אם נכסה עשרה אחוזים מקרקעות כדור הארץ בביוצ’אר, נוכל להקטין משמעותית את בעיות שינויי האקלים, לטייב את הקרקע ולייצר יותר מזון, ועל הדרך לייצר חשמל וגז בישול ממקור מתחדש. נשמע מדהים? ביוצ’אר זו אכן, לדעתי, אחת מהטכנולוגיות המבטיחות ביותר בתחום יערות המאכל, החקלאות והכלכלה הבת קיימא.

הנה הסבר בן 11 דקות על הנושא, על חשיבותו הרחבה ועל השימושים המעשיים. ההסבר צולם במסגרת סיור אשר הדרכתי ביער המאכל בקדרון (אגב, מוזמנים להצטרף לאחד מהסיורים הבאים, אשר נערכים לרוב בימי שלישי אחרה”צ. יש להרשם מראש דרך טופס זה). המאמר להלן מציג את הדברים בהרחבה.

להשיב את הפחמן למקום אליו הוא שייך (ועל הדרך להעלות את פוריות הקרקע!)

אז מה זה ביוצ’אר? ביוצ’אר הינו פחם-עץ המשמש לטיוב קרקע. הוא נוצר בתהליך הנקרא פירוליזה, במהלכו אופים בחום גבוה, ובהעדר חמצן, ביומסה כדוגמת גזם עצים. הפחם הנוצר בתהליך זה הינו יציב, וכאשר מוסיפים אותו לקרקע הוא נשאר שם למשך מאות ואף אלפי שנה.

במשך 250 שנה שרפנו דלקים פוסיליים שנוצרו במשך מאות מיליוני שנה, ובאופן שיטתי העברנו פחמן ממעמקי האדמה אל האטמוספרה. אז בוא נהפוך את הבעיה למשאב- איפה פחמן יכול להפוך ליתרון? כמובן! בקרקע העילית שם הוא כל כך נחוץ (מפני שבמשך אלפי שנים אנו מתעקשים לסלק אותו משם בשל טכניקות שאינן בנות קיימא לגידול מזון). חקלאות בת קיימא שמובילה להגדלת שכבת הקרקע העילית היא חלק מהפתרון- אך מכיוון שבתהליך הקומפוסטציה פחמן רב משתחרר לאוויר (גם בערימת הקומפוסט שלך וגם בחיפוי המתפרק לאיטו) קשה “ללכוד” את הפחמן למשך זמן מספק. אנו צריכים מחזור פחמן איטי מאוד שייאפשר לכידה ממושכת שלו בתוך שכבת הקרקע העילית שם הוא נחוץ. ובדיוק שם הביוצ’אר נכנס לתמונה. כאמור, הפחמן בביוצ’אר יציב למשך מאות (ויש הטוענים אלפי) שנה, ולכן ייצור נרחב של ביוצ’אר והצנעתו בקרקע יכולה להפוך את בעיית ההתחממות הגלובלית להזדמנות לצמיחת החקלאות הבת קיימא!

פחמן הוא חומר אורגני, והוספתו לקרקע מעלה את פוריותה. בשל המבנה הייחודי של הביוצ’אר, לגרם אחד שלו יש שטח פנים עצום של 300 מטר מרובע! הוא מהווה בית גידול נפלא למיקרואורגניזמים חיוביים, ובשל המבנה הנקבובי שלו הוא סופח אליו לחות וחומרי הזנה שונים. השילוב המוצלח הזה מגביר את זמינות חומרי ההזנה לצמחים ומעלה את העמידות שלהם לתנאי עקה וליובש. ואפילו, באופן מפתיע, מגביר את עמידות הצמחים למחלות שמקורן בקרקע, בשל תרומתו למגוון ביולוגי מאוזן בקרקע.

ומה הקשר לייצור אנרגיה? בתהליך הפירוליזה, בו מופק הביוצ’אר, נפלט חום רב- באמצעותו ניתן להרתיח מים (לצורך מקלחת, חימום מבנים למגורים, חימום חממות ובריכות דגים, תהליכים תעשייתיים שונים). בנוסף בתהליך ניפלטים גזים שונים, אותם ניתן לאגור ולשרוף בשימוש מאוחר יותר (לצורך בישול, הפעלת גנרטור לייצור חשמל, הנעת רכב וכו’)

אז הרווחנו קרקע פוריה יותר, פחות פחמן באטמוספרה, וגם מקור אנרגיה מתחדש. בגלל זה ביוצ’אר הינו הליך משמעותי בחזון הכלכלי של פרויקט חגורת יערות המאכל.

שימושים רבים לו לביוצ’אר

ראשית, הזכרנו את תרומת הפחם לפוריות הקרקע. אך שימו לב- ביוצ’אר אינו דשן, אלא בית גידול ומתווך., ולכן, על מנת להנות מיתרונותיו יש תחילה “להטעין” אותו בחומרי הזנה לפני שמצניעים אותו בקרקע (אחרת הוא ייספח את חומרי ההזנה מהקרקע, מה שעלול ליצור מחסור זמני לצמחים). הדרך הפשוטה היא לערבב אותו עם קומפוסט בשל, ביחס של 1:1. כלל האצבע הוא: לאחר הערבוב עם חומרי ההזנה השונים, לתת לערימה לעמוד כשבועיים, ולשמור עליה לחה, על מנת לאפשר התפתחות של אוכלוסיית מיקרואורגניזמים.

אולם לדעתי, דרכים מעניינות ומועילות יותר להטענת הביוצ’אר מנצלות את יכולות הספיחה המצוינות שלו למטרות רבות ומגוונות אגב הטענתו:

• 

  פילטר פחם לבריכה האקולוגית שלנו

  טיהור מים – מי שתייה, מים אפורים ובריכות שחייה אקולוגיות (שמתם לב שכמעט כל מתקן לטיהור מי שתייה מכיל פילטר פחם?). במאגר מי הגשמים שלנו, שמשמש גם כבריכת שחייה וגם כבית גידול לדגים וצמחי מים, התקנו פילטר ביוצ’אר. מדובר בסך הכל בדלי עם חורים בתחתית, מלא בביוצ’אר. המים זורמים בסירקולציה בבריכה (באמצעות משאבה חשמלית), ואת המים המושבים חזרה לבריכה אנו מעבירים דרך הביוצ’אר המטהר אותם. כל מספר שבועות מחליפים את הביוצ’אר שבדלי, ועל הדרך מקבלים ביוצ’אר מוטען בחומרי הזנה אותו ניתן להצניע בקרקע בערוגות הירק וסביב עצי הפרי.

• הפחתת ריחות מהמיכל שבו אוספים את שאריות המזון במטבח – סובלים מריח רע מהמיכל הזה, זה שעל השיש או מתחת לכיור? הוסיפו מעט ביוצ’אר בתחתית המיכל, והוא ייספח את ה”מיץ של הזבל”. אותו מיץ הינו למעשה נוזל עטיר חומרי הזנה, ובהינתן תנאים אנאירוביים (בתחתית המיכל) מתפתחת תסיסה אשר יוצרת ריח רע. הביוצ’אר אשר ייספח את המיץ הזה ייטען ותרוויחו מטבח עם ריח טוב וביוצ’אר טעון.
• הפחתת ריחות בקומפוסטר הביתי ובשירותי הקומפוסט– ביער המאכל בקדרון אנו מוסיפים באופן
  

  תערובת לכיסוי שירותי הקומפוסט- 1:1 ביוצ’אר ורסק גזם

  קבוע ביוצ’אר לחומר היבש (עלים/רסק גזם/ נסורת וכו’) איתו אנו מכסים את שירותי הקומפוסט, ביחס של 1:1 (אין לנו קומפוסטר למטבח מכיוון שהשאריות הולכות לתרנגולות… אבל מומלץ להשתמש בביוצ’אר באותה צורה גם לקומפוסטר המטבח). אפשר לשחק עם היחסים בהתאם לזמינות הביוצ’אר. הדבר מועיל במיוחד בשירותי קומפוסט דלי הנמצאים בחדר סגור בבית. וזה כל כך כיף להרגיש, עם כל חופן חיפוי שמשליכים לשירותים, את שבבי הפחם ביד, עם הידיעה שאתה משתתף פעילה בקיבועם באדמה למשך אלפי שנים!

• הפחתת ריחות רעים בגידול בעלי חיים: בגידול חיות משק (כגון תרנגולות, כבשים, פרות וכו), בעיקר ללא רוטציה, נוצרים מצבורים של זבל חנקני. הריכוז הגבוה של חומרי ההזנה יכול ליצור זיהום, ריח רע ופגיעה בפוריות הקרקע. פיזור ביצ’אר באזורי הפעילות ומצע בעלי החיים יכול לפתור את הבעיה, ועל הדרך לשפר את בריאות ורווחת בעלי החיים. הדבר רלוונטי לגידול חיות משק בקנה מידה ביתי, וגם בקנה מידה תעשייתי-מסחרי. ואגב, אין מה לדאוג מכך שהתרנגולות שלכם יאכלו את הביוצ’אר, כי כפי שנראה להלן מדובר בחומר לא רעיל אשר ניתן ואף מומלץ לעיתים לשימוש פנימי.

שמתם לב למשותף בכל שימושים אלו? בכולם אנו נעזרים בביוצ’אר על מנת להפוך בעיית זיהום למשאב. פשוט מפני שזיהום הינו משאב לא מנוצל הנמצא בעודף, והביוצ’אר סופח את העודפים ומאפשר שימוש בהם כמשאב.

פיפי, משתלה וספר תרופות

שימושים מוצלחים נוספים הינם:

• פיפיצ’אר: לוקחים דלי, הפעם בלי חורים, ממלאים אותו בביוצ’אר ומשתינים לתוכו. כך מטעינים
  את הביוצ’אר בדשן הנוזלי הנפלא שהוא השתן שלנו. לאחר מספר שימושים, כאשר הטעינה הסתיימה, מצניעים את הביוצ’אר בקרקע סביב הגידולים הזקוקים לדישון חנקני בעת זו.

• שימושים רפואיים: כאמור, ישנה מסורת ארוכה של שימוש בפחם לטיפול במגוון בעיות רפואיות אצל האדם ובעלי חיים, כולל שימוש פנימי (לא רק, אבל גם, לצורך ניקוי הגוף מרעלים). למעוניינים להרחיב בנושא זה, מוזמנים לקרוא את ספר זה (ולספר לנו בתגובות למטה מה למדתם).

• שילוב במצע שתילה ותחליף לפרלייט: ביוצ’אר מהווה תוספת טובה לתערובות שתילה, מומלץ להוסיפו כאחוז נמוך מתוך התערובת. ואף ניתן להשתמש בביוצ’אר בהצלחה כתחליף לפרלייט. אסף צ’רטקוף חקר את הנושא וכתב עליו כאן. מסקנותיו אמנם היו שלשימוש ב100% קומפוסט יש יתרון על פני שימוש בתערובת של 100% ביוצ’אר. אולם לשילוב ביוצ’אר כחלק קטן מתערובת השתילה, למשל 5%, יש יתרונות רבים.

עד כאן להפעם חברים. אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בתופעה המלהיבה הזו שנקראת ביוצ’אר. לספר על זה, לשתף את זה, ובעיקר להשתמש בזה.

כי בלי חופן ביוצ’אר אני לא יוצר מהבית!

לקריאה נוספת:

• מאמר שכתב אסף צ’רטקוף, כאן בבידיים, על ביוצ’אר. בשלושה חלקים: חלק א’, חלק ב’, חלק ג’.
• מדריך בן 23 עמודים על יישום ביוצ’אר בקרקע לצרכים חקלאיים
• אתר יוזמת הביוצ’אר הבינלאומית.