ב9.2, פרסם הנגר איתיאל בהרב קישור בקבוצה נגרות אקולוגית בפייסבוק אותה הוא מפעיל ומנהל קישור למדריך פשוט ונחמד על הכנת מלחצי C מצינור PVC. החלטתי לנסות את הרעיון הגאוני הזה בעצמי. והרי הניסיון (והקישור המקורי לאתר ממנו הרעיון לקוח)

הרעיון הוא להשתמש בכוח של צינור הPVC להתנגד לפתיחה שלו, ככוח לוחץ. בקישור המקורי הוא משתמש בצינורות יחסית דקים ובקוטר של 3 צול. אני החלטתי לבחון את אותו רעיון רק בגדול יותר. אז לקחתי צינור 6 צול בעובי דופן של 5 מ”מ ופרסתי אותו לרוחב של 10 סנטימטר, מתוך מחשבה שגם הרוחב משחק תפקיד בחוזק הכללי של הקליבה. קדחתי חור בצינור, חתכתי אותו עם מסור אנכי לרוחבו, וחתכתי שוב לאורכו (כדי לייצר טבעת פתוחה ברוחב 10 ס”מ).

חור בצינור לצורך חיתוך

היה לי די ברור שבקוטר כזה, עם התנגדות כמו שאני מצפה לה, דיבל עץ יישבר בקלות, לכן מההתחלה החלטתי להשתמש במקלות מטאטא (עובי של 2.5 ס”מ, בדרך כלל). על שפת החתך, כדי שהPVC לא ישאיר סימנים על החומר אותו הוא קולב, השחלתי צינור שקוף העשוי PVC רך (כן, כן, זה גם PVC…), בקוטר פנימי של 10 מ”מ.

במקום דיבל עץ, מקל מטאטא

כשניסיתי את הקליבה במצב זה, ההתנגדות לא מצאה חן בעיני. שברתי את הראש שעה שלמה איך לחזק אותה, עד שעליתי על זה. חתכתי עוד פרוסה מאותו צינור באותו הרוחב, רק גזרה קצת פחות שלמה (במקום 360 מעלות מהצינור, חתכתי אותה ל280 נניח). אותה הלבשתי על הקליבה עצמה, ועשיתי גם בה חורים למקלות המטאטא. התוצאה – באיזור הלחץ הכי גדול, בין הידיות, ההתנגדות הכפילה את עצמה. בכוונה לא הדבקתי את שתי השכבות – חששתי שההדבקה תהפוך את הקליבה לשבירה יותר.

חסרונות

כל הסיפור יצא די כבד, והקליבה מתקשה להחזיק את עצמה. מצד שני יש לה עכשיו די הרבה כוח. אני חושב שאמצא מקרים שבהם כמה קליבות כאלו יכולות לעזור לי, במיוחד אם בדיוק כל הקליבות “האמיתיתות” תפוסות, אך לרוב השימושים הקליבה הזאת לא תהיה חזקה מספיק, והמשקל שלה קצת מפריע לה להיות קליבה להדבקות. אם אתם עושים הרבה הדבקות קטנות (אני לא עושה הרבה) אפשר להשאר בגודל המקורי של 3 צול.

רעיונות? עשיתם גם? שתפו. כאן או בפורום.