לפני זמן הסתיים שיפוצון בחדרי הילדים בניצול מלוא התקציב, ובהתאמה מחדש של אותה דלת שהיתה בין חדרה של הקטנה לבין המרפסת, אך ללא התריס שהיה שם בעבר. בפוסט קודם דיברתי על תריסים חיצוניים, ועל חשיבותם במניעת חדירת קרינת שמש לתוך הבית תוך הפיכת החלון לחממה.

לדלת במידות 1.5/2 מ’ הפונה למרפסת קטנה, מוטב להתאים תריס גלילה. יש לנו בדירה תריסי “חבל” במידות כאלו, אבל הם לא מתאימים לכוח פיזי של ילדה. על תריסים חשמליים כבר חיוויתי את דעתי בפוסט קודם, הם לא שווים את אלפי השקלים שמבקשים עבורם, שלא לדבר על עלות התיקונים התכופים. תריס פתיחה (זוג כנפיים על צירים), אי אפשר כיוון שהמרפסת קטנה מדי, ונותרנו עם דלתות הזזה. ביז’ו חושב שהוא מבין בנגרות, ויצאנו להרפתקה.

ידידי מ. היה פעם נגר בנין, לפני עשרות שנים כאשר דירה מקבלן נמסרה עם חלונות ודלתות עץ. כלים לעבודה כזו כבר אין לכל נגר, אבל לאחר חיפוש מתיש נמצא נגר שיארח אותו לעבודה על מין שילוב של מסור שרשרת ומקדחת עמוד, לקידוח השקעים (“גרז”) למחברים המאוד יציבים שהתעקשתי עליהם:

במחסן העצים שגיתי בהחלטתי לקנות את האורן הזול ביותר, מבלי לבדוק את רמת היובש של הקורות, ועוד כאשר הניסור והקידוח נעשו בתקופת החמסינים באביב. התוצאה היתה עיוות של המסגרות, אך בל נקדים את המאוחר. הנה אחסון בעמידה לאחר הניסור והקידוח, עוד חשוד בעיוות שהתקבל:

בהמשך ניסר מ. את התקעים (“סין”) אצלו בנגריה על מסור שולחן (קרייזיק), בהתאמה לשקעים כפי שנקדחו בפועל. חדי העין ישמו לב לחוסר סימטריה במיקום התקע בחתך (אל דאגה, זה מתאים למיקום השקעים שנקדחו):

על הדרך אחת הקורות התגלתה כעבה מדי, כורסמה ע”י הקרייזיק ויושרה בהמשך ע”י מלטשת טרקטור:

לאחר הניסור על הקרייזיק, יישור כמה נקודות על הסין בעזרת מפסלת. באופן דומה, סיתות כמה נקודות על הגרזים.

מנפלאות הקרייזיק, 110 שלבי תריס נוסרו למידה בכמה דקות. והנה כל העסק לאחר ההובלה הביתה במכונית המשפחתית, סטייל האריזות השטוחות של איקאה. מימין למטה הסרגלים שקובעים את שיפוע שלבי התריס, אשר נוסרו לאורך (הפרופיל הקנוי מגיע ברוחב כפול של שני סרגלים גב אל גב, הניסור לאורך מחייב מסור שולחן בשל הדיוק הנדרש):

הרכבה יבשה של המסגרות. הפעלת כח נקודתית על קורה אחת לקבלת הזזה קטנה, הזזת הכליבה מקורה לקורה וחוזר חלילה:

… גילתה פיתול של המסגרות, בין 1 ל- 1.5 ס”מ, ובעקבותיו צורך בהחלפת המסילות. התכנון היה להניח על הרצפה מסילת של ויטרינת אלומיניום, לשקע בכנף גלגלים תואמים, ולהוסיף מסילה עליונה מאלומיניום עם גובלים או מברשות. בעקבות הפיתול (והתייעצות עם חברי קהילת נגרות ואמנויות בעץ, אשר בישרו לי כי עץ האורן ימשיך ויעבוד לכאן ולכאן), עברתי למסילה עליונה עליה תשב על כנף עם שני גלגלים, כאשר למטה ברצפה פרופיל מנחה הנוגע בכנף בנקודה אחת בלבד. מערכת כזו גמישה וסלחנית יותר לשינויי מידות העץ.
בדרך פורקו המסגרות (בעזרת אותה כליבה שהורכבה הפוך, ובאופן נפלא מאפשרת לשחרר את המחברים מ”מ אחרי מ”מ), אפשר גם עם פטיש גומי (רצוי בתיווך קרש לפיזור החבטה). הפירוק נעשה לבדיקה שמא סדר ההרכבה, או החלפת חלקים בין המסגרות, יסייע להקטנת הפיתול:

הנה המסגרת מורכבת, על הרצפה סרגל חריצים וכמה משלבי התריס.

קידוח חורים מובילים להברגת המתלה:

והרכבת המתלה:

מיקום המתלים נבחר בפישוק המירבי האפשרי, למען נסיעה חלקה של התריס, ועם זאת תוך הימנעות מכרסום בend grain של הקורה האנכית, למען חוזקו המכני של המחבר.
מסילה באורך 3 מ’, לא מומלץ להוביל במכונית המשפחתית. כהן מהטמבוריה השכונתית נחלץ לסייע. הזמנתי דרכו את המסילה והגלגלים, והלכתי ברחוב עם מסילה על הכתף, כמו איזה צייד. המסילה נתלתה על הקיר עם שני ברגים לניסיון:

כאן התברר כי מסגרת אשר בהנחה על הרצפה מעוותת ב- 1-1.5 ס”מ, בתליה כאשר משקלה העצמי אינו מסייע ליישר אותה – כבר מעוותת ב-3-5 ס”מ, ואי-אפשר להשתמש בה לדלת הזזה. איציק מקהילת נגרות בונה תפאורות לפרנסתו, ובעצתו בוצעה הדבקת המסגרות תוך הרטבה, ופיתול בכוח לכיוון השני. משמאל הספה בסלון שלנו שגויסה לתפקיד משקולת. לאחר שני לילות עם קרשים וכליבות באמצע הסלון, התברר כי רק אחת הכנפיים יושרה באופן סביר. נסעתי לכשבועיים, ואחרי שחזרתי בדקתי שוב – ושוב היו שתי הכנפיים עקומות.

פה כבר התברר שצריך להחליף את מסגרות הדלתות, הן נוסרו והעץ אוחסן לשימוש חוזר בפרויקט שיוכל להיות סלחני יותר כלפי קורות עקומות – רגלי שולחן הנגרות עליו אכתוב בנפרד.

ופה נשאיר אתכם במתח. בפרק הבא יסופר איך יצאתי מהברוך.