להשקות בעודף, ונזהר יותר שמי ההשקייה לא יהיו אפורים. הערוגה עדיין מאוד חסכונית במים, ובעלת סיבולת לימים ארוכים ללא השקייה.

נראה שגם התולעים האדומות שמחות יותר, וקצב הפירוק של הזבל האורגני בארובות גדל. אני מקווה שהן גם דואגות לפזר יותר טוב את ההומוס שלהן.

בנוסף לכל זה, אני גם מפנק את הצמחים והקרקע בתה קומפוסט. זה בטוח גם עוזר.

הוספתי אור מלאכותי כדי לתת עוד קצת בונוס של אור. זו נורת לד הנטענת מלוח סולארי קטן. לא ברור אם זה עוזר. בטח לא מזיק. יכול להיות שספקטרום האור שלה לא יעזור לתיזמוני פריחה והבשלת פירות, אבל אני מקווה שלפחות עוד קצת פוטוסינטזה הוא עושה.

העונה אני מנסה לגדל בעונות הפוכות – לשלב גידולי קיץ בחורף, ובקיף אשלב גידולי חורף. המוטיבציה היא שעכשיו, בחורף, הירקות מוגנים מפגיעה קשה של גשם/ברד, והם נמצאים ליד קיר הבטון שמשמש כמסה תרמית. אתם יכולים לראות בתמונות את העגבניות הגבוהות, שנעזרות בכבלים של הדליית העץ.
בקיץ, לא תהיה שמש ישירה וקופחת, ואולי אצליח לגדל קצת גידולי חורף. נראה. בעתיד אדווח אם זה עובד.

התמודדות נוספת היא הרוח. בקומה הגבוה יש לפעמים משבי רוח חזקים. הבוקר עגנתי את העגבניות בסרטים צבעוניים לכבלים של ההדלייה. מעניין אם זה יעזור לשמור עליהן.

מה יהיה הלאה? האם הבעיה לא תחזור? נצטרך לחכות עוד שנה-שנתיים כדי לדעת.

מבזק אחרון ונוסף

לגבי תיבת הקינון לדבורי בר, יש התקדמויות גדולות. במהלך האביב והקיץ הגיעו כל מיני דיירים לתיבת הקינון וסגרו כמה חורים. נסגרו חורים בגדלים שונים ובאופנים שונים (בוץ, פתיתי עץ), ולכן אני מסיק שיש כמה מינים שונים שהטילו ביצים בתיבה. חלקן זה בוודאות צרעות (לפי התצפיות שלי). את חלקן לא זיהיתי או לא ראיתי. מקווה שיש בינהן גם מאביקות, ולא רק טורפות (שגם זה חשוב).

אם לכם הצטבר ניסיון עם ערוגות פתיל, בבקשה כיתבו לנו.

והכי טוב להתייעץ עם חברים (-:

זוהי הזדמנות להודות למי שעזרו לי באבחון הבעיות וחיפוש הפתרונות: לעופר וינשטוק החקלאי העירוני, לחיים פלדמן גאון הביופלחה, לליאור זינגר המוכר ממדריכים ומאמרים אחרים באתר זה ולעודד אגוזי, אחי היקר, שבין השאר גם למד קרקע ומים.

חומרים נוספים מהרשת

קישורים שדגתי לאחרונה בנושא ערוגות פתיל:

• http://www.urbanfoodgarden.org/main/wicking-beds/wicking-beds.htm
• http://www.sgaonline.org.au/?s=wick&searchsubmit=

ליאור זינגר ביקש להוסיף את המחקר הזה על מליחות בקומפוסט. תודה