לאחרונה, החלטתי להחזיר עטרה ליושנה ובמקום להתחדש במחשב נייד חדש נוסף בבית, להרים פינת עבודה נייחת. היתרונות של מחשב נייח על פני מחשב נייד הם… בעצם, יותר קל לספור את יתרונותיו של המחשב הנייד – שני יתרונות בלבד, היותו נייד וקומפקטי והיותו חסכוני יותר באנרגיה. מחשבים נייחים הם זולים יותר, מתבלים הרבה פחות וניתנים להתאמות ספציפיות לצרכי המשתמש (באופן יחסי למחשב נייד).
אם לוקחים בחשבון שמחשב נייד חזק עולה פי שניים ממחשב נייח באותו הדירוג, ומתבלה פי שניים וחצי יותר מהר, יש סיכוי סביר שהמחשב הנייח עולה גם בחיסכון האנרגטי על פני המחשב הנייד (אם מכלילים עלות ייצור, עלויות תיקונים ועלויות הטמנה, שלרוב אינן מחושבות במחיר של המחשב, לפחות לא באופן מלא).

הבעיה מתחילה כשמחפשים איפה לשים את המחשב הנייח. בדרך כלל מחשב נייח דורש שולחן רחב שיהיה בו מקום למקלדת, עכבר ומסך, ומקום על הרצפה שאותו יתפוס הכונן (המוח של המחשב). אם אין בנמצא חדר בבית שיכול להפוך לחדר עבודה, או פינה מספקת להכניס שולחן מחשב בגודל מלא, הפתרון של מחשב נייח נראה קשה מדי ליישום.

להלן פתרון אלגנטי וקומפקטי לפינת עבודה. עיקר תחכומה הוא בכך שהיא מינימליסטית, ללא מרחב מיותר לרפואה ועל כן צורת הבננה של השולחן, אך יותר מזה – תחכומה הוא בכך שהכונן, שבדרך כלל יושב מתחת לשולחן ובמרחבים קטנים מפריע ברגליים, נמצא מעל השולחן במדף משלו. כך כשהפינה לא בשימוש אפשר גם לדחוף את הכיסא עד לקיר והכל נשאר מאוד מצומצם בדרישות המרחביות שלו. איך עשיתי? אז ככה…

שלב א’ – מדידות

הנחתי את כל הרכיבים על הלוח אותו תכננתי לחתוך לצורת השולחן וחיפשתי את הצורה האידיאלית בה הם יוכלו להכנס, יחד עם שמירה על הנוחות הכללית לעבודה. המחשב הנייד שרואים במדידות היה אמור להצטרף מדי פעם לעבודה, אבל כמו שתראו בסוף – החלפתי אותו במסך נוסף שחובר לאותו מחשב נייח והרחיב את שטח המסך עבורי (פרטים נוספים בסוף).

לוח גדול עליו מדדתי את הגודל הדרוש למחשב נייד, מסך, מקלדת ועכבר

שלב ב’ – חיתוך

כשהחלטתי שהכל יושב במקום, שרטטתי קו מסביב לה-כל, וחתכתי עם המסור האנכי. יחד עם השולחן חתכתי גם את המדף העליון באותה צורה אך קצת יותר קטן, שיספיק רק לכונן, להארדיסק הנייד, לחשמל ולשאר הפיצ’פקס (את המדף העליון ניתן לראות בתמונה הבאה). הלוח היה שולחן ישן של חדר אומנות בבית הספר שנזרק. המשטח היה מקושקש קמעה אך הלוח עצמו במצב מעולה. החלטתי לעשות מהקשקושים אלמנט עיצובי, ואף חתכתי את המדף העליון כך שהקשקושים יראו כלפי מטה.

שני החלקים מרוחים בשכבה אחת של לכה

שלב ג’ – מדידות על יבש

כשהגעתי הביתה, מדדתי את הגובה הרצוי לשולחן, ביחס לכיסא משרדי רגיל, כדי שגובה העבודה יהיה הגיוני. בתמונה אפשר לראות את הפינה הקטנה שעתידה להפוך לפינת עבודה אימתנית.

שלב ד’ – חיבור השולחן

מכיוון שמדובר בשולחן של ממש שצריך להחזיק משקל קטן אך מדי פעם ישענו עליו או יפעילו משקל נוסף, אי אפשר להסתפק במחזיקי מדף סטנדרטיים. הלוח עצמו חזק מספיק אבל צריך משהו שעגן את הלוח חזק אל הקיר. שתי קורות עבות שפורקו ממשטח ישן, חוברו לקיר בקו שנמדד מבעוד מועד. עליהם מלמעלה הונח משטח השולחן וקובע עם ברגים אליהן. פשוט, קל וחזק עד מאוד.

המחזיקים מתחת לשולחן

השולחן מלמעלה

שלב ה’ – חיבור המדף העליון

את המדך העליון כבר אפשר היה לחבר אל הקיר בצורה קצת פחות אגרסיבית. חתכתי קוביות מאותה קורה עבה וחיברתי אותן עצמאית לקיר בקו אחיד, בגובה שימנע מלהפגש במדף עם הראש כשקמים מהכיסא בחופזה אך לא גבוה מדי, שיאפשר גישה למחשב, לכונן התקליטורים ולשאר ירקות.
במדף העליון נקדח חור בקוטר ארבעה סנטימרים קרוב יחסית אל פינת הקיר, על מנת להעביר ממקום אחד ומסודרת את כל החיבורים והחיווטים.

שלב ו’ – הצבת המכשור

מי שיצא לו לעבוד עם שני מסכים והתרגל לזה, יודע שאי אפשר לחזור אחורה. לכן ידעתי שכדי שפינת העבודה תספק את הצרכים היא צריכה להיות בעלת שני מסכים. במקרה הזה, המסכים לא עומדים אחד ליד השני, אלא מסך אחד עומד על הרגל, והמסך העליון תלוי הפוך מהמדף העליון. את המערכת (אובונטו לינוקס 14.04) הגדרתי כך שבעת הצגת שולחן העבודה הארוך שנוצר המסך העליון יציג את התצוגה הפוך (כי המסך עצמו הפוך מעצם התלייה שלו הפוך).

בעיה אחרת שהיה עליה להתגבר עליה היא שבעוד שעבורי מסך כפול הוא הכרח, עבור זוגתי המסך הנוסף הוא מגבלה. התגברתי עליה בעזרת התאמה קלה של מערכת ההפעלה, כך שכשזוגתי נכנסת למחשב עם המשתמש שלה, המסך העליון כבה והמסך התחתון הוא היחיד שעובד (כמו במחשב “רגיל”) אך כשאני מתחבר למערכת, המסך העליון אוטומטית מדליק ומפעיל את עצמו תחת ההגדרה ה”הפוכה” שכפיתי עליו.

פינת העבודה – עומדת ופועלת עם מסך כפול

סיכום

כל זה מסתכם במערכת חזקה, עמידה לאורך זמן, מתאימה למשתמשים לפי צרכיהם, וקומפקטית ככל הניתן במרחב. אמנם פינת העבודה לא מאפשרת בלאגן על השולחן, כי אין מקום לבלאגן, אך בהחלט אפשר להתייחס לזה דווקא כיתרון שמונע בלאגן. המסך הכפול מנע את הצורך שלי במחשב נייד נוסף שישב ליד המחשב, מה שהיה עשוי להיות קצת צפוף מדי, על אף שאלו המידות שמדדתי לפני שחתכתי.