המאמר הראשון שכתבתי כאן באתר על גידול דבורים בחצר הבית העלה לא מעט שאלות. אם להודות על האמת לא על כולן ידעתי לענות. אז עדיין לא הבנתי כמה הנושא “חם”. גידול דבורים בחצרות הבתים הופך לעובדה. באזור המגורים שלנו, פרדס חנה/כרכור, ישנן לפחות חמש עשרה משפחות שמחזיקות כוורת בחצר, בסביבה חצי עירונית.

בחמש השנים מאז נחשפנו לראשונה לדבוראות ידענו למידה אינסופית, מלווה בהצלחות וכישלונות, התבוננות וחקירה, הכרות עם אנשים מחויבים ואכפתיים שלומדים את צורכי הכוורת, דואגים לצמחיה ועצים המתאימים לרעיית דבורים, מחליפים מידע ולומדים עוד ועוד.

לאחרונה עלה לכותרות דיווח על ריסוס פרדסים שבתוכם נחילי הדבורים, מה שחידד שוב את ההבנה שחייבים לקחת אחריות, בקטן ובכל מקום שאפשר.

האביב השנה פרץ טרם זמנו, ממלא את האוויר בריח חריף של פריחות. למרות שאנחנו עדיין בחודש מרץ, מטע האבוקדו ועצי ההדר הסמוכים גדושים פריחה והדבורים בכוורת הופכות תזזיתיות, יוצאות וחוזרות עמוסות אבקה וצוף. משקל הכוורת עולה ומעיד על כמות הדבש ועל הצפיפות בכוורת, לדבורים זוהי קריאת הטבע הקדומה, להגדיל את המשפחה, משמע לצאת ולהתנחל.

איש דבורים עירוני מטפל בכוורת

ההתנחלות

הכוורת היא ממלכה דמוקרטית. אמנם למלכה זכויות יתר, אבל לפועלות יש את המלה האחרונה, הן נושאות באחריות להחלטה מתי ומי ימלוך בקדנציה הבאה. בכוורת תכונה רבה. הפועלות האחראיות להאכלת הדור הבא, בונות מלכונים (תאים גדולים לגידול מלכות), שם הוולדות מקבלות מזון מיוחד, מזון מלכות, מהן תגדל מלכה חדשה.

כשהכוורת נעשית כבדה, סימן הוא, בעבור המגדל לפצל את הכוורת, לעזור לדבורים להרחיב את המשפחה. אם החמצנו את הרגע, הטבע עושה את שלו. מעשה שהיה כך היה, ולמידה בצידו:

בוקר יום ג’ 11/3, אלפי דבורים פרצו החוצה מתוך הכוורת בזמזום שאי אפשר היה להתעלם ממנו, למתבונן מהצד זה נראה כאילו יורים צרורות מתוך חריר ירי. ענן של חלקיקים בדמות אלפי דבורים פורצות החוצה, אלו הן הפועלות הנאמנות שמלוות את המלכה הוותיקה היוצאת להתנחל במקום אחר.

זהו רגע קריטי למגדל הדבורים – מול עיניו המשתאות הדבורים נושאות כנפיים ועפות לאי-שם ומותירות אותו עם כוורת שאוכלוסייתה קטנה בחצי!

בכוורת נשארות פועלות ומלכונים לפני בקיעה. המלכה הצעירה שבוקעת מהמלכון, עדיין בתולה, יוצאת למסע הכלולות. היא מפזרת באוויר ריחות (פרומונים), שמושכים אליה זכרים “רעבים” מכל הסביבה. אלה עפים ומזדווגים איתה בעודם בגבהים. מזדווגים ומסיימים את תפקידם. זוהי למלכה היציאה היחידה בבדידות מהכוורת, מסע אמיץ ורב סכנות. גופה שמייצר ביציות, מתמלא תאי זרע ממספר רב של זכרים, בחזרתה היא מתחילה במלאכת ההטלה. מלכה פורייה תטיל כ-2000  ביצים ביום, במשך כארבע שנים.

הפועלות ממשיכות בעבודתן האינסופית: מאכילות את הדור הבא, מנקות, מטפלות בחלל הכוורת מחממות או מקררות, יוצאות להביא צוף ואבקה ויוצרות פולן ודבש.

בינתיים בפני הנחיל שעזב, עומדת משימה לא פשוטה, לשמור על המלכה הקיימת. כל אלפי הדבורים מקיפות את מלכתן, בגוש צפוף ומגונן. נצמדות לענף של עץ או שיח בקרבת מקום. ההמולה שוככת, הכול נרגע, גוש גדול של דבורים, האוחזות זו בזו בדממה מוחלטת – בלב הגוש, המלכה. המראה מרשים בעוצמתו!

הפעולה האינסטינקטיבית שבאה מדחף של כוחות הטבע, מתנגשת כאן עם ההבנה שהדבורה המבויתת אינה יכולה לשרוד בטבע, היא מוקפת אויבים, ציפורים, צרעות, בני אדם היסטריים ומזג אוויר מתעתע ובקרוב יורד הלילה וקר. הדבורים “שלנו” נתלו על עץ אבוקדו במטע הסמוך, בגובה של כ-7 מטרים. דבורים סיירות נשלחות לחפש מקום להתנחלות קבע. הזמן אוזל. כעת איך מורידים אותן משם?

הנחיל על עץ האבוקדו

כעבור כשלוש שעות, בעודנו מטכסים עצה, התרומם הנחיל ועלה שוב השמימה. א’ רץ, עיניו לשמיים, רץ ועוקב אחרי מעופן, הן “חוצות” כבישים ופניהן אל חורשת האלונים – פינת טבע יחידה שעוד נותרה באזור. כל הדבוקה יורדת לתוך שיח של קידה שעירה, בתוך שדה פרחי בר. זה הרגע לו חיכינו, הערב יורד ואיתו הקור, מדברים על גשם שיגיע מחר, אין זמן להתמהמה, צריך לעשות מעשה ומהר.

כל הדבוקה יורדת לתוך שיח של קידה שעירה

הבאנו שק, לתוכו בזהירות ובעזרת מברשת רכה, החלקנו את כל נחיל הדבורים פנימה. מהשק העברנו את כולן לתוך כוורת ריקה. זה יהיה ביתן החדש, מוגנות מפגעי מזג האוויר וידי אדם, כאן יתחיל הנחיל החדש את חייו. את הכוורת החדשה הרחקנו ממקום הכוורת הישנה כדי לא לבלבל את הדבורים.

מסקנות ולמידה

• בשיאו של האביב, האינסטינקט גובר על כל שיקול ולכן הכוורת מתארגנת לפיצול. הדבוראי – תפקידו להיות עם האצבע על הדופק ולדאוג לפצל את הכוורת לפני שהדבורים נוטשות. סימן ראשון – צפיפות ומשקלה של הכוורת. סימן שני – מבנה פרוע של תאים גדולים בולטים מחוץ לחלת הדבש– אלו הם המלכונים.
• איך מפצלים? בודקים את המלכונים, המנוסים שבינינו (לצערי – לא אנחנו), יודעים לזהות האם המלכון בשל לבקיעה. כעת מעבירים לכוורת חדשה, לפחות שלוש מסגרות. אחת עם מלכונים, השנייה עם וולדות ודבש ועוד אחת עם דבש. שאר הכוורת תכיל מסגרות ריקות. לתוך הכוורת נוסיף עוד כמה אלפי דבורים והנחיל החדש יתחיל את חייו.
• חשוב לדעת – נחיל שנטש את ביתו, כמעט ואין לו סיכוי לשרוד בטבע. אם הצלחנו למצוא אותו – נזדרז להכניס אותו לכוורת מגינה.
• המוצא נחיל שנראה כמו דבוקה של דבורים על עץ, גדר, שיח או מחסן נטוש, אסור בתכלית האיסור להזמין מדביר, המדבירים מרססים את הדבורים ומחסלים את אחד היצורים החשובים והמועילים לאדם!
• מצאת נחיל, פרסם בפייסבוק “ידידי דבורת הדבש בישראל” – מישהו יגיע לפנות, או אפשר להתקשר בטלפון לאחד מהמגדלים (אריה 0523-937325, סלע 0544-540054) הם ידאגו למישהו שיפנה.  אם לא הצלחת לפנות, בדרך כלל, אחרי שעות ספורות, הנחיל יתרומם כשם שבא וימצא מקום טוב יותר להתיישבות קבע.