המדריך הראשון שהעליתי באתר “בידיים” עסק בהתייעלות אנרגטית בדירתנו, ועודכן לאחר זמן. אחד הסעיפים באותו מדריך היה הדגמת טיפול בחלונות הדירה, תוך הפניה לפירוט באתר הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות. הדף והקואופרטיב נסגרו בינתיים, והגיע הזמן לחזור ולטפל בכמה חלונות בבית.

החורף הוא זמן נפלא לפרויקטים כאלה. הידיים מדגדגות ודורשות עבודה, צביעת הדירה כולה מחכה לאביב כאשר ניתן יהיה לאוורר כיאות, ובחלון שטופל ניתן יהיה להיווכח מיידית האם נפסק מעבר הרוח, והאם התריס החדש מתפקד.

נדבר כעת על טיפול בחלונות. במדריכים הבאים נעסוק גם בתריסים ובארגזי תריס. לא נדבר על חדירת מים דרך חלונות, שהיא בעיה קשה אך דורשת אבחון פרטני לכל חלון, אלא על איטום בפני רוח, ועל שיפור מסוים בבידוד התרמי והאקוסטי של החלונות המטופלים. המושג “בניה ירוקה” רחב מאוד, ובהחלט כולל גם שיפור בניינים קיימים, שהרי יחסית להקמת בניין חדש במקום בניין ישן, נחסכים חומרי גלם חדשים, נחסכת פסולת ההריסה, ונחסכות תשומות, ופליטות מזהמים וגזי חממה, מההובלות ומתהליכי הבניה.

שמנו לב כי בימי סערה מורגשת רוח קרה סביב כמה חלונות בבית. דירתנו בת כ- 60, ושרדו בה מרבית דלתות העץ הפנימיות, וגם כמה חלונות ודלתות חיצוניים, ואנו מעדיפים לטפל בהם על פני החלפתם באלומיניום. המשקוף העיוור הוא עדיין המשקוף המקורי של הדירה, ומטויח כראוי. בחלונות כאלה חדירת רוח נובעת בדרך כלל מהיעדר מברשות בין המשקוף לכנף. את מקום כניסת הרוח ניתן לאתר ע”י סימני אבק סביב החלון כמופיע סביב חלון העץ שבתמונה, או בחיפוש משבי רוח או קול שריקה סביב החלונות ביום קר כאשר נושבת רוח חזקה. הבעיה חמורה במיוחד בחלונות כיס ובחלונות הפתוחים כלפי ארגז התריס שמעליהם.

בחלונות עץ מסוג זה ניתן למנוע חדירת רוח ע”י הוספת פרופילי זווית עם מברשת. למתקדמים, ניתן לפרק את החלון כולו ולהתקין חלק מהמברשות באופן סמוי, וכן לעשות עבודת נגר אומן בהתאמה מחודשת של חלקי החלון. הנה זוויות לדוגמא:

הנה דוגמאות לכמה סוגי זויתנים, מלמעלה למטה – פרופיל פלסטי עם מברשת, פרופיל אלומיניום עם פס גומי, שניהם עלו עשרים ומשהו ₪ כל אחד בטמבוריה השכונתית. חלקם מגיעים עם פס דביק ובכל מקרה מומלץ להוסיף כמה ברגים. למטה פרופיל פלסטי קצת יותר קטן ופחות בולט, וכן המברשת המתאימה לו היא מברשת סטנדרטית של חלונות אלומיניום, וניתנת לכן להחלפה. פרופיל זה קניתי לפני שנים מקבלן אלומיניום, איני יודע כמה הוא קל להשגה.

הדלת בין המטבח למרפסת המטבח עשויה ברזל (“פרופיל בלגי”), ובינה לבין הריצוף קיים רווח של כסנטימטר אחד. בחרתי לנסות עליה את הפרופיל עם פס הגומי. הנה מבט מבפנים המדגים מה ניתן ומה לא ניתן להשיג בניסיון לאטום דלת כזו למעבר רוח. נקודת האור השמאלית מקורה בביצוע לקוי של ריצוף הסומסום שהיה באופנה בתחילת העשור הקודם, הימנית – גרגר לכלוך שנתפס בגומי.

דלת זו העשויה כאמור מברזל, הגיעה ללא מברשות או אטמים גם בהיקפה, ועל כן זכתה לפס איטום סביבה. אפשר בסרט ספוג דביק לבן, אשר מעלתו היא יכולת שינוי עובי בין 1 ל- 5 מ”מ, ומגרעתו היא בהופכו צהוב תוך זמן קצר, ובהתקלפות הדבק לאחר מכן. אפשר גם בקומפריבנד הדומה לזה שמניחים מתחת לפרופילי מסילות קירות גבס, אשר עוביו סביב מ”מ אחד, יכולת ההתכווצות שלו לא משהו, אבל הוא עדיין שלם אחרי חמש שנים:

חלונות העץ בדירתנו אינם נפוצים עוד, והטיפול בהם הוא עניין למשוגעים ולחובבי שימור.

חלון האלומיניום הבסיסי המקובל בארץ הוא חלון הזזה כנף על כנף המכונה “קליל 7000″ על שם אחת החברות המייצרות חלונות כאלה. יש לנו כמה חלונות כאלה, והגיע הזמן לטפל גם בהם, ולשפר מה שאפשר.

כדי לזהות את הבעיה, צריך להבין איך מרכיבים חלון אלומיניום. ראשית בונה הבנאי פתח בקיר, תוך שימוש ב”משקוף עיוור” מפח. לאחר הטיוח מתקבל פתח מלבני מדויק. השלב הבא הוא הכנת מסגרת לחלון וקיבועה בתוך הפתח (מסגרת זו היא מה שתראו אם תסירו את כנפי החלון, הכנפיים הן החלק הנע של החלון). כיוון שעל המסגרת להיכנס ללא בעיות, היא תמיד תהיה קטנה מהפתח כלומר יישאר רווח בינה לבין המסגרת. רווח זה צריך לאטום במסטיק אקרילי, שהוא חומר דמוי “סיליקון”, אבל בניגוד לאחיו המפורסם, יודע מסטיק אקרילי להידבק גם לחומר נקבובי כמו קיר מטויח.

כדי להסתיר את החיבור בין המסגרת לפתח, מכסים אותו ב”הלבשה” (“שלבניה” בשפת אבותינו). ראשית נפרק את ההלבשה מהחלון החשוד. החלון בצילום עשוי אלומיניום והותקן בתוך מסגרת של חלון עץ עם תריס גלילה. מסגרת חלון העץ הישן הושארה כ”משקוף עיוור”, בדרך כלל תראו את ההלבשה על רקע הטיח ולא על רקע מסגרת החלון הישן. מכל מקום ההלבשה מוכנסת למקומה בקליק, ופירוקה נעשה על ידי זוג מברגים שטוחים:

לאחר הפירוק, בדקו האם השמיים נגלים ברווח שבין מסגרת החלון לבין המשקוף העיוור, ומלאו ראשית מבחוץ תוך ביקורת שהשמיים נעלמו, ואח”כ שוב מבפנים. תנו למסטיק להתייבש והחזירו את ההלבשות למקומן.

הנה צילום אקדח מסטיק אקרילי, ולידו התפר בין החלון לקיר, כפי שהוא נראה מבחוץ. שימו לב לעובי המסטיק, זה הרווח שמצאתי בין מסגרת החלון לבין המשקוף, ומשם נכנסה רוח לחדר השינה שלנו. שוב, זו מסגרת חלון עץ בן 60 שהגיע הזמן לצבוע מחדש, עם תריס גלילה ישן שעדיין שמיש, לתוכה הוכנס חלון אלומיניום חדש במקום מזגן החלון ששתל שם בעלי הדירה הקודמים. בדרך כלל תמצאו בחלון שלכם פחות “שכבות ארכיאולוגיות”. העיקר הוא למלא את הרווח בין מסגרת האלומיניום לבין המשקוף העיוור או הטיח שסביבה. במקרים של רווח גדול, מומלץ להוסיף לאחר גמר תהליך האיטום, עוד סרגל חיצוני שיכסה על המסטיק ויגן עליו.

עוד לעניין חדירת רוח בחלונות אלומיניום, שימו לב למצב מברשות האיטום של הכנפיים. בחלק מהחלונות ניתן להחליף את המברשות פשוט כך:

באחרים תזדקקו לפירוק החלון כולו וזה לא מומלץ לחובבנים כמונו. בחלק מהחלונות הישנים יותר מותקנות מברשות דווקא על המסילות, ואת זה באמת לא כדאי לפרק לבד.

ועכשיו נעבור לחלון שזכה לטיפול ושדרוג מקצועיים. חלון זה נמצא בחדר העבודה שלנו, ומשום מה זוגג בזכוכית שכבות (טריפלקס) אטומה, למרות נוף העצים הגדולים בחצר ביתנו. כאן נראית אחת מכנפי החלון על שולחן העבודה של א., קבלן אלומיניום וחבר. ארבעה ברגים שאחד מהם נראה כאן בתמונה, מחברים בין חלקי מסגרת הכנף:

פירוק החלון בעזרת קרש עץ ופטיש גומי, לאחר הוצאת הברגים:

וכך נראית פינת הכנף לאחר תחילת הפירוק, שימו לב לקדח הבורג בחלק השמאלי, למגרעת אליה נכנס הבורג בחלק הימני, ולמברשות הבלויות אשר תוחלפנה באותה ההזדמנות. ראו גם את חתך זכוכית השכבות.

לקבלת זכוכית בידודית, בעובי כולל הגדול יותר מעובי הזכוכית הקודמת, היה צורך בניסור חלק משפתי הפרופילים, ראו בתמונה “לפני – משמאל, ו”אחרי” – מימין. ניסור כזה הוא עבודה מקצועית ומסוכנת, שיש לבצע בעזרת מסור שולחן ע”י אדם מורשה ומיומן ותוך שימוש באמצעי הבטיחות המתאימים. החלקים השחורים בתוך הפרופילים הם בתי הגלגלים

לפני הזיגוג, מניחים ספייסרים על הפרופיל התחתון (בכלל, הזיגוג ייחתך למידה הקטנה ממידת הברוטו של המסגרת, כדי לאפשר לזיגוג ולמסגרת לנוע זה יחסית לזה עקב הפרשי מקדם ההתפשטות התרמית בין האלומיניום לבין הזכוכית):

עובי הזיגוג המקסימלי שניתן היה לדחוס למסגרת זו היה 4+6+4 מ”מ (שתי זכוכיות של 4 מ”מ ומרווח אוויר של 6 מ”מ). לאחר הכנסת הזיגוג וסגירת הברגים, הגיע תור דחיסת פסי גומי סביב הזכוכית, תוך הרטבה ושימוש בכוח. זו עבודה עדינה שרצוי לבצע ע”י אדם מיומן כדי לא לגרום נזק:

מרווח האוויר האידיאלי לקבלת בידוד תרמי אמור לעמוד על 14-16 מ”מ, אולם העובי גדול מדי לחלון זה, ובכלל לרוב החלונות המקובלים בארץ. עוד מקובל למלא את הרווח בין הזגוגיות בגז אציל, אך במדינת ישראל מסתפקים באוויר מארץ הקודש. בסך הכל תמורת כ- 300 ₪ להחלפת הזכוכית, זו עסקה עדיפה על החלפת החלון כולו. שימו לב כי לקחתי אחריות על מידות הזכוכית החדשה שהוזמנה, פירקתי את הכנפיים בעצמי, הורדתי למכונית ונסעתי לבית המלאכה. אם תזמינו אלומינצ’יק הביתה, זה יעלה יותר.

במבחן הפונקציונליות התקבל חלון שקוף כפי שרצינו, בידוד תרמי מסוים, בידוד אקוסטי קצת יותר טוב, והחלפת כל המברשות בחלון תסייע למניעת מעבר רוח. אותו חלון קיבל גם רשת זבובים שקופה חדשה ובדרך לקבל גם תריס, עליו אכתוב בנפרד.

לגבי עבודה עצמית באלומיניום, שימו לב כי כתבתי רק על שיפור חלונות קיימים. החלונות בהם טיפלתי מוכרים לי ככאלה שאינם מעבירים מים, והם טופלו למניעת מעבר רוח ולשיפור הזיגוג. יש אלומינצ’יקים שימכרו לכם חלונות להרכבה עצמית, ועל כך אבקש להעיר כי אטימת חלון למים היא אמנות. ראשית יש לפרק את החלון הישן, לתקן את הטיח אם נדרש (משקוף עיוור תמיד רצוי, בייחוד במקרה של שינוי מידת הפתח. פרטי ביצוע הטיח בהיקף ופרטי סף השיש, הם קריטיים למניעת חדירת מים) ורק אז לקחת מידות, ע”י היצרן ולא על ידכם. את המסגרת רצוי להרכיב כולה במפעל, את המסגרת ובייחוד את הסף התחתון יש לאזן, תמיד יהיה האלומינצ’יק מצויד בכל מיני קלינים, ספייסרים, טריזים ופרופילי עזר לצרות שתמיד קורות. ברגים לקיבוע המשקוף רצוי מאוד להבריג רק בצדדים ולמעלה ולא במסילה התחתונה, בחומרי איטום כמו מסטיק אקרילי וסיליקון נייטרלי צריך לדעת מתי ואיך להשתמש, גם סוג הברגים חשוב. התקלות האפשריות נעות בין קושי בהזזת החלון, לחדירת מים. לחלונות הנגררים לתוך “כיס” בקיר, אין פתרון תיקני לאיטום מפני רוח ולבידוד תרמי. חלונות גדולים (ויטרינות), הם גם כבדים ומסוכנים אם יפלו עליכם, ומסגרתם מורכבת במקום ולא בבית המלאכה, וקשה יותר לאטימה. להמחשת גודל האתגר, אני אישית לא הייתי מקבע משקוף של חלון בבית שלי.