בעיני, “יער מאכל” הוא פחות טכניקה חקלאית ויותר גישה וביטוי לתפיסת עולם.
ביצירת יער מאכל אנו משתמשים במספר עקרונות ודפוסים מרכזיים שמעוררים בנו השראה ליצור את המערכת תומכת חיים (כך אני אוהבת לכנות יערות מאכל) הכי מתאימה לסיטואציה.

העקרונות המרכזיים (ממש בקצרה) הם :עבודה עם סוקצסיה, שכבתיות, גילדות צמחיה, מגוון , ריבוי פונקציות ויחסי גומלין, עבודות תשתית לשימור נגר . מוזמנים לקרוא על כך עוד במאמרים הקודמים שלנו.

עם זאת, יערות מאכל ייראו מאוד שונים אחד מהשני, מכיוון שעיצוב המערכת תלוי בגורמים רבים, כמו מיקום גאוגרפי, סוג אדמה, אקלים, מגבלות תקציביות ובירוקרטיות, קונטקסט תרבותי ועוד.

במאמר זה אסקור הבדלים בין מודלים שונים של יערות מאכל אשר השוני ביניהם נובע מתוך המטרה לשמם הם נוצרו. המטרה משפיעה על הצורה והתפקוד של היער. נבחין בין המודלים השונים ומה מייחד כל מודל.

שימו לב: לכל סוג של יער מאכל אתן דפוס עיצובי להשראה. יש להיזהר ממצב ש”מלבישים” דפוס על שטח בלי להתחשב בתנאים השונים.

יער מאכל קהילתי 

מהות: יצירת מפגש אנושי ועשייה משותפת.

דגש: חשוב לשים לב שאנחנו בוחרים צמחיה שהיא מצד אחד עמידה מאוד ולא דורשת הרבה תחזוקה ותשומת לב ומצד שני מניבה מזון מפתה… שיעודד אנשים לבוא ולקטוף ולזלול. לדוגמה: עצי תות ותאנה, גפנים, שזיף קראסי, שסק. נדאג לפריסת הנבה כדי שיהיה יבול לאורך כל השנה

אתגרים: מכיוון שהיער לא ממש שייך לאף אחד, חשוב מאוד להשקיע אנרגיה בלבסס גרעין רציני של אנשים שמחויב לאורך זמן, וגם גיוס בעלי תפקידים מתוך העירייה/ מועצה שיהיו מוכנים לקחת על זה אחריות. אמנם השאיפה שלנו שיער מאכל לא יזדקק לתחזוקה רבה לאחר מספר שנים אך יש לקחת בחשבון ששנות ההתבססות בכל זאת דורשות עבודה ותשומת לב.
לצערי גם וונדליזם הוא תופעה שמתרחשת במקומות כאלו..
דפוס להשראה: בדפוס זה ניתן לראות אזור התכנסות מרכזי, אשר מסביבו תהיה הצמחיה האינטנסיבים ביותר. במעגל השני נמקם צמחיה יותר עמידה,וגם צמחית בר ונשלב פינות ישיבה פרטיות יותר.

דוגמה מהעולם: יער מאכל קהילתי בעיר סיאטל שבארצות הברית

יער מאכל חינוכי

מהות: חקירה, התבוננות, לעורר סקרנות, ליווי תהליכים ויצירה משותפת של תלמידים ומחנכים.

דגשים: במערכת זו נרצה לשלב כמה שיותר נישות שיצרו אפשרויות למידה שונות. מבחינת יבולים נעדיף פרות שמבשילים לא בחופש הגדול (וזה מאתגר כי הרבה מאוד מהפרות ה’שווים’ דווקא מבשילים בזמן חופשת הקיץ). נדאג שתהיה פריסת הנבה מירבית, כדי להנות מיבול לאורך השנה. נוודא שיש הגדרה ברורה של ערוגות ושבילים שכן זה עוזר להגן על צמחים מפני גדודי ילדים נמרצים. שילוט והסברים יתרמו רבות ללמידה ולקשר של התלמידים עם הצמחים (רימון זה נשתל על ידי תלמיד כתה ג’…)

אתגרים: לצערי, שוב,  וונדליזם. חוסר ידע מצד הגננים או הצוות החינוכי שמקים את היער. חוסר תקציב. יער הוא פרויקט לטווח ארוך ועלול להיפגע עם התחלפות הצוות האחראי.

דוגמה מהעולם:  ג’ספר פלייס סקול

יער מאכל חקלאי-מסחרי 

מהות: פרנסה, שיקום האדמה והמערכת האקולוגית

דגשים: ביער מאכל חקלאי-מסחרי אנו שואבים השראה מתוך מערכות של agroforestry, שאלו מערכות שמתבססות על אותם עקרונות של יער מאכל אך משתמשות בפחות מגוון , ושואפות למצות את המקסימום מיחסי הגומלין שבין המרכיבים. המערכת פשוטה לתפעול, יש בה מעברים רחבים לטרקטורים. עונת ההנבה ספציפית יותר.

דפוס להשראה: בדפוס זה ניתן לראות עבודה עם קוי גובה טופגרפים לאצירת מי גשמים. ליד הסוולים נמקם צמחיה יותר דורשת מים ובין הסוולים נמקם צמחיה יותר עמידה ביובש. בין לבין שביל מתפתל שמגיע לכל מקום ביער ורחב מספיק בשביל טרקטור.

דוגמה מהעולם: ‘ new forest farm’ של מארק שפרד בארצות הברית

יער מאכל לצריכה עצמית

מהות: אספקה של הצרכים של תושבי המקוםצרכים פיסים, נפשיים ורוחניים. זה המקום להתפרע ולהגשים חלומות :)
יער מאכל לצריכה עצמית ניתן גם להקים על שטחים מאוד קטנים. משתמשים במה שיש.

דגשים: פריסת הנבה לאורך כל השנה. אסטטיקה, שילוב פריחה של צבעים שונים. אינטנסיביות גבוהה יחסית: באזורים הקרובים לבית יש לנו הרבה משאבים שמאפשרים לנו ליצור הרבה נישות: מים אפורים ומים מהגג, קומפוסט מטבח ומהשירותים, קירות שמגינים מהרוח ועוד.

דוגמה:  בערוגה הקטנה הזו מיושמים כל העקרונות של יער מאכל: שכבתיות, עבודה עם סוקצסיה ועוד. הצמחים בערוגה: מורינגה, מנגו, כורכום, ג’ינג’ר, תות שדה, קומפרי, שומר, קלנדולה, אספסת ורימון שחור.

יער מאכל תיירותי (קטיף עצמי) 

מהות: חוויה תיירותית-חקלאית שמשלבת טיול, פיקניק, קטיף וזלילה :) ניתן לשלב את החוויה עם פעילות חינוכית – לימודית מעמיקה יותר.

דגשים: אסטתיקה ונוחות שימוש (שבילים נוחים, סככות צל). שבילים מפותלים ליצירת אפקט מסתורין והפתעה. מומלץ גם לתכנן שביל מעגלי
שילוב פינות ישיבה ופיקניק. פריסת הנבה: לפי מה שנוח לנו. אפשר להחליט על פריסת הנבה לאורך כל השנה או על עונת פעילות מסוימת.

אתגרים: וונדליזם (שוב. עצוב). אנשים רגילים לסביבות “סטריליות”/ אלא אם כן הם ביער שנמצא בשמורות טבע אנשים רגילים שסביבתם מאוד מלאכותית, לא פראית, מסודרת וכו’. לכן יש לנו כאן אתגר של ליצור מערכת שמצד אחד היא אסטטית ולא מבהילה ומצד שני לתת לטבע להיות.

דפוס להשראה:

יש עוד הרבה מה ללמוד ולחקור. מוזמנים להעלות הצעות משלכם למודלים ליערות מאכל!