טוב. אני מודה שזה פעם ראשונה שאני עושה המשך למאמר כלשהו שיש לו חלק א’. הסיבה המרכזית שיש לזה חלק ב’ היא כי חוויתי שפע מדהים של סרטים מרחיבי תודעה בשנה האחרונה ומתוך כך הרגשתי את הזכות והחובה לשתף את הרשת הנפלאה שלנו בגילויים שלי. חשבתי על זה לאחרונה, שסרט טוב יכול לעשות לאנשים מקפצות תודעתיות משוגעות – וזה כל כך לא מובן מאליו. בנאדם יכול לראות סרט שיפתח לו את העיניים ויצליח על הדרך גם לנתב אותו לכיווני עשייה רבים ובאמת לחולל שינוי. עכשיו, אני מכיר גם הרבה ספרים כאלה – אבל סרט זה שעה וחצי בממוצע. וזה בעצם כלי שמצליח לעשות לבנאדם סוג של טריפ! מסע רב חושי, רגשי ורוחני – לעולם מיוחד שיוצר הסרט רצה לקחת אותך אליו. את רוב הסרטים שיש כאן אני הורדתי. אם תעשו מאמץ גם אתם תצליחו.

יש כאן סרטים שהזרימו לי דמעות מתחילתם ועד סופם, וסרטים שבהם לא הצלחתי לנשום, סרטים שהידהדו לי בחרדות במשך חודשים, וסרטים שהניעו אותי למסעות ארוכים. אני אגיד שהפעם יש משהו טיפה אקלקטי ברשימה שלי – גם ישראלי וגם מהמזרח, גם אמריקאי וגם בריטי. יתר על כך, לא כל הסרטים כאן הם בכלל מעולם האקולוגיה – אך הם ללא ספק מרחיבי תודעה, עוסקים בשחרור האדם והם ללא ספק בסיסיים כדי לפתח את תפיסת העולם של הקיימות. מה שעושה אותם עוד יותר מיוחדים – זה שהם היו חלק ממסע השחרור האישי שלי.

אז הנה – מ”בדיוני” לתיעודי – (עם ניסיון לקישור לצפייה ישירה בכמה שיותר מהם)

אני מתחיל ב – “nausicaa of the valley “of the wind של סטודיו גיבלי. אני יודע שזה מפתיע שזה אנימציה – אז בשביל קצת הבנה אם מי יש לנו עסק: בסטודיו הזה הפיקו סרטים משחררי אדם מרהיבים כמו “הנסיכה מונונוקי”, ו”המסע המופלא”. הסרט יצא שנתיים לפני שהסטודיו הוקם – אבל טוענים שזה היה הסרט שהוליד אותו. הסרט עוסק בנסיכה נאוסיקה מעמק הרוחות שגדלה בתוך עולם הנרקב ומכחיד את האנושות – כתוצאה מהזיהום והרעל שהאנושות פיזרה ברחבי הכוכב. לנסיכה יש קשר עמוק לטבע ולבני האדם – ומצליחה דרך התבוננות ומגע עם חרקי הענק האיומים – להבין את המקור לכל המלחמה בין האדם לטבע – היא יוצאת למסע להצלת האנושות ולהפסקת המלחמה הנוראה הזו. תכלס, זה מרגיש לי כמו הדרך היפה ביותר לחנך לאהבה ולאמון במקום פחד ומלחמה. הגיבורה מעוררת השראה, ויש לעולם האנימה דרך מדהימה להנגיש דילמות ערכיות מורכבות באופן סוחף המתאים לכל גיל. האנימציה מרהיבה, המוזיקה סוחפת וממש כיף כל הזמן לנתח את ההקבלות לחברה שלנו מעולם הפנטזיה.

V for vendetta – הסרט קורה אי שם בעתיד הלא כל כך רחוק בדיקטטורה הבריטית הפאשיסטית. פחד, צנזורה, טרור, ושעות עוצר. והכל בניחוח בריטי אלגנטי – תענוג לאוזן. הסיפור מלווה את וי, דמות אנונימית שלאורך הסרט כולו הולך עם מסכת “גיא פוקס” – סמל בהיסטוריה של בריטניה שניצה לפוצץ את בית הפרלמנט. וי, הוא לוחם צדק וחופש מהסוג הטהור ביותר – שנולד מתוך העוול הנורא שנעשה לתושבי בריטניה – ויוצא למסע נקם שמטרתו לפרק את הדיקטטורה האיומה ולהחזיר את הכוח לעם. בתחילת הסרט הוא מפוצץ את אחד הסמלים הגדולים של הצדק בבריטניה ומבטיח לעם בתשדיר פיראטי שהוא יפוצץ בעוד שנה בדיוק – ב5 לנומבמבר – את בית הפרלמנט. האם הוא יצליח? הסרט הפך לסמל ומניע רבים לצאת ולהילחם על הזכות שלהם לחיות חיים שפויים. עשוי מדהים ועם שחקנים מדהימים.

התבגרות – הסרט הוא הפקה יוצאת דופן של 12 שנים בניצוחו של ריצ’רד לנקלטר. צוות השחקנים התבגר יחד עם הסרט. הנער המרכזי בסרט התחיל את הצילומים בגיל שש וסיים בגיל 18. אני חייב לומר שהסרט הצליח להיות מהביקורות החריפות ביותר שיצא לי לצפות בהן על החלום האמריקאי ושברו. על דיכוי נשים, על מסלול החיים המקובע, על עוני, ועל משמעות החיים. קשה שלא להיקשר רגשית לדמויות שבאמת מתבגרות מול עיניך. וקשה שלא לראות את התמונה הרחבה של החיים בחברה האמריקאית כשאתה רואה אותם לאורכם. אפילו אבא שלי סיים את הסרט ותיאר את הביקורת שלו כחריפה ביותר. הוא לא הסרט המובן מאליו שיופיע ברשימה כזו – אך הוא זכה במקום הזה בכבוד רב.

An ecology of mind – בתו של גרגורי בטסון הפיקה סרט המנסה לתפוס את צורת חשיבותו החד פעמית והחלוצית כל כך של אחד מההוגים הכי חשובים של תקופתנו. גרגורי לא היה מגדיר את עצמו בשום צורה אבל אחרים הגדירו אותו כאנטרפולוג, סיברנטיקן, חוקר ידע, חוקר מערכות, ומהמחוללים הראשוניים של מהפכת האינטרנט. גרגורי האמין בלתפוס את המציאות כמערכות מורכבות מאוד של יחסי גומלין ולא כפרטים בודדים – הוא טען ש”קווי מתאר הם שיגעון של גברים שרוצים לשלוט בהכל”. הסרט הוא צירוף של הרצאות, ראיונות ואנימציות העוקבות אחר חייו המרתקים ואחר מחקריו יוצאי הדופן. מה שכל כך העיף אותי במפגש עם דמותו – הוא דבקותו בצורת ההתבוננות המהפכנית שלו אפילו כשסביבו כולם כינו אותו כמשוגע. הוא ממניחי הבסיסים לפיתוח החינוך הרגנרטיבי שמבין את המציאות כמשתנה ומתחדשת תדיר – עיצוב מערכות חינוך שמשתנות כל הזמן בהתאם למצב של התלמידים, המורים, והאקלים. משהו שאני הרגשתי לכל אורך הסרט – הוא עשוי בהמון אהבה, והבחור היה ללא ספק חריף וקורע מצחוק – תענוג לצפות.

Occupied cascadia – מסתבר שבמאה שנים האחרונות – בוושינגטון אורגון ובריטיש קולומביה – מתקיים ציר חברתי מדיני מקביל לפדרציה האמריקאית. התאגדות של תנועות וארגונים שונים קוראים להקמתה של “קסקאדיה” – מדינה חדשה בצפון מערב ארצות הברית. הסרט הזה מלווה פעילים סביבתיים, חוקרים, סופרים, ראשי שבטים אינדיאנים – במאבק שלהם על הקמת איבר פוליטי חדש המבוסס על “bio region” – גבולות מדיניים המבוססים על גבולות המרחבים הביולוגיים של האיזור. אחד המאבקים שהם הצליחו בהם הוא פירוק הסכרים בנהר שחוצה את המדינות הללו והחזרה של אוכלוסיות הסלמון בנהר הזה לשיאה. הסרט עוסק בתודעה “הילידית” שבה אדם חי במקום והתודעה שלו קשורה בו – הכלכלה, התרבות והשפה קשורים לגורמים הטבעיים המקיפים אותו. הסרט באמת צולל ליסודות התפיסתיים של תנועת הקיימות ומברר לעומק איזו חברה אנו רוצים ליצור. אני באמת יצאתי למסע רוחני מאוד עמוק אחרי הסרט הזה. לצערי כרגע אין לו תרגום לעברית – אבל יש אותו בצפייה ישירה.

Occupy love – (אין לצפייה ישירה-תורידו) “האם המשבר הגדול ביותר שידעה האנושות מימיה – יכול להפוך לסיפור האהבה הגדול ביותר שידעה?”. “velcrow ripper” נודד בין תנועות המחאה של כיכר תחריר, ספרד, ארה”ב ועוד במהלך שנת 2012 כתייר בתוך התנועה החדשה לתיקון עולם. הסרט מספר את סיפור האהבה של שנת 2012 מאסון מגדלי התאומים ועד היום כחיפוש מוצא לאסונות האנושיים והאקולוגיים של העולם שלנו. היוצר מברר האם יש אנשים עם תשובה למשבר הזה? האם יכולה להתקיים אהבה בתוך עולם כל כך אלים ושבור? לאורך הסרט מתגלות דמויות מרכזיות במאבקים אקולוגיים, פמיניסטים, כלכליים, ורוחניים – כולן מתחברות לכדי תנועה אחת שבאה ליצור עתיד חדש לאנושות. הסרט ערוך בצורה מעניינת ומשהו בנאיביות של שאלת המחקר של הסרט הצליחה להפיל לי את הציניות כמעט בכל שלב בסרט.

תקומה – אתחלתא דגאולה – תקומה היא סדרה מאוד חשובה שסוקרת את ההסטוריה של הניסיון הציוני משנת 1936 ועד רצח רבין בשנת 1995. הפרק הזה עוסק בהתנחלויות של גוש אמונים משנת 1967 ועד 1984. זו פיסת היסטוריה שממש לא לומדים בתיכון והיא סוג של זרם שאט אט פירק את יסודות הדמוקרטיה הישראלית. הפרק מראה את צמיחת תנועת גוש אמונים בתמיכתם של רבין ופרס שבסופו של דבר הביאה למפלתו המוחצת והאלימה בכיכר ב1995. בגדול, אני חייב לומר שעד שראיתי את הפרק הזה – פשוט לא הבנתי מה קרה בארץ שלי. לא הבנתי מי משך באיזה חוטים ומי קובע למי מה באמת קורה כאן. איך הגענו לכך שבשנת 2014 300 אלף איש חיים מעבר לקו הירוק מבלי שהתקבלה על זה החלטה דמוקרטית בהסכמה. איך צמח לו הטרור היהודי שהתפוצץ במערת המכפלה ובעצרת השלום – וכמעט הביא למלחמת גוג ומגוג בניסיון הפיצוץ של הר הבית. עשוי טוב, עם צילומים נדירים וקריינות מעולה. אין לי שום ספר ששלום הוא הבסיס לקיימות – הפרק מספר על איך מפרקים את הסיכוי לשלום.

לא רואים עלייך – (לא מצאתי להורדה) בסוף שנות ה-70 התפרסמה פרשה נוראית על “האנס המנומס”, אנס סדרתי שאנס 16 נשים עד שנתפס. הוא התגלה כאב משפחה ונידון למאסר של 30 שנים. בסופו של דבר השתחרר אחרי 10. במאית ותסריטאית הסרט הן מקורבנותיו.

הסרט העלילתי, מתחולל 20 שנה לאחר המשפט, כאשר אחת הנשים יוצאת לפגוש עוד נשים כחלק מחיפוש פנימי שלה בחייה אחר תשובות לשאלות שלה. אני צפיתי בסרט הזה בתקופה שצללתי ללמידת עומק בנושא תרבות האונס והטרדות מיניות בכלל. כל קטעי המעבר בסרט, החלקים שבהן יבגניה דודינה ורונית אלקבץ עושות דברים לבד(מחכות באוטו, עולות בחדר מדרגות, הולכות ברחוב), הן מורטות עצבים. הבימאית הצליחה להעביר את חווית האישה במרחב הציבורי באופן כל כך חד – שאני יצאתי מהסרט ופשוט הבנתי שאני לא מבין את חווית האישה בעולם. הסרט הזה גרם לי להבין שאני צריך לעסוק בצורה אינטנסיבית בלהבין את החוויה של הנשים שסביבי – ושאני לא אקח כמובן מאליו את הביטחון שאני חווה ביום יום שלי כגבר בחברה שלנו. סרט מדהים, נורא, וחובה לכל גבר.

דוקטרינת ההלם – נעמי קליין, הסופרת היקרה והרדיקאלית – שלא ברור איך שלא התנקשו בה עד היום – כתבה ספר עב כרס שפשוט פושט את עורו של הקפיטאליזם הדורסני של המאה ה20 ומשאיר אותך בהלם משתק מכמות הזוועה שהאנושות שלנו מסוגלת לחולל. הסרט הזה נמצא ברשימה הזו למרות שהוא רק סרט שנעשה על בסיס הספר שניער את המערכת כולה. הסרט חושף כיצד שני צירים בארצות הברית – האחד – פיתוח שיטות העינויים האיומות של הCIA – והשני – פיתוח הניאו ליברליזם מבית ספרו של מילטון פרידמן באוניברסיטת שיקגו – הצליחו לשנות את פני האנושות כולה בחמשת העשורים האחרונים. נעמי חושפת את האופן שבו פותחו ויושמו שיטות האיומים הנוראות ביותר שיש באנושות ואת האופן שבו איכשהו תוך חמישים שנה הצליח הקפיטליזם בעולם להפריט ולהפקיע עשרות מדינות תוך כיבוש אלים בשיטת “דוקטרינת ההלם”. הסרט קושר בין ההפיכה של צ’ילה בשנות השבעים, ההפרטה של ניו אורלינס במהלך ההוריקן הגדול, פירוק ברית המועצות, את מלחמת עיראק האיומה ועוד ועוד ועוד! כל זאת ועוד בשעה וחצי של סרט דוקומנטרי מרתק. תתכוננו להיות ציניים כמה שבועות לפחות לאחר שתצפו בזה. וכמה חודשים אחרי שתקראו את הספר.

Waste equals food – בשנת 1998 ויליאם מקדונו ו-מיכאל בראונגרט פירסמו את “המהפכה התעשייתית הבאה” – מאמר עמדה שקורה לשינוי תפיסתי קיצוני באופן שבו האנושות ניגשת לתעשייה, יצרנות ואנרגיה. כהמשך למאמר זה, זוג החברים הקימו את ארגון “מעריסה לעריסה” שלוקח ארגונים שונים – חברות, מפעלים, ערים ומבנים אדריכליים – ועושה להם תכנון מחדש שיעברו מכלכלה לינארית – לכלכלה מעגלית. הסרט סוקר את התפיסה כולה, תוך הדגמה של הרפורמות שהארגון עשה בחברת פורד, נייק ועוד תאגידי ענק. המודל שהם מציעים לא רק מפחית את הנזק שאנו כאנושות עושים – אלא מציף רף שבו אנחנו בעצם מייצרים פיריון ועושים טוב לסביבה שלנו – כמו עץ. כיום בארץ הארגון עושה את תחילת דרכו בהכשרת מעצבים ובעבודה עם מספר ארגונים.