תארו לכם מקום שבו אתם יוצאים מהסופר, אדם שאתם לא מכירים מברך אתכם לשלום ומציע לכם עזרה לפרוק את סלי הקניות הכבדים במכוניתכם. האדם מלווה אתכם בנעימות, עוזר לכם להעמיס את הסלים לתא המטען ומברך אתכם בברכת שנה טובה.

נשמע דמיוני? אז ככה זה אצלנו בפרדס-חנה. האם זה קורה תמיד? לא. רק בערב חג, כשחסרות עגלות.

אני באמת משתדל שלא להתקרב לסופר בזמני לחץ. הפעם לא הייתה לי ברירה. למחרת נוסעים לחופשה על חוף הים בנחשולים, ולא היה זמן אחר השבוע.

הילדים הלכו לישון, חלי עובדת על המחשב.

השעה שמונה וחצי בערב. אני נכנס לסופר עם עגלה שעבדתי  קשה כדי להשיגה. המון אדם גודש את המדפים והתורים נראים אינסופיים. ‘עד שאסיים כבר הלחץ ירד’, קיוויתי.

ניגשתי לקופה הראשית להחזיר חבילת נייר טואלט שלא רצינו בה. חיכיתי בסבלנות לתורי, מזמזם בשקט את שירי החג. מחייך.  כשהגיע תורי, הגיחה מישהי משום מקום וניסתה למשוך את תשומת ליבה של הקופאית הראשית.

“סליחה גברתי” חייכתי, שרוי עדיין באווירת החג. “הייתי כאן לפנייך”.
“בסדר בסדר, אבל למה בצורה כזו תוקפנית? לא שמתי לב, יש דרכים יפות להגיד את הדברים”

אוקי, נגמרה האידיליה.

עברתי בין המדפים ואספתי אל העגלה שורש חזרת וארטישוק ירושלמי. הם לא היו ברשימת הקניות אבל שניהם צמחים מתווכים (Dynamic accumulator) מצוינים ואשתול אותם ליד עץ השסק.  עברתי ליד מדפי ירקות השורש. אולי כדאי לי גם לשתול תפ”א ובטטה, שניהם מזונות עם ריכוז גבוה של פחמימות ולכן שותלים אותם כשרוצים לקבל יבול עם ערך קלורי גבוה בשטח קטן (שיטה שנקראת ביו-אינטנסיב). בפירות היבשים הבחנתי באוכמניות וגוג’י-ברי שנחשבים שניהם מזונות-על בגלל הרכב הויטמינים ונוגדי החמצון שנמצאים בהם. הצלחתי כבר בעבר להנביט זרעים שהפקתי מפירות יבשים. הגיע הזמן לשתול בגינה עוד כמה מזונות-על.

מזון-על הוא מזון בעל הרכב תזונתי גבוה או סגולות רפואיות. צריכה תכופה של מזונות-על תועיל לבריאותינו, כמובן לא על חשבון תזונה מגוונת ומלאה. אם כבר אוכלים סלט, אז עדיף עם כרוב-על. עדיין אין הרמוניזציה של הנושא, וגופים או אנשים מפרסמים לעיתים רשימות של מזונות-על, שלא תמיד חופפות אחת לשנייה. אבל עדיין יש כמה מזונות, שאין עוררין על כך, שהם בעלי הרכב תזונתי גבוה מאוד.

דוגמא לכמה כאלו הם:

גוג’י-ברי (Goji Berry).  פרי יער של שיח רב שנתי ממשפחת הסולניים.  טעמו דומה לשילוב של אוכמניה, צימוק ותות בר. גוג’ים גדלים במקומות שונים, ביניהם סין, שם אוכלים אותם כבר אלפי שנים, בשל האמונה ביכולתם להגן על הכבד, לחזק את מערכת החיסון, להאריך את תוחלת החיים, לחזק את הראיה ולשפר תפקוד מיני ופוריות.  הפרי מכיל רמות גבוהות של ויטמין C ופוליסכרידים, 18 חומצות אמינו, כולל 8 החיוניות ביותר, 11 מינרלים חיוניים ו-22 יסודות קורט שביניהם סידן, ברזל, סלניום, אשלגן ואבץ. יש בהם 12 מ”ג ברזל ל-100 גרם – שהם שני שליש מהכמות המומלצת היומית למבוגר. יש בהם ויטמינים חיוניים, חומצות שומן ,חלבון וסיבים. בנוסף, הם אחד המקורות העשירים ביותר לנוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים). אפשר לקנות פירות מיובשים ב”ניצת הדובדבן”, להנביט את הזרעים ולשתול בעציץ גדול. אפשר גם לקנות שתיל במשתלות ולקצר בשנה את ההמתנה לפרי ראשון.

קייל (כרוב עלים). חבר במשפחת המצליבים (כמו הכרוב, הכרובית והברוקולי). עשיר במיוחד בבטא-קרוטן, ויטמין K, ויטמין C, סידן וסיבים תזונתיים. יש בו גם נוגדי חמצון וחומרים שמגנים מהתפתחות תהליך סרטני. רוב הזנים הם חד-שנתיים אך חלק מהזנים, כמו האיטלקי, במידה ושורדים את הקיץ (באמצעות השקייה) יכולים להפיק עלים ברצף כמעט כל השנה (עם הפסקה קטנה סביב הפקת הזרעים בסוף האביב).  ניתן לקנות זרעים שלו ברוב המשתלות ולגדלו להנאתנו.

מורינגה מכונפת. עץ החיים, עץ החסה, עץ האמהות, עץ הפלא.  מה לא נאמר עליו. יש בו פי שבעה ויטמין C יותר מבתפוז, פי ארבעה יותר סידן מבחלב, פי שלושה יותר ברזל מבתרד ופי שניים יותר חלבון מבחלב  (חלבון מלא). זהו עץ שנפוץ מאוד בהודו ובצפון אפריקה, ומגדלים אותו כיבול רב שנתי.  יש לו תנובת עלים גדולה מאוד ליחידת שטח. מדברים עליו במונחים של “פתרון הרעב בעולם”.

קצב הגידול של מורינגה הוא מהיר מאוד ובניסויים שנערכו בו נמצא כי כמות היבול לדונם היתה רבה, מה שהביא לבחינת גידול המורינגה כתחליף עתידי לגידולי דגנים בעולם.

אני השגתי זרעים מ’החברה להפצת המורינגה’ שיושבת בכפר חיים. פשוט שולחים מעטפה מבוילת ומקבלים 5 זרעים בדואר. אפשר גם לנסוע לבקר ולקבל שתיל (ועוד 10 תולעים אדומות. למישהו יש רעיון למה?). מיד הנבטתי אותם ותוך שבועיים היו לי שתילים לתפארת. כעבור עוד שבועיים שתלתי אותם באדמה. גם הקמתי גילדת צמחים נאה סביבם – מגוג’י ברי, כובע הנזיר, שום, תלתן ועירית. תוך שנה וחצי, אני מאמין, כבר יהיה לי יבול עלים.  לעץ המורינגה תרמילים מוארכים ודקים. ניתן לאכול את התרמילים הצעירים; לאחר בישול קצר במים הם מזכירים מעט בטעמם אפונת גינה. לעלים הירוקים ניחוח  המזכיר עדשים או בוטנים והם ניתנים למאכל, מבושלים או טריים, וטעמם מעט מריר ומעט חריף. מומלץ לייבש ולטחון את העלים ולהשתמש באבקה כתוסף למזונות שלנו (לשייק פירות, לסלט, לגרנולה וכו’). אפילו הפריחה אכילה.

 

הטלפון שלי צלצל. “איפה אתה מותק?” שאלה חלי.

“ליד הלחמים”.

“אם ככה, אז אתה תיכף מסיים”.

“לא ממש, אני רק מתחיל. התעכבתי קצת”.

“אוקי” שמעתי תמיהה בקולה.  “אל תשכח להביא קמח קוסמין”.

אתם מכירים את אותם שני פריטים שבגללם אתה מוצא את עצמך משוטט בסופר הלוך ושוב, וששום עובד סופר לא מכיר? אז קמח כוסמין זה אחד מהם…

התור שלי היה ארוך במיוחד, והקופאית. שלא חשה בטוב. עבדה לאט במיוחד.

יצאתי מהסופר.

אישה נחמדה הציעה ללוות אותי לרכב ולעזור לי לפרוק את העגלה.

אין כמו הימים שלפני החג בסופר.

עוד מאמרים של איתמר אפשר למצוא בבלוג “שפע הטבע”