עם בוא הגשמים “הקבוצה הישראלית לפטריות” בפייסבוק בהתרגשות…
“תחזית מזג האוויר נראית מבטיחה, חחחח….)))”, מודיעה הראשונה.
“התפטירים מתחת לאדמה מתרגשים”, עונה השנייה.
“…אז לא ניפגש יחד לטיול פטריות?… הכנת חבית פטריות עלי”, מציעה השלישית.

פטריות הן ממלכה של אורגניזמים מיוחדת במינה שלדעתי לא זוכה לתשומת לב מצדנו, פרט למקרים שהם נמצאים בסלט או בחביתה שלנו.

כשאני רואה גוף פרי של פטרייה מגיחה מבעד לחיפוי העלים בערוגה, אני מתלהב ומסתקרן. משהו טוב קורה מתחת לקרקע. האם היא אכילה או רעילה? איך הגיע לכאן? מה שבטוח, הערוגה שבה גדלה תניב ירק מעולה מכיוון שהיא:

1. עשירה בלחות
2. יש חיפוי קרקע איכותי ששומר על האדמה
3. מלאה בחומר אורגני זמין
4. תמשיך להיות מלאה בחומר אורגני לאורך זמן
5. לאחר שירקבו הפטריות יתפתחו עליהן אוכלוסיית חיידקים החיוניות לצמחים שלנו.

הפטריות ידועות כ”מפרקות של הטבע”. אלו הם יצורים אאו-קריוטיים (בעלי גרעין, כמונו, ובניגוד לחיידקים הפרוקריוטים שאין להם גרעין מוגדר בתא) שיכולים להופיע כפטריות ביער, עובש על הקירות, כעובש על מזון, או כחד-תאים (שמרים הם פטריות חד-תאיות). הם אינם צמחים מכיוון שלא מכילים כלורופילים ולא עושים פוטוסינטזה. הם ממלכה בפני עצמה. למעשה, יש לממלכת בעלי החיים ולפטריות מכנה משותף רב כגון נשימת חמצן, פליטת פד”ח ומבנה התא הבסיסי. למעשה אנו שיכים לקבוצת-על חדשה שהוגדרה לאחרונה: האופיסטוקונטה, כך שבעצם אנו קרובי משפחה של פטריות. תחשבו על זה פעם הבאה שאתם נוגסים בהן.

איך רשת מבולגנת כזו של תפטיר הופכת לגוף הפטרייה?

קורי הפטרייה (fungi) יוצרים רשת ענפה של שלוחות מתחת לפני הקרקע. בניגוד לחיידקים, שהם אורגניזמים חד-תאיים, הפטריות מצויות במקבצים ומתחברות דרך דפנות התאים הקרובים, וכך יוצרות יחידה גדולה יותר, תפטיר, המוקפת בדופן תא גדול. התפטיר הוא בעצם רשת סנסורית תת קרקעית חסרת צורה מוגדרת אך אינסופית באורכה (היצור החי הגדול ביותר על פני הפלנטה הוא תפטיר אדיר בגודל של כמה קילומטרים ריבועיים החי בחופה המערבי של ארה”ב!). הדגימו בעבר כי הרשת הסנסורית הזו ממש חשה שדורכים על הקרקע מעליה (מפחיד, לא?). רשת התפטיר אף יכולה ליצור מבנים מסודרים מעל פני האדמה לצורך התרבות ע”י הפצת נבגים – זהו גוף הפרי (mushroom) שאנו רואים מעל האדמה בערוגות שלנו או ביערות. אלו הם איברי הרבייה של הפטריות (שקיים בחלק ממני הפטריות אך לא בכולם)  ואחראיות לייצר נבגים רבים (דור ההמשך) אשר מופצים עם הרוח ולאחר שנכנסים לקרקע סביבם יוצרים רשתות תפטיר אדירות חדשות (ב-10 סמ”ק קרקע יכולים להיות כ 8-ק”מ של תאי תפטיר). גופי פרי אלו עלולים להיות רעילים, אך חלקם גם אכילים וטעימים. תפטיר פטריות נמצא בכל הקרקעות. הוא חזק מאוד ומחזיק את האדמה, עד פי 30000 מהמסה שלו!

ישנה תאוריה שהועלתה ע”י Paul Stamets שטוענת שהפטריות והתפטיר שהן מייצרות הוא האינטרנט של הטבע: בתוך ודרך הרשת הזו מועברים חומרים וגדלות מושבות של מיקרואורגניזמים. ממש יקום תחת רגלינו. ביער חומרי תזונה עוברים בין צמחים שונים דרך רשת התפטיר. אם העצים והצמחים אכן מתקשרים בניהם, אז זה כנראה באמצעות תפטירי הפטריות.

אוטוסטרדת מידע? חומרי תזונה ואותות ביוכימיים שונים עוברים בין התפטיר ושורשי הצמחים

במערכות אקולוגיות רבות המפרקים העיקריים הם הפטריות. הן היחידות שמסוגלות להשתמש באנזימים לפירוק ליגנין (החומר שאחראי לחוזקם המכאני של צמחים ובעיקר עצים). הפטריות מפרקות את האורגניזם על ידי הפרשת אנזימים וחומצות מגופן שגורמות לו להירקב ולהתמוסס, וקולטות אותו חזרה ביחד עם החומצה והאורגניזם המומס. במשך הזמן הפטריות יאכלו את כל האורגניזם הרקוב  הפטריות הן המפרקים החזקים של הטבע, ומפרקות כמעט הכל: עץ, עצמות ואפילו נפט. התפטיר של פטריות מסויימות מפריש חומצה אוקסאלית שיכולה לפורר אפילו סלעים.

עוד כמה עובדות מעניינות על הפטריות:

• מיצרות הומוס (התוצר הסופי של תהליך הקומפוסטציה, בדרגת פירוק גבוהה) בכל האדמות
• חלקן מייצרות אנטיביוטיקות חזקות (כדי לנצח בתחרות מול החיידקים על משאבי הסביבה)
• חלקן מתרבות באמצעות נבגים
• פטריות מיקוריזיות חיות בסימביוזה על שורשי רוב הצמחים ועוזרות להם לקלוט מים וחומרי תזונה מהסביבה. ראו פוסט קודם.
• יצורים הטרוטרופיים הצורכים (כמונו) תרכובות אורגניות מהסביבה כדי להתפתח ולהתרבות (ולא מייצרים בתהליך פוטוסינטטי אוטוטרופי כמו צמחים). כבר אמרנו שאנחנו קרובי משפחה?
• קבוצה עצומה עם 80.000 מינים מוגדרים. משערים שיש עוד כמליון מינים לא ידועים!
• האורגניזמים הראשון שהתפתח על כדור הארץ לפני 1.3 מיליארד שנה (הרבה לפני הצמחים). למעשה, היו בעבר קיימות פטריות ענק בגובה כמה מטרים על פני כדור הארץ.
• ישנן פטריות רדיוטרופיות המנצלות קרינה רדיואקטיבית כמקור אנרגיה (ולא אור כמו הצמחים. הן התגלו סביב הכור הגרעיני בצ’רנוויל במקרה. אם מצליחות לחיות על כפות הרגליים שלנו, אז למה לא בצ’רנוביל). אגב, הסיכוי שיתפתחו פטריות על כוכבים רחוקים וחשוכים הרבה יותר גבוה מאשר יצורים שתלויים באור שמש.

פטרייה בערוגה

אז הבנו שיש לנו כאן עסק עם קבוצה אדירה של יצורים  שלחלק מהם חשיבות קריטית ביצירת האדמה והחזרת חומרים אורגניים אליה. פטריות שישגשגו מעל ובעיקר מתחת לערוגות שלנו ידאגו ליצור איזון של אוכלוסיות המיקרואורגניזמים באדמה, יפרקו בצורה יעילה חומרים אורגניים וישיבו לאדמה את החיוניות שלה. פטריות הן המרכיב העיקרי בבנייה וטיוב של קרקע.

כדאי לזכור שישנן פטריות שמזיקות לנו וכאלו שפוגעות ביבול שלנו. יחד עם זאת, הטבע דואג לאזן את עצמו אם לא מפריעים לו ואף עוזרים לו. וכיצד נעזור בפיתוח אוכלוסיית פטריות (ומיקרואורגניזמים בכלל) בערוגות שלנו:

• נשמור על לחות האדמה
• נשתמש בחיפוי קרקע אורגני (עלים, רסק יער)
• נפזר ענפים או גזעי עצים כמצע  גידול לפטריות
• ניישם מוצרים מיוחדים למטרה זו ועשירים בפיטריות (כגון EM או תכשיר מיקוריזה)
• נפזר אדמה שאספנו מיערות או גינות בהן יש אוכלוסיית צמחים מגוונת ועשירה. באדמה שנטמיע נקבל גם אוכלוסיות מיקרואורגניזמים יציבות ומועילות (כי נלקחו ממערכות מאוזנות)
• נשמור ונתייחס אל האדמה שלנו כעל יצור חי: לא לדרוך אם לא צריך, לא לשפוך חומרי ניקוי או חומרים כימיים, ולא להציק (עידור והפיכת האדמה שוב ושוב מעכבת את גדילת התפטירים).

“אבא, בוא תראה יש כאן פטרייה בערוגה”, קרא לי עידו.
“אני רוצה לקטוף, אבא”
אבל אלו קרובי משפחה שלנו, חשבתי. אבל הם לא הביאו צ’ק לחתונה.
“אתה יכול לקטוף מתוק שלי. אותם זה בסדר”

אבקש להודות לאולגה גודובה מהקבוצה הישראלית לפטריות בפייסבוק ולפרופסור יצחק הדר ממחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה בפקולטה לחקלאות שעזרו לי בהכנת מאמר זה.

בואו לבקר אותנו בבלוג שפע הטבע