שנים רבות אני מכירה את קוצי הגדילן הזהובים, מטיולים קיציים בהם ראינו אותם בצידי השדות, שורה ארוכה של קוצים בלי “שערות” לבנות. היינו עושים תחרות מי יבעט אותם רחוק יותר ויפזר את הזרעים שלהם למרחק.

לאחר זמן, הצלחתי לעשות את ההקשר שאותם חוחים זהובים בקיץ, הם צמחי הענק שמתנשאים לגובה של 2-4 מטר בעלי פרחים שמזכירים לי כתרים קטנים מעל לשיער סגול זרחני.

צמחי גדילן

כל השנים שחשבתי שהגדילן הוא צמח שרק מפריע, אבל לפני כמה חודשים במסגרת “קורס מדריכי הליקוט עם שימי רף” גיליתי שהגדילן הוא צמח מזין וטעים שאפשר לאכול אותו מכף רגל ועד ראש או במקרה שלו – משורש ועד פרח.

זיהוי הגדילן

הגדילן נפוץ מאוד בכל רחבי הארץ מהצפון ועד הנגב הצפוני, הוא נמצא בעיקר בשדות בור, בשולי שדות חקלאיים או בשטחים מופרים. מחזור חייו מתחיל מתחיל עם הגשמים הראשונים שאחריהם ניתן לראות נבטי גדילן ומסתיים בקיץ כאשר הוא מתייבש ומפזר את זרעיו ברוח.

צמח שמאוד דומה לו הוא הברקן הסורי, אך ההבדלים העיקריים ביניהם שעלי הגדילן רחבים יותר ובדרך כלל מתנשאים במעלה הגבעול מעלה לעומת הברקן שיותר משתרך על האדמה ועליו צרים יותר.

כאשר הגדילן פורח ניתן לזהות אותו על ידי קרקפת הפרח העגולה בעלת עלי מעטפת קצרים ורחבים לעומת פרחי הברקן שהם אינם עגולים וצבע עלי המעטפת שלו נוטה לצבע לילך.

עלי הגדילן בעלי כתמים לבנים, האגדה מספרת שבעת שמריה הבתולה הקדושה ברחה מחייליו של הורדוס היא הניקה את ישו וטיפת חלב נפלה על הגדילן וסימנה אותו לנצח.

תזונה ורפואה מן הגדילן

הגדילן עשיר מאוד בברזל, לכן הוא מומלץ לאכילה. יש לו טעם מעט ארטישוקי אבל ייחודי לו וניתן לשלב אותו בסלטים ותבשילים רבים. ברפואת הצמחים נחשבים זרעי הגדילן כמנקי כבד ומרפאי דלקות כבד. ניתן לקנות קפסולות מסחריות של זרעי גדילן לשם כך.

לאכול משורש ועד ניצן הפריחה

נבטי הגדילן – ניתן לזהות אותם על ידי שני פסיגים חלקים שאליהם מתווספים שני עלים צעירים אשר מראם מזכיר את עלי הגדילן הבוגרים. ניתן להוסיף אותם לסלט.

נבטי גדילן

שורש הגדילן – לשורש הגדילן טעם ארטישוקי והוא מתאים מאוד לתבשילים כמו מרקים או תבשילי ירקות שורש. לאחר שמוציאים אותו מן האדמה כדאי לנקות אותו בעדינות. עדיף ל”גלף” ממנו את הבוץ ולא לחתוך. הגילוף ממעיט את עיבוד החומר העמלני. בהמשך המדריך מופיע הסבר בתמונות כיצד לעשות זאת.

שימי מסביר על שורש הגדילן

עלי גדילן הצעירים– כאשר עלי הגדילן צעירים הם עדיין לא מפתחים את הקוצים דמויי המחטים בקצוות העלה. כל עוד אין מחטים אפשר להוסיף את העלים כפי שהם לתוך סלט או לבשל בתבשילי ירוקים שונים.

עוד רגע הופכים לסלט

עלי גדילן בוגרים – כאשר העלה בוגר יותר, המחטים מתקשות ולא מתרככות בבישול, לכן מומלץ לגזור את העלים מסביב כדי להוריד את הקוצים. במהלך גזירה גילינו שהעלים לרוב סימטרים ואפשר לקפל את העלה לחצי ולגזור ובכך לחסוך את זמן ההכנה.

רגע לפני הקציר

גזירת קצוות עלי הגדילן

גבעול הגדילן – לאחר שמורידים ממנו את העלים, אפשר לקלף את השכבה החיצונית ולאכול את פנים הגבעול בתבשיל, בסלט או סתם כנשנוש לדרך.

תפרחת הגדילן – תפרחת הגדילן מופיעים בצבע סגול לילך. לפני שהפריחה מופיעה, אפשר ללקט את ניצני הפריחה הסגורים ולבשל אותם במים חמים. לאחר שמסירים את עלי המעטפת הקוצניים ניגלת תחתית טעימה שמזכירה בצורתה תחתיות ארטישוק קטנות.

תפרחת הגדילן

ניצני פריחה מבושלים

 הכנת שורשי הגדילן לבישול

• נקטוף את צמחי הגדילן מן השורש על ידי משיכה הגונה.
• נפריד את השורש מן הגבעול. נעשה זאת על ידי סכין או מזמרה. מומלץ לחתוך כאשר הגבעול מתחיל להתפצל כדי להשאיר את שושנת העלים העסיסית.
  
• נשטוף טוב את השורשים. אני תמיד מעדיפה לשים אותם בהשרייה כדי שהבוץ יפול ולאחר מכן שטיפה חוזרת.
• לאחר שרוב האדמה או הבוץ נשרו, ניקח סכין ונשתמש בצד שאינו חד כדי “לגלף” את הקליפה החיצונית ואת השורשים הקטנים.
  

  גילוף שורשי הגדילן

• נקבל שורשים נקיים ומוכנים לבישול. במידת הצורך נשטוף שוב.
  

  שורשי גדילן ללא קליפה

• נבשל מרק ירקות ונוסיף את השורשים פנימה… יאמי!
  

  מרק ירקות ושורשי גדילן

• תבשילים עם שורשי גדילן מקבלים טעם עשיר יותר ככל שהזמן עובר! מומלץ :)

מקורות

ילקוט הצמחים, נסים קריספיל