בפעם הראשונה שפגשתי את הכלי המשוגע הזה, לא יכולתי לעצור את ההתרגשות. פשוט מערכת תופים שלמה בוקעת מתוך קופסא. כמה קל לנייד, קל להשתלט, כיף לשבת איתו סביב למדורה. פשוט נפלא.
שנים עברו, והחלטתי לבנות אחד כזה בעצמי, ממה שיש. אני אומר “ממה שיש” כי אם עוקבים אחרי כל בוני הקחונים באינטרנט, ויש באמת לא מעט כאלו, תראו שרובם מאוד בררניים לגבי הדיקטים שבהם הם משתמשים. אני העדפתי להשתמש במה שאמצא במחסן הז(ה)בל של הסדנא הקהילתית לקיימות, ולהשקיע כמה שפחות כסף וחומרי גלם קנויים, וכך היה.

קצת על הקחון

הקחון, כמו דברים טובים אחרים (קפואירה למשל), נוצר בכור ההיתוך של תרבות העבדים אפריקאית באמריקה הלטינית. האגדה מספרת שכאשר הספרדים אסרו על העבדים להחזיק בכלי נגינה, הקחון נוצר ככלי תיפוף שניתן להסוות אותו (וממש להשתמש בו) כשרפרף לכל דבר. הקחון הפך ברבות השנים לחלק בלתי נפרד מהמוזיקה הקובנית והפרואנית, וכשבשנות ה-70 פאקו דה לוסיה, אמן גיטרת הפלמנקו המפורסם, פגש את הקחון, הוא פרץ גם את גבולות התודעה המערבית, ואומץ יפה ככלי הקשה בפלמנקו.

מאז שהקחון הפך לכלי בינלאומי, הוא התחיל להתפתח ועוד ועוד ווריאציות של הכלי באו והופיעו. היום, ניתן למצוא קחונים משלל חומרים ובשלל צורות, לפי שימושים שונים וצלילים שונים.
אבל בסופו של דבר, מה זה קחון? קחון זאת קופסא שדופקים עליה, קופסא ולא יותר…

במדריך הבא, אשתף אתכם בבניית הקחון שלי. הבנייה הייתה אינטואיטיבית ופשוטה יחסית, כיוון שבעיקר רציתי פשוט לעשות זאת ולראות מה יוצא, כשניתן כמובן לקחת תוכנית ולעקוב אחריה בדיוק מילימטרי. לדעתי, מהניסיון הקטן שלי, עוד תראו, אפשר להבין כי אפשר לוותר על הדיוק המילימטרי וההתעקשות על עץ כזה או אחר וכל זה.

מידות

המידות נלקחו מאחד מסרטוני היוטיוב שצפיתי בהם בעת תכנון שלבי העבודה. אני לא ממש זוכר מאיזה סרטון המידות לקוחות, אבל את האמת זה ממש לא משנה. קחו קופסא כלשהי, ותבדקו שאתם יכולים לשבת עליה עם גב ישר כשאתם “מכים” על הבאס, שיוצא בחצי המרחק בין הצד העליון של הקופסא לרצפה עצמה. אם עשיתם זאת בנוחות והצלחתם לא להתכופף, מצאתם את הגובה הקחון (קופסא + רגליים) הרצוי לכם.

לפיכך, כשהבנתי את הגובה הרצוי (49 ס”מ, כולל הרגליים), והבנתי את עומק הקופסא הרצוי (סביב 2/3 מהגובה, אצלי 31 ס”מ אבל גם עם זה אפשר לשחק) החלטתי שיש לי את כל מה שצריך. הערה: למי שחושב שזה חפיף מדי, ובטוח יש מידות ספציפיות לקחון, שיקליד Cajon בגוגל תמונות ויראה עשרות כלים בעלי מידות שונות ומשונות.

בניית התיבה

הקחון הפשוט (שגם שלי עונה להגדרה זו) הוא בעצם תיבה מלבנית, כמו שתיכף תראו. את הבסיס העליון והתחתון ושני הצדדים, הכנתי מדיקט עבה של 9 מ”מ שנשאר משילוט ישן. חשוב שהדיקט הזה יהיה עבה כיוון שהוא נושא את כל המשקל של המתופף. הלוח הקדמי והאחורי הם דקים (4-5 מ”מ) ולא מחזיקים שום דבר, לכן הקופסא צריכה להצליח להחזיק משקל אדם בישיבה עוד לפני סגירת התיבה מלפנים ומאחור.

 

 

 

בין הלוחות העבים חיברתי לייסט עץ בפרופיל של 2.5 ס”מ על 3.5 ס”מ. מטרת הלייסט היא לחזק את החיבורים. את הלייסט חיברתי לשני הלוחות שלו בברגים ובדבק נגרים.

 

 

 

 

הלוח הקדמי

הלוח הקדמי של הקחון, כאמור, צריך להיות דק. אני לקחת את הדיקט הדק ביותר שהיה לי (4 מ”מ) ואיתו עבדתי. את הלוח חיברתי עם מסמרים של רשת של חלונות (שחורים קטנים עם ראש רחב), ובדיעבד הם לא נכנסו מספיק למקום שלהם וקצת מציקים באצבעות בזמן התיפוף.

הלוח האחורי

בלוח האחורי צריך להיות חור עגול שמאפשר לאוויר לצאת, לקופסא לתפקד כתיבת תהודה, ולתוף להשמיע קול עשיר יותר וחזק יותר מאשר אם הלוח האחורי היה סגור. גם ללוח האחורי השתמשתי בדיקט 4 מ”מ (כי זה מה שהיה), ואחרי שחתכתי אותו לצורתו הסופית, הנחתי עציץ פלסטיק שנראה לי גדול בצורה מספקת, וסימנתי עיגול שלם ויפה, במרכז על ציר ימין-שמאל, ובערך בשליש גובה מלמטה על ציר למעלה למטה. את הלוח האחורי חיברתי באמצעות ברגים קטנים, שיאפשרו לי לפרק במקרה הצורך, כמו כדי לכוון את הסנר (עוד מעט יגיע).

רגליים

כדי לאפשר לקחון למצות את הפוטנציאל שלו מבחינת הוויברציות של הלוח הקדמי, היה לי ברור שכדאי להעמיד אותו על רגליים ולהקטין את המגע של חלקי הקחון עם הרצפה. את הרגליים עשיתי מעיגולי עץ שחתכתי זה מכבר לפרוייקט אחר ובסוף לא השתמשתי בהם. את עיגולי העץ שקיבלתי וחיברתי ישירות לרצפת הקחון.

הסנר (Snare)

התוף אמנם כבר מנגן, אך על מנת להשלים את חווית הצליל המלא והעשיר של הקחון, אנו זקוקים למיתר כלשהו שירעד, יקרקש על הלוח הקדמי. בקחונים המסורתיים יותר נהוג למתוך מיתר גיטרה או שניים באלכסון, קרוב מאוד ללוח הקדמי כך שבמכת תוף הלוח יפגוש את המיתר. בקחונים המודרניים משתמשים בסנר של תוף (בתמונה משמאל). הסנר עשוי ממספר חתיכות תיל גלי צפופות המחוברות בשני קצוותיהן בפלאח מתכת, אותו מחברים לתוך ומותחים. הסנר הוא החלק היחיד בתוף שעלה לי בזוזים (אם לא מחשיבים את מעט הברגים, המסמרים והדבק, שזה באמת זניח), 29 ש”ח.

גם כשכבר בוחרים לעשות זאת עם סנר, יש המון דרכים לעשות זאת (אותם תוכלו להכיר במחקר תמונות פשוט בגוגל). אני בחרתי את הדרך שחשבתי כפשוטה ביותר להשיג את המטרה. ראשית, חתכתי את הסנר לשניים עם קאטר באמצעו דרך כל החתיכות התיל. אל דאגה, התייל מחזיק את עצמו ולא מתפזר לכל עבר כמו שניתן לחשוש שיקרה.

בשלב זה חתכתי פרופיל עץ (2.5×2.5 ס”מ) ברוחב הפנימי של הקופסא, וחיברתי אליו את שתי חצאי הסנר עם ברגים באותו הצד, במרחק של 2.5 ס”מ מקצות הפרופיל. כעת, הסרתי את הלוח האחורי, דחפתי עם טיפה לחץ את פרופיל העץ כך שהסנר יגע בלחץ מתון בלוח הקדמי, ודאגתי שהפרופיל לא נוגע בלוח, ושהסנר לא נוגע בשום דבר אחר חוץ מהלוח. ברגע שהחלטתי שהסנר במקום הנכון, הברגתי בורג אחד מצידו של הקחון כך שהוא נכנס אל פרופיל העץ במרכזו ויצר מעיץ ציר. מפאת הלחץ שבו תפוס הפרופיל בתוך הקחון, לא נזדקתתי לבורג נוסף בצד השני.

הטריק הזה העניק לי גם את האפשרות לבחור את מידת הלחץ של הסנר על התוף, באמצעות סיבוב עדין של פרופיל העץ הרחק מהלוח הקדמי או לעברו. את הכיוונון הזה ניתן לעשות, במאמץ קל, גם כשהלוח האחורי סגור.

סגרתי את הלוח האחורי, ובדקתי את מה שיצא. עכשיו, תסלחו לי כי אני לא פרקשניסט מוצלח כל-כך, אז תתעלמו מזה שאין לי קצב ושמצלמת הוידאו מצלמת וידאו באיכות סבירה אך קול באיכות פחותה, ונסו לדמיין את הצליל. איפה שהוא באמצע הסרטון אני גם מנסה לחזק את הסנר על הלוח הקדמי כדי לייצר קול “סנרי” יותר, אבל המצלמה לא מצליחה לקלוט את ההבדל.

סיכום

א. כל דיקט כמעט יכול להתאים לצורך בניית קחון.
ב. הלוח עצמו חייב להיות 4-5 מ”מ ומטה.
ג. מסמרים קטנים ושחורים של רשת לא מתאימים למשימה.
ד. קחון זה כיף! לא יודע למה לקח לי כל-כך הרבה זמן להביא את עצמי לבנות אותו.

זהו לבנתיים,
יאללה קרחנות

לסיכום

א. כל דיקט כמעט יכול להתאים לצורך בניית קחון.
ב. הלוח עצמו חייב להיות 4-5 מ”מ ומטה.
ג. מסמרים קטנים ושחורים של רשת לא מתאימים למשימה.
ד. קחון זה כיף! לא יודע למה לקח לי כל-כך הרבה זמן להביא את עצמי לבנות אותו.

זהו לבנתיים,
יאללה קרחנות