שיא חדש בחיסכון הביתי בחשמל הביא לעדכון המאמר הראשון שפרסמתי כאן, על פרויקט החסכון הביתי שלנו. להמחשת הסיפור הנה גרף, ההפרש בין העמודה הגבוהה ביותר לזו הימנית – 50%:

הסקלה האנכית מראה את הצריכה בקוט”ש לכל אחת מ-12 השנים האחרונות. לקבלת המחיר בשקלים יש לחלק בשתיים, בקירוב.

למי שקופץ מכך שירדנו בערך לממוצע הארצי, יש לנו הסברים טובים: הדירה גדולה מאוד, התקרות גבוהות, כשליש מהדירה “באוויר” מעל קומת עמודים, יש מישהו בבית 24/7 כיוון שאשתי ואני עובדים מהבית, מדרום לנו קיים מגדל מגורים כך שדוד השמש אינו לא אפקטיבי כ-6 חודשים בשנה, ומאותה סיבה השמש אינה מחממת את דירתנו בחורף. הבנין כבן 60, ואנו אוהבים את חלונות העץ הישנים והפרוצים לרוח.

הקטע העליון והתחתון בכל שנה מייצגים את צריכת החשמל בחודשי החורף, הקו התכול במרכז – את המיזוג בקיץ. הקווים הקטנים שביניהם מייצגים את עונות המעבר בהן איננו משתמשים בחימום או בקירור.

עוד לחובבי הגרפים, ניתן לראות את החסכון שהחל בשנת 2009 במודעות לעניין, את העליה הקלה בשנים 2011-2012 המוסברת בחלקה בילדים שגדלו וביקשו לוותר על המועדונית בבית הספר ועל הקייטנה בקיץ ולמדו להפעיל את המזגן לבד, וגם בדוד השמש שהחל לזייף.

החל מחורף 2012/13 החליפו מזגני אינוורטר את הרדיאטורים החשמליים בחימום חדרי השינה.

חיסכון של 50% אינו עניין של מה בכך, אך חיסכון של בין 10 ל- 30% אמור להיות קל להשגה. ראו מה מהרשימה הבאה מתאים לכם, והתחילו משם:

צרכן האנרגיה הגדול בבית אמור להיות סעיף “איקלום”. “הפעלה” נכונה של הבית תכלול בחורף סגירת החלונות, כאשר התריסים בחלונות הדרומיים פתוחים ליצירת מעין חממה. בעונות המעבר וכמה שיותר לתוך הקיץ – פתיחת החלונות בלילה להכנסת אוויר קריר, וסגירת התריסים ביום למניעת כניסת שמש ישירה. בשיא הקיץ בתל אביב – לא יעזור כלום, גם לא שינה עם מאוורר ומקלחת נוספת בבוקר, ולעתים ניאלץ לישון עם מזגן. בחורף חממו בעזרת מזגן ולא רדיאטור. בעונה החמה נסו מאווררים לפני שאתם מדליקים את המזגן.

הצרכן השני בגודלו אמור להיות חימום מים – התקינו דוד שמש, עם טיימר לגוף החימום. לאחרונה נכנסים לשוק חיישני טמפרטורה כדי שלא תצטרכו לנחש האם יש מים חמים או לא.

כל מכשיר חשמלי שהגיע יומו – מכונת כביסה, מקרר, מזגן – יוחלף במכשיר בעל דירוג אנרגטי גבוה ככל האפשר (קרוב ל-A). מזגני אינוורטר יקרים יותר ויש ויכוח על הצורך בהם בסלון לדוגמא, אבל האפשרות לשמור על טמפרטורה מדויקת עושה אותם מתאימים לחדרי שינה.

נורות פלורסנטיות קומפקטיות אכן חסכוניות, אולם מומלץ להקפיד על נורה איכותית בעלת גוון אור מתאים ומקדם הפרדת צבעים CRI גבוה (80 לפחות). לדוגמא, נורה בעל אור לבן חם בדומה לנורת ליבון, תסומן “827”, כאשר “8” מייצג CRI של 80, ו”27″ מייצג צבע אור של 2700 מעלות קלווין.

נורות לד הן עדיין חדש וחסכוני עוד יותר, אולם השוק מוצף בסחורה באיכות ירודה ואפילו אני נכוויתי בהסבת מנורת הלוגן ישנה ל-לד, גוון האור ואיכותו אינם מה שציפיתי והעוצמה חלשה מדי.

שיפורים בבנין כמו חידוש טיח החוץ, בידוד תרמי לגג ולקירות, זיגוג כפול בחלונות – מיועדים למתקדמים ועולים הרבה כסף אשר במישור החוף לא ודאי כי יוחזר בזמן סביר.

ליתר פירוט בכמה נושאים, ראו גם במאמר הקודם.