בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים בסביבה שלי מגדלים ירקות בחצר ביתם. ההתחלה היא בדרך כלל מאוד נמרצת עם המון אנרגיות טובות ורצון עז להכין כבר את הסלט הראשון מהגינה. ההשקעה משתלמת ועונת הגידול הראשונה, ברוב המקרים, מוצלחת (אם נשמרו עקרונות מאוד בסיסיים כמו חשיפה מספקת לשמש, השקייה ודישון).

לאורך זמן ההתלהבות הראשונית צונחת ולעיתים פעולות התחזוקה של הגינה הופכות לנטל שלאט לאט מרחיק אותנו מהגינה וגורם להזנחה הדרגתית ולנטישה של הרעיון שכל כך הלהיב אותנו רק לפני שנה.

גינת ירק דורשת לא מעט תחזוקה אם ברצוננו לדאוג לתנובה שוטפת של ירקות ותבלינים, והמטלות שאנו נדרשים לבצע הן לא ממש מלהיבות.. תכל’ס למי ממש מתחשק כרגע לנכש עשבים בגינה? רובנו גם די עסוקים בלעבוד, ללמוד, לגדל ילדים וכו’. הזמן הפנוי היחיד שיש לנו להקדיש לגינה הוא בדרך כלל סופי שבוע וחגים… וגם אז יותר מתחשק לנו לנוח מאשר לשדד את הערוגות, לתחח את הקרקע, לפזר קומפוסט, לנכש עשבייה, לחפות את הקרקע, לזרוע, לשתול, לגזום, לטפל במזיקים, למשוך מאביקים… הדבר היחיד שרובנו נהנים ממנו בצורה מוחלטת הוא לקטוף את הירקות!

Square Foot Gardening

זה אולי נשמע קצת פסימי ואני יודע שיש המון גננים חובבים שהגינה היא אהבת חייהם ומספקת להם אושר רב גם דרך המטלות האפורות (אני אחד מהם), אבל רובנו זקוקים לפתרון פשוט ליישום שייאפשר לנו לגדל ירקות בגינה במינימום של מאמץ ומקסימום תנובה.

מסגרות על האדמה בגובה 20 ס”מ

Square Foot Gardening (או SFG) היא שיטה לגידול ירקות שפותחה על ידי מל ברטולומאו בארה”ב. מל, שפרש לגמלאות בשנות ה -80, החל להקים גינת ירק בחצר ביתו. הוא לא היה מרוצה משיטת הגידול בשורות והחל לשאול את עצמו ואת חבריו הגננים שאלות מהותיות בנוגע לאופן העבודה. הוא החל לפרוט את כל הבעיות שהפריעו לו בשיטת הגידול המסורתית וחשב על פתרונות, שינויים והתאמות שניתן לבצע אם רק נחשוב בצורה חדשנית ויצירתית. לאט לאט הוא פיתח את שיטת ה-SFG, שתוך שנים ספורות הפכה ללהיט בארה”ב, הוא הפיץ אותה בסדנאות בבתי ספר, קורסים, כתב ספר שמכר למעלה מ 2 מיליון עותקים ואפילו קיבל תוכנית טלוויזיה שבועית להדגמת השיטה ברשת PBS האמריקאית!

חשוב לציין שמטרתו המרכזית של מל הייתה להפוך את מלאכת גידול הירקות למהנה וכיפית ככל שניתן.
אז אחרי ההקדמה הזאת, אסביר את עקרונות ה Square Foot Gardening.

1. מיקום – אחת הבעיות הגדולות בגידול בשורות יחידות היא הגודל שלהן. הן תופסות הרבה מקום בגלל הרווחים בין התלמים ובשל כך ממוקמות בשולי החצר, כלומר מחוץ לטווח הראייה מהבית. כתוצאה מכך הן הופכות להיות מוזנחות. SFG מנצלת את שטח הגידול בצורה מירבית ודורשת רק כ 20% מהשטח לעומת הגידול בשורות יחידות. זה אומר שהערוגה יכולה להיות ממוקמת קרוב לבית ותקבל מקסימום של תשומת לב.
2. כיוון – למעלה לא למטה! הגישה הרווחת היא לתחח את האדמה בערוגת הירקות לעומק של 30 ס”מ לפחות, פעולה זו דורשת הרבה מאמץ ולעיתים האדמה המקומית דלה בחומרים מזינים. בשיטת ה SFG לא משתמשים באדמה המקומית אלא במצע מנותק שמונח על הקרקע ומתוחם במסגרת למניעת התפזרות החומרים. יתרון נוסף בגובה הערוגה הוא הקלה על הגב שלכם, אין צורך להתכופף נמוך מדי, כך שגם קשישים או בעלי מוגבלות פיזית יכולים להנות.
3. תערובת גידול SFG – ישנם שלושה קריטרטיונים חשובים למצע גידול. ראשית, עליו להיות קל על מנת שיהיה קל לעבוד איתו וקל לצמחים לגדול בו. שנית, עליו להיות עשיר בחומרים מזינים לצמח, והוא צריכה להחזיק לחות ולהיות מנוקזת היטב.
   תערובת הגידול בנוייה משלושה מרכיבים עיקריים: כבול, וורמיקוליט וקומפוסט ביחסים שווים בתוך התערובת. הכבול היא אדמת ביצות שמחזיקה לחות היטב, הוורמיקוליט הוא מחצב טבעי שתפקידו הוא אוורור מצע הגדילה. את הקומפוסט כולנו מכירים ורק אציין שמומלץ לשלב מקורות וסוגים שונים שלו. השימוש במצע מנותק מפחית משמעותית את הצורך בניכוש עשבים, שכן הקרקע נקייה מזרעים של מיני עשבים. כמו כן, אין צורך לתחח את הקרקע ולאוורר אותה, מצע הגידול נשאר קליל ומאוורר.
4. מסגרת בעומק 20 ס”מ בלבד – בגישה המסורתית נהוג לתחח את האדמה ל-30 ס”מ לפחות. ב SFG עומקו של המצע גידול הוא כ-20 ס”מ בלבד. נשמע מעט, אבל זה עובד. היוצאים מן הכלל הם גידולי שורש ארוכים שלהם ניתן לייצר מסגרת בעומק 30 ס”מ. בצורה הזאת מתבצע חסכון כלכלי משמעותי בכמויות החומרים הדרושות למצע הגידול.
5. אין צורך בדשנים – בספרו, מל מספר על סקר שערך בין גננים חובבים ובו הוא שאל אותם כמה זמן לקח להם לייצר אדמה פורייה בגן הירק שלהם, התשובה הממוצעת הייתה 7 שנים! כשעובדים עם תערובת הגידול של ה SFG מקבלים אדמה מושלמת החל מיום הגידול הראשון. הקומפוסט מספק לצמחים את כל הנוטריינטים הדרושים להתפתחותם התקינה. כל מה שדרוש הוא להוסיף מעט קומפוסט בין כל עונת גידול.
6. 

   חלוקה ל16 ריבועים של 30 ס”מ

   מסגרת – ערוגת הSFG היא ריבוע של 1.2 מ’. בצורה כזו יש גישה נוחה לכל נקודה בערוגה וניתן לתחזקה בקלות מבלי לרמוס את הצמחים לדחוס את הקרקע. את המסגרת ניתן לבנות מכל חומר שזמין לכם: עץ, לבנים, בלוקים או אבנים. כמובן שניתן לעצב גם מסגרת מלבנית במידה של 2.40 מ’ על 60 ס”מ, או לחבר כמה ערגות מרובעות אחת לשנייה.

7. רשת – את הערוגה אנו מחלקים ל16 ריבועים בגודל 30 ס”מ  על 30 ס”מ, באמצעות לייסטים דקים מעץ שמונחים על פני הערוגה. החלוקה מפשטת את הפוטנציאל של כמות הצמחים האפשרית לשטח הערוגה. הרבה יותר קל לחשב כמה צמחים נוכל לשתול\ לזרוע בריבוע של 30 ס”מר מאשר בערוגה של 1.20 מ”ר. כל ריבוע מכיל כמות צמחים שונה בהתאם למרווחי השתילה המקובלים לכל צמח. לדוגמא, ריבוע אחד יכול להכיל: 1 עגבנייה\ 4 פטרוזיליה\16 צנוניות. ניתן להעריך יותר במדוייק את כמות הצמחים הדרושה לנו, לגוון גידולים בין הריבועים, לשתול בצורה הדרגתית ( כלומר כל שבועיים לשתול שתיל של כרוב בריבוע אחד כדי לייצר אספקה לאורך זמן ולא מבול של כרובים בבת אחת) ולייצר רוטציית גידולים מעונה לעונה בכל ריבוע.

Square Foot Gardening

אלו העקרונות המרכזיים של ה SFG, שיטת גידול ידידותית לילדים, קשישים, נכים ובעלי צרכים מיוחדים. כל אחד יכול להצליח בגידול ירקות גם ללא ניסיון עשיר בתחום. השיטה מתאימה מאוד למי שרוצה להנות ממזון טרי, אורגני, קרוב לבית למשך שנים רבות ללא עבודה קשה ותחזוקה. ניתן לגדל בכל מקום ללא קשר לטיב הקרקע המקומית, את הערוגה אפשר גם להניח על מדרכות לבנים ומרצפות, היא ניידת וניתן להעביר אותה ממקום למקום אם אתם עוברים דירה או רוצים לשנות את מיקומה. הגידול ב SFG חסכוני מאוד במים בשל יכולת אחיזת הלחות של הקרקע, נתון שחיוני מאוד לחשבונות המים שלנו.

בקרוב אפרסם מדריך מפורט לבניית ערוגת SQARE FOOT GARDENING, בינתיים אתם מוזמנים לחקור בעצמכם עוד אודות השיטה. אני ממליץ על האתר המצוין הזה – www.squerefootgardening.org
בהצלחה לכולם, אסף