טוב, נתחיל עם זה שמשמר מזון מעולה אני לא. גם בתחום יותר ספציפי, כמו בנושא ההחמצות, יש לי איזה מחסום שם. מנקודת פתיחה זו, בעת שיטוטי בטרסות שמתחת לביתי, מבטי חולף על פני מרבדי כובע הנזיר שבוהקים בכתום זרחני. לפתע אני מבחין בצבר זרעים, והזרעים גדולים. עוד מבט מחפש ואני רואה כמויות אדירות של זרעים דשנים ועסיסיים (וקשים למעיכה). עלים ופרחים זה ידוע, אבל מה אפשר לעשות עם הזרעים? נותן ביס קטן. טעם מר.
טוב, נתחיל עם זה שמשמר מזון מעולה אני לא. גם בתחום יותר ספציפי, כמו בנושא ההחמצות, יש לי איזה מחסום שם. מנקודת פתיחה זו, בעת שיטוטי בטרסות שמתחת לביתי, מבטי חולף על פני מרבדי כובע הנזיר שבוהקים בכתום זרחני. לפתע אני מבחין בצבר זרעים, והזרעים גדולים. עוד מבט מחפש ואני רואה כמויות אדירות של זרעים דשנים ועסיסיים (וקשים למעיכה). עלים ופרחים זה ידוע, אבל מה אפשר לעשות עם הזרעים? נותן ביס קטן. טעם מר.
אני עולה הביתה וניגש אל המחשב. מחפש “חמוצים מכובע הנזיר”, ולא מוצא כלום, חוץ מטקסט העונה לשם “במקום צלפים… צמח כובע הנזיר” שתורגם לעברית מרוסית באופן אוטומטי, כך שהרגשתי לא בנוח להסתמך עליו.
האזכור היחידי הרציני בעברית שמצאתי היה באתר גאמנון צמחי מרפא, ובוא נאמר:
“כובע הנזיר צמח אכיל. הפרחים, העלים והזרעים (הירוקים) משמשים בסלטים ובפיצות (wtf?). טעם הצמח מזכיר את טעם החרדל. ניתן להחמיץ את הזרעים בעודם ירוקים…”
אוקי. פותח את הפייסבוק, מריץ שירשור בנושא. צדיקה אחת עונה לי, אומרת “תנסה, מקסימום לא יהיה טעים”. כמו שאתם מכירים אותי, אני עושה מה שאומרים לי. מגגל “מתכון למלפפונים חמוצים” ועושה ממוצע של כל המתכונים. מכאן זה די קל:
- מעקר צנצנת
- מנקה את הזרעים משאריות גבעולים ופרחים.
- מכין תמיסת מלח של כף לליטר מים.
- קוצץ שום
- מכניס את כל הזרעים שנכנסים לצנצנת, יחד עם השום וקצת זרעי פלפל לטעם.
- סוגר עם מכסה
- מניח בחוץ, שם תזכורת לעוד שבוע וחצי.
עבר שבוע וחצי. פתחתי את הצנצנת. הנוזלים התפרצו בלחץ רב. טעימה ראשונה. הטעם – כמו של מלפפון חמוץ עם נגיעת חריפות של כובע הנזיר. כמובן שהתבלינים יכולים להשפיע לכאן ולכאן, אז יש מקום לעוד ניסיונות.
זרעי כובע הנזיר VS ניצני צלפים
היתרונות על פני איסוף ניצני צלפים הם ברורים, בין השאר אפס דקירות. סיבה טובה להעדיף את המרבד הרך של כובע הנזיר על פני גדל התיל של הצלף. מבחינת גודל הפרי/ ניצן, מדובר באותו הגודל, אך התנובה של כובע הנזיר רבה פי כמה במבט לא מזוין.
חשוב להזכיר, שעל פי מספר מקורות, ביניהם וויקיפדיה, כובע הנזיר הוא מין פולש (מגיע מדרום אמריקה). נכון, פולש עושה לנו קונוטציה של שיניים מפחידות וקוצים, ולא של פרח קטן וחמוד, ובכל זאת. בגלל תכונת הרבייה הוגטטיבית שלו הוא מתפשט ומשתרע בזריזות על חשבון צמחי כיסוי מקומיים, ומזריע את עצמו בקלות. אז אל תרגישו רע בלחסל מדי פעם מרבדים גדולים של כובע הנזיר. למערכת הטבעית, לכל הפחות הוא מזיק ויעשה רק טוב אם תדללו אותו מדי פעם.
בתאבון!
לתוכן זה נכתבו 5 תגובות