בימים אלו אני עובד במחנה פליטים באפריקה, מדי פעם יוצא לי להגיע לפגישות עבודה עם גורמים רשמים (משרדי ממשלה, אוניברסיטאות או חברות מים). בפגישות הללו שמתי לב כי האפריקאים התמכרו לכרטיסי ביקור, גם אם רק תברך אדם לשלום מיד תאלצו להחליף כרטיסי ביקור. לכן נוצר מצב שאני מסיים פגישה עם 30 כרטיסי ביקור שאין לי לעולם מה לעשות בהם, בנוסף כולם נראים דומה וזה רק יוצר בלבול בין מי שרלוונטי למי שלא. בעיה נוספת שנוצרה שאני מאוד מהר מסיים את כל כרטיסי הביקור שלי, שזוהי בעיה מבחינה כלכלית אך גם סביבתית, מבלי להיכנס כאן לכימיה של חומרי ההדפסה.
בימים אלו אני עובד במחנה פליטים באפריקה, מדי פעם יוצא לי להגיע לפגישות עבודה עם גורמים רשמים (משרדי ממשלה, אוניברסיטאות או חברות מים). בפגישות הללו שמתי לב כי האפריקאים התמכרו לכרטיסי ביקור, גם אם רק תברך אדם לשלום מיד תאלצו להחליף כרטיסי ביקור. לכן נוצר מצב שאני מסיים פגישה עם 30 כרטיסי ביקור שאין לי לעולם מה לעשות בהם, בנוסף כולם נראים דומה וזה רק יוצר בלבול בין מי שרלוונטי למי שלא. בעיה נוספת שנוצרה שאני מאוד מהר מסיים את כל כרטיסי הביקור שלי, שזוהי בעיה מבחינה כלכלית אך גם סביבתית, מבלי להיכנס כאן לכימיה של חומרי ההדפסה.
לכן פירקתי בראש את המהות של כרטיסי הביקור (אני בטוח שיש הגדרה בעולם הפרמקלצ’ר לזה):
- להעביר את פרטי ההתקשרות והשם
- שיהיה קטן מספיק כדי להיכנס לארנק
- לגרום לאדם השני לזכור אותך (מבין אלפי כרטיסי הביקור האחרים).
- שתגרום כזה עניין לאדם השני כדי שיכניס אותך מיד לזיכרון הדיגיטאלי שלו, אחרת תעלם לעולם מהתודעה שלו
- להתבלט על פני האחרים – כרטיס ביקור מקורי יכול לעשות זאת
- עלות- במיוחד שנכנסים למספרים גדולים.
- וכנראה אחרון לאדם הממוצע שעובד במשרד ומחלק כרטיסי ביקור… ירוק
חיפשתי רעיונות שונים בגוגול לכרטיסי ביקור ייחודים, אני חייב לציין שזוהו יכול להיות פרויקט מעולה לסטודנטים לעיצוב, איך להפוך דבר כה משעמם ומלבני למשהו לגמרי מחוץ למסגרת.
בהתחלה קניתי ציפ של NFC שברגע שאני מצמיד אותו לפלאפון של מישהו מיד אני נכנס לאנשי הקשר שלו. העניין שחשוב לגרום לאדם לזכור אותך ולא מיד להיכנס למאגר מידע דיגיטאלי אינסופי וחסר סדר, כי שם אלך לאיבוד ואעלם מיד.
חשבתי על הרעיון של להזמין עטים עם פרטי ההתקשרות שלי, אך אם נדרש כמויות גדולות זה לא נוח לסחיבה, בעלות גדולה מדי, וסביר להניח שהעט יהיה עט זול מסין שיזרק לפח תוך ימים בודדים וכך גם אני מזיכרונו של האדם השני.
לכן חשבתי לעצמי, כיצד אני יכול להביא זאת ל- DIY (עשה זאת בעצמך), כיצד אוכל לפתוח פס יצור לעצמי לכרטיסי ביקור, לצורך כך כל שהיה עלי לעשות הינו חותמת עם שמי פרטי ההתקשרות שלי ומסר שברצוני להעביר,
כמהנדס סביבה ומים היה לי חשוב שהמסר יהיה קיימות. כעת היה עלי למצוא חומר מתאים שיוכל לשמש אותי. חשבתי על למחזר משהו ישן או לעשות שימוש חוזר, חשבתי על לגזור קרטון מאריזות למשל של דגני בוקר, הבעיה הייתה שזה נותן מראה זול ולא מקצועי, אחר כך חשבתי על חתיכות בדים ישנים, העניין שזה יוצר משהו שלא הכי נוח להכניס לארנק. חשבתי על ממברנה ישנה להתפלת מים, כל אדם מתחום המים מיד יתלהב מזה וברגע שממברנה נהרסת, (וזה קורה הרבה) יש מיד חומר גלם בכמויות אין סופיות, אך גם לחומר זה יש חסרונות והממברנה מאוד שברירית.
חשבתי אפילו על קמבוצ’ה יבשה, אך זה דורש הכנה שאין באפשרותי בחומרים הזמינים סביבי.
בסוף הגעתי לרעיון המושלם – עלי בננה יבשים! זה הדבר הכי ירוק שיש, זה מתכלה, זה מקורי, כולם מיד מתלהבים ולכן זוכרים אותי ואפילו מצלמים כדי לשלוח בWHATSAPP לקולגות מרוב התלהבות. זה נותן להם את הזמן המושלם כדי להכניס לזיכרון הדיגיטלי לפני שהכרטיס ביקור מתפורר וחולף מהעולם.
מכיוון שבאתר אנו דוגלים בקוד פתוח וחשיבה יצירתית ולא סתם העתק הדבק, אשמח לשמוע מכם על רעיונות מקוריים אחרים שעלו לכם וניתנים לביצוע.
לתוכן זה נכתבו 5 תגובות