חרדל השדה ידוע בתור צמח חלוץ שגדל לתפארת בשטחים מופרעים (צידי דרכים ושטחים חקלאיים), וככלל נחשב כעשב שוטה. כשהוא צומח באין מפריע הוא גדל גם עד לגבהים של 1.5-2 מטרים. למי שעוד יכול למצוא פינה קטנה של חרדל שלא רמסו אותה, ומגלה שהתרמילים הקטנים יבשים אך שלמים, זה הזמן להכין חרדל דיז’ון אמיתי אמיתי. אז איך עושים?
חרדל השדה ידוע בתור צמח חלוץ שגדל לתפארת בשטחים מופרעים (צידי דרכים ושטחים חקלאיים), וככלל נחשב כעשב שוטה. כשהוא צומח באין מפריע הוא גדל גם עד לגבהים של 1.5-2 מטרים. למי שעוד יכול למצוא פינה קטנה של חרדל שלא רמסו אותה, ומגלה שהתרמילים הקטנים יבשים אך שלמים, זה הזמן להכין חרדל דיז’ון אמיתי אמיתי. אז איך עושים?
איסוף הזרעים
פרסו מפה גדולה (עדיף מפלסטיק, כי על הסדינים מבד התרמילים נוטים להנעץ ולא להשתחרר שנים…) ואספו לתוכה כמה שיותר ענפים עם תרמילים מלאים. אל תדאגו לכל זרע קטן, בשלב הזה, הכמות היא המשימה.
שבירת התרמילים וסינון הזרעים
כשאספנו מספיק זרעים, אפשר לקפוץ על המפה מספר פעמים כדי לשבור את כל התרמילים, ואז לפתוח ולהוציא את הענפים הגדולים. את כל מה שנשאר לנו נשפוך מהמפה לתוך קערה גדולה. כעת באמצעות סדרה של מסננות אפשר לנקות כמה שיותר את הזרעים מתוך כל חלקי התרמילים השבורים שנשארו בידינו.
ריסוק במטחנת התבלינים
כעת יש לרסק את הזרעים למחצה, לא לטחון אותם. לצורך כך השתמשנו במטחנת תבלינים חשמלית פשוטה, לזמן טחינה מאוד קצר שרק הספיק לשבור את הזרעים, ולגלות את תוכנם הצהוב-כתום (או במילים אחרות לצבע חרדל. מאיפה חשבתם שהשם של הצבע עצמו וצבע הממרח מגיעים?)
ולהכנת החרדל עצמו
הקטע המגניב בכל התהליך הזה הוא המתכון הפשוט עד מאוד. שימו לב:
- 5 כפות זרעי חרדל שבורים (מהמטחנה)
- 4 כפות מים
- 3 כפות חומץ בן-יין, חומץ בלסמי, או תפוחים (אנחנו השתמשנו בחומץ תפוחים). העיקר שיהיה איכותי.
- 2 כפיות דבש שטוחות
- 1 כפית מלח שטוחה
פשוט, לא? כמובן שאלו הם רק היחסים. יחסים יכולים להשתנות לפי הטעם, וכמובן שאם אתם עושים כמות יותר גדולה מצנצנת קטנה, חשבו את היחסים המתאימים בהתאם, כמו שאנחנו הכנו חרדל בסך כללי של 12.5 כפות זרעי חרדל, וכל הכמויות השתנו בהתאם.
סיכום
שימוש מעולה בצמח בר, לייצור של תבלין/ממרח שעלותו לרוב גבוהה. אם היינו עושים זאת מראש עם כוונה לכמות גדולה זה אפילו היה יוצא יותר יעיל, אבל גם ככה סה”כ עבדנו על זה בערך שעה כולל כל התהליך. המהדרין אומרים שעכשיו צריך לתת לחרדל לשבת שבועיים, אבל בטעימות בקרב הקהל שנכח בעת ההכנה קיבלנו רק קריאות התפעלות ושבחים. את הצנצנת אטמנו במעט שמן זית על מנת למנוע התחמצנות, אם כי לא ברור שזה הכרחי. ותודה לרזי, הגדול מכולם, על הרעיון וההשראה.
בתאבון!
לתוכן זה נכתבו 19 תגובות