הצטברות של כמה עבודות שדרוג ותחזוקה נדחסה ליום התקנה אחד, לאחר הכנות ממושכות. כמנהגי ערכתי תחקיר מקיף, בחרתי (סובייקטיבית, ללא “מחקר מדעי”, וללא כל טובת הנאה מצד היצרנים והמשווקים ששמם מופיע פה), וקראתי לאינסטלטור מקצועי להתקנה. כתבתי בעבר על עבודות שרברבות פשוטות שכל מי שיש לו יש אחת ימנית ויד אחת שמאלית יכול לעשות לבד, אבל צנרת ראשית של דירה, דוד שמש ועבודות על סולם או על הגג, זה עניין אחר ומומלץ להשאירו לבעלי מקצוע.

חימום מים בחודשי החורף מהווה סעיף נכבד מחשבון החשמל שלנו. מדרום לבנין בן 3 קומות בלב תל אביב, הזה אדריכל עלום ואישר מישהו בעירייה, להקים מגדלים של עשרים ומשהו קומות. כתוצאה מכך, בין החודשים נובמבר ומרץ, גם כאשר השמים בהירים והטמפרטורה 30 מעלות, עלינו להפעיל את החימום החשמלי כדי להתקלח.

דוד השמש שלנו נמצא 4 קומות מעל הדירה, ובחורף המים החמים זרמו בצינור לא מבודד החשוף למזג האוויר, והגיעו פחות חמים, מה שחייב שימוש ביותר מים חמים, ריקון הדוד מהר יותר והדלקת גוף החימום למשך יותר שעות.

הוחלט להחליף את צינור המים החמים בין הדוד לדירה, בצינור מבודד. בחרתי בצינור SP העשוי סנדביץ של PVC ואלומיניום – זה צינור עמיד מכנית, חסין קורוזיה ועמיד יותר לשקיעת אבנית. הצינור מונע גם פעפוע חמצן לתוכו הגורם לקורוזיה מואצת של הדוד, מבודד תרמית, והבידוד מוגן בשרוול פלסטי האמור להיות עמיד בקרינה אולטרה סגולה בתנאי שמש ישירה. זה לא צינור ששרברב ממוצע מחזיק, ואדם מן היישוב לא יכול להיכנס לטמבוריה השכונתית ולקנות צינור כזה לפי מטר. נאלצתי לקנות גליל שלם של 50 מ’ בכ- 500 ₪, בערך פי שניים מהכמות הדרושה. שקלתי להחליף גם את צינור המים הקרים באותה הזדמנות, ולבסוף מסרתי לאינסטלטור את הכמות שנותרה.

(עידכון לשנת 2018 – השרוול בקטע החשוף על הגג התפורר מהקרינה אחרי שנים ספורות. צינור המים עצמו עשוי כאמור אלומיניום ומצבו איתן. עם זאת, הצינור לרוב אורכו עובר בנישה מאחורי חדר המדרגות שמקבלת רק מעט שמש ישירה, ומצבו טוב לאחר כמעט 4 שנים)

צינור SP העשוי סנדביץ של PVC ואלומיניום

והנה דוגמא לנזקי השמש לצינור מבודד, כאשר אין הגנה על הבידוד:

דוגמא לנזקי השמש לצינור מבודד, כאשר אין הגנה על הבידוד

אבנית היא צרה בתנאי הארץ, בה חלק גדול מהמים מגיע ממי תהום שעברו דרך סלע גיר. מבלי להיכנס לכימיה שהיא חור שחור בעיני, התוצאה היא משקעים על גופי חימום המפחיתים מיעילותם ועלולים לגרום לשריפתם בטרם עת, בטווח הארוך גם סתימות בצנרת, ובלאי מואץ של ברזים, דודי שמש וקולטים. תיאורטית השתפר משהו עם כניסת המים המותפלים לערינו, למרות שלאחר ההתפלה מוסיפים להם מלחים שאיני בקיא בהרכבם.

בחרתי במסנן הנקרא בארץ “סלמנדר”, ב ebay הוא נקרא Sentinel SESI. זה פתרון יקר אבל נטול תחזוקה לעשר שנים. מדובר במין צינור מתכתי כבד וחלול, העשוי חומר המפתה את מחוללי האבנית להתרכב איתו ולצאת מין אבנית אחרת שאינה שוקעת. כשפים, משהו. מי שרוצה להיכנס כמוני להרפתקה של קניית המסנן בחו”ל, מוזהר כי המסנן מגיע מותאם לצינור נחושת 22 מ”מ, ואין להשיג כאן מתאם (בושינג) לקטרים ולתבריגים המוכרים לאינסטלטור ישראלי. יש לזה פתרונות כמו חריטת מתאם פליז לפי הזמנה, אך הם יקרים.

לפני הסלמנדר יש להתקין מסנן 50 מיקרון, כדי למנוע שקיעת לכלוך על דפנות הסלמנדר תוך גריעה מיעילותו. קיימים בשוק מסנני פוליפרופילן שיש להחליף בכל כחצי שנה ועלותם כמה עשרות ₪ ליחידה (יש להקפיד על הצהרת המוכר כי המסננים בעלי תקן למי שתיה), ומסנני נירוסטה עם מנגנון שטיפה אשר אמורים לעבוד שנים ללא החלפה. מחיר המסננים (בית מסנן ופילטר) מתחיל בכ- 300 ₪ וממשיך אל מעבר ל- 1,500 ₪.

פתרונות אחרים המוכרים לי לטיפול באבנית, איני מומחה מספיק כדי לדרג את טיבם:

• כדורי סיליפוס\אבני לשם ודומיהם – מיכל ובו מסנן 50 מיקרון, וכדורים שיש להחליף כל כחצי שנה. מניח כי אילו חומרים המותרים במי שתיה ומכיר אנשים המשתמשים בהם, לי זה לא נראה.
• מגנטים – זוג מגנטים כבדים החובקים את הצינור מבחוץ. מקובלים כפתרון לפריט בודד כמו מכונת כביסה, ונטען כלפיהם כי אינם פעילים בעת שאין זרימת מים. יתרונם בכך שאין צורך בהתקנה ע”י שרברב ואין צורך בתחזוקה.
• אבניX – פתרון דומה למגנטים אך מחובר לחשמל באופן קבוע, נטען כי מתקן אחד מגן על הדירה כולה. ניתן להרכבה עצמית בקלות וכאמור מבלי לגעת בצינור.

אבנית נוצרת החל מטמפרטורה של 55 מעלות. מדיח הכלים שלנו מחמם ל – 40 מעלות, רוב הכביסה נעשית ב- 30 מעלות, למעט לבנים, מגבות וכלי מיטה המכובסים ב- 60 מעלות. צפו לכן לאבנית בעיקר בקומקום ובדוד השמש.

באותה הזמנה של בעל מקצוע, קניתי שסתום אל חוזר להתקנה אחרי שעון המים (במקרה שלי גם אחרי המסנן) במחיר כ– 40 ₪ בלבד. קיים בייצור ישראלי ע“י שגיב. הטענה היא כי מים העוברים את שעון המים ועולים לדירה, מחלחלים לאט לאט חזרה דרך שעון המים, ובעת שאנו פותחים את הברז, חוזרים לדירה וכך החיוב עליהם כפול, ראו לדוגמא בקישור. מאחר וכאדם מסודר יש לי חשבונות מים כמה שנים אחורה, אשמח לשתף את תובנותי ממקור ראשון בעוד כשנה.

(עידכון לשנת 2018 – השסתום האל חוזר עובד, במובן שבעת תיקון בחנוכיית המים לא זרמו מים מדירתי למטה. לעומת זאת בראיה של כמעט 4 שנים אחורה לא מצאתי שינוי בחשבון המים הדו חודשי שלנו, ומכאן שלא הצלחתי להוכיח את הטענה שהתקנת שסתום אל חוזר צביאה לחיסכון בחשבון המים).

הנה המסנן שקניתי, “עמיעד T”, מפורק להמחשה לפני הרכבתו. הגליל הכסוף המוקף כלוב פלסטיק כתום הוא פילטר נירוסטה 50 מיקרון. למי שמשתמש בכדורי סיליפוס לריכוך המים – לשם מכניסים אותם, אצלי כאמור זה פילטר ותו לא. הברז משמש לשטיפת הפילטר – בשני קצות הגליל הכתום פתחים די גדולים דרכם אפשר לסנן גרגירי חול עם הגיעו לקו שלכם, זה טיפול שמומלץ פעם בחודש-חודשיים. פעם בחצי שנה-שנה אפשר להוציא את גליל הנירוסטה ולנקות או לטבול בחומץ אם נראה לכם הכרחי. הסלמנדר אמור להחזיק 10 שנים, יש הממליצים לאחר כמחצית התקופה לפרקו ולהשרות בחומץ לניקוי.

המסנן שקניתי, “עמיעד T”, מפורק להמחשה לפני הרכבתו

הסלמנדר והשסתום האל-חוזר:

עוד כמה דברים חשובים לדעת ולזכור:

• תחזוקת דוד השמש, מומלץ לבצע ע”י אינסטלטור מיומן וחשמלאי מוסמך.
• שטיפת הקולט נעשית ע”י פתיחת הפקק הנמצא בחלקו התחתון, וריקון המים.
• פירוק האוגן (פלאנג’) לבדיקת האבנית על המאיץ או להחלפת גוף החימום והמאיץ, מחייב חשמלאי ואינסטלטור. הפעם לא פירקנו, אבל ניתן להתרשם מתמונות של אחרים, איך נראה מאיץ סתום באבנית, ואיך נראה גוף חימום שרוף.
• יש הבודקים את שסתום הביטחון ע”י פתיחתו ובדיקה שהוא נסגר חזרה. לצערי עדיין לא ראיתי שסתום כזה ממש תקין.

בחזרה לדירה, בזמנו התקנו חסכמים – מוצר המותקן על ראש הברז ומגביל את ספיקת המים דרכו. התרגלנו “לפתוח את הברז עד הסוף”, ומתברר כי די בכמות קטנה של מים כדי שנרגיש נוח (5 ליטר לדקה לברז בכיור לנטילת ידיים, 10 ליטר לדקה במקלחת, 8 ליטר בברז המטבח). ברז חדש אמור לכלול חסכם מובנה, ואפשר לבדוק זאת ע”י מדידת הזמן הדרוש למילוי דלי או מיכל מים אחר שנפחו ידוע. קיימים שני סוגים של חסכמים: הראשון הוא דיסקת פלסטיק המותקנת בין ה”פילטר” בראש הברז לבין גוף הברז, יש ברזים בהם לא ניתן להתקין דיסקה כזו, והשני הוא טבעת המותקנות באותו מקום, לפני הפילטר או במקומו.

כמה דברים ראויים שלא עשיתי:

• “שומר סף” למערכת המים. מכשיר המותקן על צינור המים הראשי לדירה (בהתקנה מקצועית), מחובר לחשמל ולאינטרנט ומנטר את זרימת המים בדירה. מתברר שלכל צרכן מים אופן שימוש אופייני, והמכשיר אמור לזהות ולדווח על דפוסי צריכה בעייתיים כמו בן משפחה שמתקלח שעה שלמה, ולהתריע הן על נזילה קטנה הדורשת החלפת אטם בשירותים והן על נזילה גדולה יותר כמו צינור גמיש שהשתחרר או פיצוץ בצינור. אם צריך, מסמס ללקוח ומסוגל גם לסגור את ברז אספקת המים לדירה.
• בקר חכם לדוד השמש. יש מוצר של כרומגן הנמכר משום מה רק עם דודי השמש שלהם ומתקשר עם הדוד על גבי קו החשמל הקיים, ומוצר של טרמובית המתקשר עם הדוד אלחוטית אך טווחו קצר מזה הנדרש לי. העיקרון פשוט ונכון – מדידת טמפרטורת המים הקיימים בדוד לפני החלטה לכמה זמן להפעיל את הדוד. אף אחד לא אוהב להישאר בלי מים חמים באמצע המקלחת בחורף, אבל הדלקת הדוד החשמלי שעות ארוכות רק כדי שלא יהיה ספק – מבזבזת חשמל.
• מתקן להגבלת טמפרטורת המים היוצאים מהדוד, הנה דוגמא של שגיב, יש מוצרים נוספים המבוססים על בקר חשמלי.
• גישה אחרת, מעדיפה חימום כמות המים הדרושה בלבד, במקום חימום הדוד כולו. חיבור אחד מאלה בטור בין דוד השמש למקלחת, אמור לגרום לחימום מים לעשר דקות המקלחת בכל פעם בהספק 7.5 קו”ט, במקום חימום הדוד כולו במשך שעות בהספק 2.5 קו”ט, והפסדי חום בדרך. המחיר הוא עלות התקנה גבוהה שאינה בהכרח כלכלית במדינה שטופת שמש. זה עשוי כן להיות כלכלי אם אין דוד שמש, וחימום המים נעשה בדוד חשמלי.
• ראו מוצר חשמלי שמחירו סביב 500-700 ₪, ובנוסף התקנה ע”י אינסטלטור והכנת נקודת חשמל תלת פאזית, סיפור של עוד 1,000 ₪ לפחות, והרבה יותר מזה אם חיבור החשמל בבית אינו מספיק גדול, ומוצר המופעל בגז, כ- 3,500 ₪ כולל התקנה.