הקדמה

האם הפיתוח של עולם שלישי וחשיפתם ל”עולם החדש” זוהי בכלל מלאכה מבורכת? או שמא הורסת תרבויות שחיות בקיימות והרמוניה עם סביבתם? זוהי אחת השאלות שאני נשאל הכי הרבה בעקבות פעילותי בארגון “מהנדסים ללא גבולות”.

חשבתי לא מעט על שאלה זאת, והבנתי שהשאלה בעייתית, כיוון שהיא לוקחת מראש הנחות יסוד שלא מתקיימות בכל מצב. NGOs (ארגונים ללא מטרות רווח) אשר עובדים עם “קהילות לא מפותחות” לא בוחרים לעבוד עם כל קהילה שהיא, אלא דווקא עם קהילות שנפלו בפער בין העולם החדש לעולם המסורתי. קחו למשל כפר ששנים היה דג מהנהר לצרכי מאכל ומסחר, פתאום בנו סכר במעלה הנהר (אפילו אם לצורך מטרה אצילית כגון הפקת חשמל) הנהר התייבש ואותה קהילה נפלה ל”פער העולמות”.

דוגמא נוספת היא כפר מסורתי שעד היום היה מתפרנס ממכירת סלי קש שהכינו בעצמם, אך העולם החיצון התפתח, ובעיר הסמוכה הוקם מפעל שמכין את אותם הסלים ע”י מכונה בקצב מהיר יותר והסלים נמכרים, כמובן, בזול יותר. הכפר המסורתי שלנו איבד את מקור הפרנסה, כל הגברים נסעו לעבוד בערים הגדולות ואף במדינות זרות, כבר אין כח עבודה לעבוד את השדות בעונת הקציר וע”י כך נוצרת בעיית מחסור במזון. שוב הכפר נפל לתהום ההתפתחות העולמית, האם לא כדאי שנתערב ונעזור? והאם יש לנו את הכלים לעזור? 

בשאלה הזאת דנים רבים וטובים ממני, ומסתבר שעם ישראל אשר חווה טרגדיות רואה את הצורך להיות “אור לגויים”. כיום יש כעשרות ארגונים ללא מטרות רווח שמתנדבים בכל העולם. כשיש עשרות ארגונים גם קיים הצורך לעשות סדר במערכת, לשם כך הוקם ארגון Society for International Development או בקיצור SID.

ביקשתי מקולגה שלי, מנכ”ל הארגון, מר אריאל דלומי, לספר בכמה מילים על זווית הראיה שלהם על פיתוח בין לאומי, להלן.

תחום סיוע החוץ והפיתוח הבינלאומי הוא ללא ספק אחד התחומים החשובים ומהמשמעותיים העומדים לפתחה של האנושות בשנים אלה. בעולם חיים יותר מ-6 מיליארד בני אדם. כמחציתם חיים על פחות מ-2.5 דולרים ליום ומהם למעלה ממיליארד איש הנאבקים לשרוד מסכום של כ-1.2 דולרים ליום.  עד שנת 2050 תגדל אוכלוסיית העולם בעוד כשני מיליון בני אדם. רובם המכריע יתגוררו במדינות מתפתחות ויחוו עוני ואבטלה כתוצאה ממערכת של אי-צדק גלובאלי.

מאז קום המדינה, ממשלת ישראל הייתה מחוייבת לסיוע בינלאומי במדינות מתפתחות בעולם. בשנותיה הראשונות, כאשר ישראל הייתה מדינה מתפתחת בעצמה, תרמה המדינה תרומה אדירה לעולם המתפתח: אלפי מומחים ישראלים סייעו למדינות מתפתחות בתחומים שונים והסיוע הגיע עד לכדי 2% מהתל”ג.  כיום המצב שונה לגמרי: התקציב הישראלי המוקדש לסיוע חוץ עומד על 0.05% מהתל”ג בלבד^[1]. לפי יעדים המקובלים ב-OECD, על מדינות חברות להקדיש 0.7% עבור סיוע בינלאומי – פי 14 מתרומתה של מדינת ישראל כיום^[2]!

 סיוע חוץ כחלק מהתל”ג – השוואה בין מדינות, 2007

מקור: OECD Development Assistance Committee Data[3]

 מרכיבי תקציב סיוע חוץ המדווח של מדינת ישראל:

 

מקור: דיווחים של מדינת ישראל לDAC  של ארגון ה  OECDמשנת 2010^[4]

הממשלה יוצאת, האזרחים נכנסים

לצד הירידה בתמיכה הממשלתית בתחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי, החלו להתפתח בשנים האחרונות ארגוני חברה אזרחית המבצעים פעילות מצומצמת אך חשובה על פני הגלובוס. ארגונים אלה עוסקים בתחומים מגוונים וביניהם: חקלאות, אנרגיות מתחדשות, פיתוח קהילתי, חילוץ, סיוע הומניטארי ועוד. סיוע זה מתבצע בין היתר במדינות בהן מדינת ישראל אינה פועלת מטעמים דיפלומטיים ואחרים.

כיום פועלים בישראל מעל ל-25 ארגוני חברה אזרחית, אשר יחד עם גופים ממשלתיים, אקדמיים ועסקיים, מרכיבים את קהילת הפיתוח הבינלאומי ההולכת ומתחדשת בישראל. רבים מהארגונים החלו להתארגן יחד תחת הסניף הישראלי האגודה לפיתוח בינלאומי (Society for International Development – Israel Branch)  ופועלים יחדיו לרשת את הפעילים בקהילה, לבצע תוכניות הכשרה מקצועיות ולפתח מערכות תמך ממשלתיות שיעודדו את התפתחות התחום.

ההזדמנות שבפתח

מדינת ישראל והארגונים הישראלים הפועלים בתחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי נמצאים כרגע בצומת מרכזי אשר יכול לאפשר את התפתחות התחום בצורה משמעותית בישראל וזאת הודות להצטלבות של מספר הזדמנויות:

א. התעניינות בקרב צעירים ישראלים ויהודים: יותר ויותר צעירים ישראלים משלבים בשנים האחרונות פעילות של התנדבות במהלך “הטיול הגדול” לאחר השירות הצבאי. מספר לא מבוטל של צעירים יוצאים למדינות מתפתחות במיוחד למטרה זו דרך ארגונים ישראליים הפעילם בתחום או באופן עצמאי. פעילות זו יכולה להוות גם  גשר לקשרים בין יהדות העולם ומדינת ישראל סביב ערכים של “תיקון עולם”.

ב. התעוררות של לימודי הפיתוח בישראל: במשך שנים רבות לא היו קיימים בישראל מסלולי לימוד בתחום הפיתוח הבינלאומי. לפני כשנתיים החלה לפעול באוניברסיטה העברית תוכנית גלוקאל ללימודי מוסמך בפיתוח קהילות. לתוכנית זו מצטרפות עוד מספר תוכניות באוניברסיטת תל אביב ובמכללות תל חי וספיר הנוגעות להיבטים נוספים של סיוע בינלאומי כגון עבודה סוציאלית בינלאומית, רפואה ציבורית ורפואת חירום. אין ספק כי בוגרי תוכניות אלה מהווים את הכוח המניע לפיתוח התחום בישראל בעתיד הקרוב.

ג. הצטרפות ישראל לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD): בשנת 2010 הצטרפה ישראל לארגון מכובד זה. ההצטרפות לארגון מחייבת את ישראל לשפר מספר פרמטרים חברתיים וכלכליים על מנת לשפר אד דירוגה בארגון ולעמוד ביעדיו. אחד המדדים שהוזכרו להלן הוא שיפור משמעותי בתרומתה של המדינה לסיוע חוץ.

ד. הזדמנות כלכלית: יועצים ישראלים נחשבו בעבר כמובילים בתחומם וזכייתם במכרזים של ארגונים בינלאומיים לעבודות פיתוח בעולם נעמדה על מאות מיליוני דולרים[5]. התמעטות פרויקטים ישראלים של סיוע חוץ במדינות מתפתחות מאז שנות ה-70 פוגע ביכולתם של יועצים ישראלים לזכות במכרזים של ארגונים בינלאומיים בתחום הפיתוח. ניסיון שנרכש בעבודה בשטחי מדינות מתפתחות עצמן הפך לתנאי לזכייה במכרזים לעבודה שכזו. תעשייה זו מגלגלת מעל 40 מיליארד דולר בשנה!^[6]  בנוסף, פעילות של סיוע חוץ ופיתוח בינלאומי משפרות את מעמדה של מדינת ישראל במדינות המתפתחות בהן מתקיימת פעילות הסיוע ומטפחת קשרים ויחסים עם גורמים מקומיים במדינות אלו. מצב זה מקל על כניסתן של עסקים ישראלים לשווקים באותן מדינות מתפתחות. היקף השווקים במדינות המתפתחות הינו עצום. תל”ג מדינות המתפתחות מוערך ע”י הבנק העולמי ביותר מ-611$ מיליארד דולר^[7].

מה אתה יכול לעשות? הכנס הקרוב

בתאריך ה – 12 בינואר תערוך האגודה לפיתוח בינלאומי – סניף ישראל (סיד – ישראל) כנס בינלאומי גדול באוניברסיטת תל אביב תחת הכותרת: “שותפויות בפיתוח וסיוע בינלאומי במציאות גלובאלית משתנה”.  בשנים האחרונות אנו ערים לשינויים מובהקים באופיין של שותפויות בתחום הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבינלאומי. צורות חדשות של שותפויות מתגלות עת המשבר הכלכלי באירופה ובארה”ב משפיע על תצורות מסורתיות של שיתוף פעולה. העולם כולו עד לשינויים גאו-פוליטיים קיצוניים – מדינות מתפתחות כגון סין, הודו, ברזיל ודרום אפריקה תופסות תפקיד בולט יותר בזירות הפוליטיות, הכלכליות ובתחום של פיתוח בינלאומי. בנוסף, מתעוררת חברה אזרחית גלובלית חזקה המבקרת את יוזמות הסיוע והפיתוח הבינלאומי תוך דרישת שקיפות ויעילות, בין היתר באמצעות המדיה החברתית.

הכנס ייכנס מומחים מקומיים ובינלאומיים לעסוק בדיון ביקורתי סביב נושאים אלו אשר משנים באופן רדיקלי את אופיין של השותפויות בתחום הפיתוח הבינלאומי והסיוע ההומניטרי. הכנס יעודד למידה הדדית ויניע חילופי רעיונות ושיטות עבודה מוכחות על-מנת לקדם אסטרטגיות חדשות לבניית שותפויות יעילות יותר בין הממשלה, החברה האזרחית והמגזר הפרטי בישראל ומחוצה לה.

סיכום: ישראל היפה

אין ספק כי בשנים הבאות נחזה בהתפתחות מואצת של תחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי בישראל. פעילות זו מייצגת את הצד המוסרי, האחראי והיפה של החברה בישראל. למרות שרוב הפעילות בתחום זה נעשית נעבר לים, היא בעלת ערך משמעותי לדמותה של החברה העתידית בישראל. התפתחות זו תצליח אך ורק על ידי שיתוף פעולה בין מגזרי אשר יביא לידי ביטוי את יתרונותיה היחסיים של ישראל בתחום.