השקייה ביער מאכל ים תיכוני, שיחה עם מתי הוכברג

גינון וחקלאות

השקיה היא נושא מרכזי וחשוב בכל מערכת לגידול מזון. ענף ההשקיה הינו תחום מדעי נרחב, ועד היום הוציאו מליוני דולרים במחקרים שבאו לענות על השאלות “איך, כמה ומתי להשקות”, פותחו טכניקות וטכנולוגיות רבות וכמובן – יש הרבה אסכולות. איך אומרים אצלנו? שני חקלאים, שלוש דעות.

השקיה היא נושא מרכזי וחשוב בכל מערכת לגידול מזון. ענף ההשקיה הינו תחום מדעי נרחב, ועד היום הוציאו מליוני דולרים במחקרים שבאו לענות על השאלות “איך, כמה ומתי להשקות”, פותחו טכניקות וטכנולוגיות רבות וכמובן – יש הרבה אסכולות. איך אומרים אצלנו? שני חקלאים, שלוש דעות.

כמובן שזה נושא בוער לכל מי שמגדל מזון וצמחים בכלל במדינה צחיחה כשלנו. אנחנו התלבטנו הרבה סביב ההשקייה ואת רוב הייעוץ קיבלתי… מאבא שלי, שהוא ב-מק-רה (לקרוא באינטונציה הנכונה) מומחה להשקיה והזנת צמחים. הוא אמנם מגיע מכיוון של חקלאות קונבנציונאלית, אך הוא מבין את המטרה והמשמעות של מה שאנחנו עושים ביער המאכל, וחשוב לא פחות – הוא מבין את המורכבות של יער המאכל (אל מול החקלאות הקונבצניונאלית בפשוטתה המונוקולטורית). בראיון המונח לפניכם תקראו את דעותיו האישיות בנושא השקייה של יער מאכל שמסתמכות על יותר מ-40 שנות ניסיון בענף.

שאלה: מה הייחוד של השקיה של יער מאכל? במה היא נבדלת מהשקיה של מערכת חקלאית רגילה?
תשובה: היות וביער מאכל יש סוגים רבים של עצים ושיחים הנבדלים ביניהם בתצרוכת המים וצורת השורשים קשה לקחת מערכות השקיה שעוצבו למטעים מונוקולטרים ולהתאים אותם ליער מאכל מגוון. זו צריכה להיות מערכת מתוחכמת מאוד או פשוטה מאוד. אין באמצע.

שאלה: אם כך, אז מהי שיטת ההשקיה המתאימה ביותר לדעתך ליער מאכל?
תשובה: כמו שאני מבין זאת, השיטה המתאימה ביותר היא השקיה ידנית בגומות.

השקייה בגומות

השקייה בגומות

שאלה: הממ… למה?
תשובה: אמנם זו השקיה שנתפסת כפרימיטיבית, אבל היא הכי בריאה לעצים: מרטיבה בצורה שווה את כל מערכת השורשים, ובמשטר השקיה נכון תתפתח לעץ בשיטה זו מערכת שורשים עמוקה וחזקה, כך שיגדל עץ עמיד שתלוי בנו פחות. מעבר לזה כשאנחנו משקים בהצפה מתקיים תהליך אופטימלי של פירוק החומר האורגני שנמצא בחיפוי ובזבלים שמפזרים סביב העץ והפיכתם לחומרי הזנה זמינים, מה שלא קורה בהשקיה בטפטוף. יתרונות נוספים הם שזו שיטה חסכנית בכסף, ואקולוגית כי היא חוסכת הרבה מאוד פלסטיק בצנרת, מחברים וברזים. שימי לב שבהשקיה ידנית מתפתח קשר אישי עם העצים, ואנחנו יכולים יותר לשים לב למצב העץ ולהתאים את כמות ההשקיה לכל עץ בזמן ההשקיה עצמה! ניתן לדייק את כמויות המים הניתנות לכל עץ בהתקנה של קוצב מים בקצה הצינור.

החיסרון העיקרי הבולט זה שזוהי שיטה עתירה בזמן עבודה..

קוצב ליטרים המחובר לקצה הצינור הגמיש

קוצב ליטרים המחובר לקצה הצינור הגמיש

שאלה: אוקי, רגע… מה לגבי השקיה בטפטוף? זו בכל זאת שיטת ההשקיה הנפוצה ביותר.
תשובה: באופן כללי אני חושב שהשקיה בטפטוף של עצים שלא מקבלים הזנה בדשן כימי נוזלי דרך מערכת ההשקיה היא לא נכונה ולא בריאה להתפתחות השורשים של העץ.

שאלה: למה?
תשובה: בהשקיה בטפטוף יש דחיקה מתמדת של יסודות המזון לשולי האזור המורטב, שהוא מוגבל וקטן, ולא מתאפשר פירוק טוב של הזבלים והחיפוי שמפזרים מסביב לעץ. זה מקטין את בית השורש לצורה לא טבעית, וגדל עץ שמאוד תלוי בהשקיה.

מתזשאלה: אז אם בכל זאת אני רוצה לעשות אוטומטיזציה של מערכת ההשקיה ביער, מה אתה ממליץ לעשות?
תשובה: אני חושב שפתרון ביניים טוב יהיה השקיה עם מתזים. זה למעשה חיקוי אוטומטי של השקייה בהצפה של גומות. יש מגוון גדול של מתזים בספיקות שונות וניתן להתאים מתז וכמות מתזים לכל עץ. הבעיה היא שזו מערכת מאוד מורכבת לתכנון מבחינת הספיקות, הלחצים והקטרים של הצנרת ויש להתייעץ עם מומחים בתחום אם רוצים שהמערכת תעבוד כמו שצריך. אם זה לא יהיה מדויק זה לא יעבוד. החסרונות הם כמובן כמות הפלסטיק הרבה והעלות הגבוהה.
צריך גם לזכור שכשמדובר במערכות אוטומטיות, יש לקבוע את המתכונת הסופית של היער לפני תכנון והנחת מערכת ההשקיה.

איך אנחנו משקים אצלנו ביער

צינור גמיש המחובר לצינור 25 בחיבור מהיר עם ברז

צינור גמיש המחובר לצינור 25 בחיבור מהיר עם ברז

אצלנו ביער החלטנו לעת עתה להשקות ידנית. מתחנו לאורך השטח שני קווים של צינור 25 מ”מ, וכל 15 מטר חיברנו ברז קטן שמתחבר עם חיבור מהיר לצינור גמיש. לכל ברז כזה מחובר צינור גמיש באורך 25 מטר, וכך ניתן להגיע לכל נקודה ביער. בקצה הצינור חיברנו קוצב ליטרים בחיבור מהיר כך שאנחנו יכולים לדעת את כמות המים המדויקת שאנחנו נותנים לכל עץ .
מעבר לכך אנחנו מדביקים את כל עצים והשיחים ביער במיקוריזה, אשר משפרת את עמידות העצים ליובש ומגדילה את שטח הפנים של בית השורשים.

אז שיהיה לכולנו קיץ קל ונעים… שנגדל עצים עמידים ומעמיקי שורש :)

לתוכן זה נכתבו 7 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן