מקדחה היא כלי עבודה מיתולוגי. ילד תמיד יתרגש מטרקטור (רצוי צהוב), ממכונית מכבי אש, וממקדחה. מבוגרים יזכרו לבומבה צור את פטיש האוויר בתעלת בלאומילך. במשפחתה של אשתי זוכרים את סבא שלמה וה”בור משינקה”. אצלי הילדים עומדים בתור כדי לקדוח בעזרת המברגה (קידוח בעץ רך בקוטר קטן ותחת השגחה צמודה שלי, כמובן), או המקדחה הידנית.

על מקדחה ביתית אין הרבה מה לומר. עד 500-600W (ושנים הסתדרתי עם מקדחה חלשה יותר), הדק אלקטרוני, מנגנון רטיטה, וידית אחיזה צידית נוספת – תוכלו לקדוח בכל מה שצריך בבית, והמקדחה תחזיק שנים. פטישון הוא כלי גדול יותר עם מנגנון בוכנה לקידוח בבטון (במקום מנגנון רטט), לי אישית אין כזה, ולדעתי אתם לא צריכים אותו בבית. מקדחה ידנית היא קוריוז, ואצלי משמשת את הילדים ואת הסקרנות שלי. מברגה היא כלי נפלא ויתרונה בין היתר באי-תלות במקור חשמל צמוד. עם זאת היא אינה תחליף למקדחה, ולמרות שכבר קדחתי בקרמיקה עם המברגה שלי, זה לא שימוש מומלץ והבלאי יהיה רב, ויקר לתיקון. על קידוח בבטון בכלל אין מה לדבר.

מקדחה חשמלית עלולה להיות כלי עבודה מסוכן, אצלי אישית היו כמה תאונות קטנות – העפה של המקדחה מהיד, היתקעות מקדח בקוטר גדול, שבירת ראשי מקדח, “ורטיגו” אחרי קידוח אלים מדי בקרמיקה – אל תזלזלו בבטיחות. מלבד לימוד מלאכת הקדיחה והשימוש לידית האחיזה הנוספת (לימוד פיזי, פנים אל פנים, מאדם מיומן, לא “לימוד בהתכתבות”), השתמשו בעת הצורך באוזניות מגן, משקפי מגן ונשמית, שמרו על סביבת עבודה נקיה, שימו לב לא למעוד על כבל החשמל הפרוש, ואם אתם קודחים בקיר, בדקו אילו קווי מים\חשמל\תקשורת נמצאים בו.

ועכשיו בואו נעשה סדר במה שמתחבר לראש המקדחה. הנה מבחר ראשי מקדח, מימין לשמאל: מקדח עץ bradpoint, בו כתפי המקדח בולטות, מקדח “מולטיקאט” אדום בעל שפת קידוח מוקשה ומושחזת, מתאים לקידוח בכל דבר חוץ מבטון ופלדה, מקדח מצופה טיטניום לקידוח במתכות קשות, מקדח וידיה לקידוח בבטון, מקדח ספירלי רגיל, זה הספציפי מיועד למתכות רכות.

מתחילים יסתפקו בסט בסיסי של מקדחי וידיה (לקירות בלוקים ולבטון), וסט מקדחים ספירליים פשוטים או מקדחי עץ, ובו כחמישה קטרים בסיסיים (בתמונה סט מקדחי עץ):

נוח לשמור על הקופסא גם כאשר המקדחים מתבלים ומוחלפים, כך אפשר לשלוף ממקומו כל מקדח לפי הצורך מבלי למדוד מה קוטרו. לפי הצורך בהמשך, ראו במה תצטיידו – מקדחים למתכת, מקדחים יקרים כמו ה”מולטיקאט”, וכן קטרים חסרים, ומקדחים מיוחדים כמו אלו המיועדים רק לקרמיקה (עדיין לא ניסיתי אותם, קונה כלים רק לפי הצורך).

לדוגמא, יש לי מקדח וידיה בודד באורך כ- 40 ס”מ (קוטרו 6 או 8 מ”מ, אני אפילו לא זוכר…). הוא נמצא בארגז הכלים לפחות 25 שנה, ולמיטב זכרוני השתמשתי בו בערך פעמיים. בדרך כלל תשלמו פחות פר מקדח אם תקנו סט מקדחים.

מקדחים למתכת הם בד”כ ספירליים ונקראים מקדחי HSS, קובלט, טיטניום וכו’, בהתאם לחומר מהם הם מיוצרים או בו הם מצופים. אם אתם קודחים בעץ בעל קשיות סבירה (לא איפאה…), או בפלסטיק, תסתדרו עם כל מקדח ספירלי. קידוח במתכת רכה כמו פליז או אלומיניום, מחייב כבר לקרוא את ההוראות על חבילת המקדחים, וכדי לקדוח בפלדה תצטרכו מקדחי טיטניום מאיכות טובה, ורצוי מאוד גם מקדחת עמוד ושמן קירור.

הנה סט מקדחי “טיטניום” שנקנה בפרוטות באחת הרשתות הגדולות, שימש אותי להנאתי כל עוד נזהרתי במה אני קודח, וראו כעת כמה מקדחים חסרים לאחר שנשברו או נגרסו בעת שעשיתי טובה לשכני וקדחתי בדלת הפלדה בגג הבניין. סט המדורג כל חצי מ”מ הוא מאוד נוח כאשר צריך לדוגמא לקדוח כדי להעביר בורג (שבצידו השני אום) – פשוט מגדילים את הקדח בחצי מ”מ כל פעם עד שהבורג נכנס באופן חלק מצד אחד, ומצד שני אינו חופשי מדי. בכל מקום שאפשר, בורג קודח הוא תחליף טוב וזול אם בכוונתכם לחבר סף או פרופיל לדלת פלדה, חבל לקדוח קדח מוביל ולהרוס את המקדחים שברשותכם. סט מקביל איכותי מתחיל בכ- 150 ₪.

לכל המקדחים שלמעלה קנה עגול, והם מתאימים למקדחה או למברגה עם פוטר. יש מקדחים עם קנה משושה, המתאימים למברגה בלי פוטר או למברגה עם מתאם לביטים.

מקדחי פרפר, הם מקדחים זולים וזמינים, ויש שקעים בעץ שאפשר לעשות רק איתם, אך הם מסוכנים לשימוש. ההסבר הוא כי בעת חדירת המקדח לעץ, הסטה קטנה של הזווית בה אתם מחזיקים את המקדחה, פגיעה בשכבת עץ קשה יותר או הזזה של העובד, עלולים לגרום למקדח להיתקע. אתם “פופאי” ולוחצים בנדיבות על הדק המקדחה, והתוצאה עלולה להיות העפת העובד שעלול לפגוע בכם או באחרים, סיבוב פתאומי של היד שלכם המחזיקה במקדחה, עד שבירת היד, ועוד כהנה צרות. קבעו את העובד, השתמשו בציוד מגן אישי, עבדו לאט ורק עם מקדחה עם הדק אלקטרוני, מאוד מומלץ להשתמש במקדחת עמוד או לפחות במתקן שהופך מקדחה רגילה למקדחת עמוד, ועברו למקדח כוס אם אפשרי. המקדח הימני שייך ל”אוסף” החפצים הלא-שימושיים, והקנה המרובע שלו מתאים למקדחה ידנית בלבד, האמצעי הוא מקדח פרפר סטנדרטי, והשמאלי מתהדר בכתפיים בולטות ובחריץ צבוע כחול, ואמור להיות מהיר יותר.

מקדחי כוס, יש לי סט מחורבן שעלה כמה עשרות ₪, וכפי שניתן לראות אחת הכוסות נגרסה והוחלפה לאחר שהשאלתי את קודמתה לחבר שקדח בתקרת גבס ופגש באחד מפרופילי המתכת. לצרכים שלי – קידוח פתח לתיבת קינון פעם בחודש-חודשיים, זה מספיק. אם אתם רציניים יותר, מחיר סט מקדחי כוס טובים הוא מאות רבות של שקלים. לי כבר נתקע מקדח כוס אם כי במהירות נמוכה – גם פה, מומלץ לקדוח בעזרת מקדחת עמוד, כאשר העובד מקובע לשולחן.

כמנהגנו, נייצר כעת משהו.
הנה כלי מוזר ששמו באנגלית Gimlet, המשמש בנגרות מסורתית להתחלת קידוח חורים כדי שהמקדח לא יחליק, וכן כדי לקדוח במקומות קשים לגישה, לדוגמא בתוך ארונות. הכלי סיקרן אותי גם בשל אופי הייצור שלו, נראה כאילו הוא עשוי מוט מתכת ארוך שנחרטה בו ספירלת המקדח, ולאחר מכן כופף ליצירת ידית האחיזה. היום נהוג לסמן תחילת קידוח בעזרת דוקרן, מסמר או בורג, ובתוך ארונות אפשר לקדוח עם מברגת זווית. קניתי באיביי gimlet כזה, כ- 10 ₪ לחתיכה, ואבקש להעיד כי הכלי אינו שימושי. בתמונה למטה gimlet כזה, ומעליו איזה ניסוי ביתי חצי-אפוי:

שיטוט במגרש גרוטאות וב”אוסף” של א’, הניב כמה ראשי מקדח עם קנה ריבועי, המתאימים למקדחה הידנית שברשותי. אחד מהם שקוטרו 5 מ”מ, נתרם למדע בניסיון לייצר מקדח יד. הכוונה היתה לקדוח בידית המטאטא שבתמונה קדחים מדורגים – קדח בן 4 מ”מ לכל העומק, וקדחים רדודים יותר בקוטר 5-7 מ”מ בהתאמה לשינוי מידות חתך קנה המקדח.

נעזרתי בגובלים לקידוח, סחורה סינית זולה:

גובל לקידוח – עוצר את המקדח בנקודה הרצויה

לאחר כמה ניסיונות עדינים, הגיע תור קיבוע המקדח וחבטות בפטיש גומי:

כאן אפשר לראות למה התכוונתי ביצירת ידית א-סימטרית:

וכאן את החיסרון של ידית א-סימטרית, אם מתכונים ממש לקדוח (ולא רק להשתמש בכלי לסימון ולהתחלת קידוח):

לסיכום, ובטרם החלטתי אם להתחיל לנקות, לשייף, לעגל, ואולי לקצר, או בכלל לשחרר את המקדח ולנעוץ אותו עמוק יותר – נראה שהעסק עובד. בניגוד ל- gimlet עליו לא ניתן להפעיל כח, למקדח היד החדש ידית גדולה, ניתן להפעיל מומנט עם כל כף היד, ולדחוף במלוא משקל וכח הזרוע.