עד לפני שנה גרתי בעיר, לא סתם עיר – בתל אביב, מעוז העירוניות בהתגלמותו. זאת הייתה אווירה שונה עבור המושבניקית שאני שגדלה לצד השדות הפתוחים, המטעים, הואדיות ובעיקר המרחבים הפתוחים. גדלתי בחוויה שיש טבע רק מחוץ לעיר והעיר תמיד נגלתה בדימיוני בתור ערימה אפורה של בניינים.

הימים עברו ומסיבות שונות עברתי בעצמי לעיר. במרכז תל אביב הדימיון מהילדות לא היה רחוק מאוד מהמציאות, אך כאשר מאסתי במציאות הזאת עברתי לגור בשכונת יד-אליהו שהיוותה עבורי את החוויה האידיאלית, להיות מספיק קרובה אבל מספיק רחוקה.

אחרי הגשמים הראשונים הבנתי במהירות כמה ההחלטה הזאת הייתה חכמה כאשר חצרות הבניינים הפכו למרבדים ירוקים של צמחי בר שאין מפריע להם והם צומחים פרא ונהנים מחוסר התחרות ואולי גם מעצלנות התושבים.

בשבילי הייתה זאת חגיגה, בדרך הביתה הייתי עוצרת ומלקטת את הארוחה שלי.

בוסתן אבנר ברמת אביב

איפה כדאי ללקט בעיר?

מצאתי שיש מספר כללי אצבע שמנחים אותי בבחירת מקומות מתאימים לליקוט עירוני:

• מקומות בהם העירייה אינה מרססת – יש עיריות שמרססות ללא רחם, אבל יש עיריות שהבינו שריסוס פוגע בתושבים ומונע צמיחה של פרחי בר בתוך העיר. הן משאירות שטחים לא מרוססים בין בתים, בחורשות ובגינות ציבוריות. בתל אביב יש שלט במקום שבו לא מרססים כדי לשמור על צמחי הבר.

• מקומות שאינם קרובים לכבישים עמוסים – צמחים הם מסנני אוויר מאוד טובים, הם עושים זאת על ידי ספיחה של חומרים מזיקים לתוכם וממשיכים להחזיק אותם. המכוניות שנוסעות בכביש פולטות גזים ופיח שהצמחים סופחים ולכן נעדיף ללקט במקומות שרחוקים מכבישים עמוסים, יותר בעומק השכונה.

• גינות קהילתיות – גינות קהילתיות בדרך מגדלות גידולים אורגניים בלי ריסוס ולכן צומחים בהם צמחי בר. הרבה פעמים מעשבים אותם ומפנים לקומפוסטר, במקום זה אפשר לקחת הביתה ולבשל :)

• שטחי טבע עירוני – יש לא מעט שטחי טבע במרכזי העיר או בשוליים שקרובים לאזורי מגורים. לדוגמא: גבעות הכורכר בנס ציונה, הבוסתן הקהילתי ביהוד-מונסון, השדות בעמק גלילות בסמוך לשכונת רמת אביב ג’. אלו בדרך כלל אזורים שופעי צמחי בר שנמצאיםממש סמוך לאזורי מגורים שבחלקם אפשר לבשל בשטח ולהנות מפיקניק בחייק הטבע.

ליקוט בשכונת יד אליהו

מתכונים מצמחים שבטוח תמצאו בעיר

סלט חמוץ-מתוק

מצרכים: עלים וגבעולי חמציץ, סלק אדום, גזר, קולורבי, רימון/ קלמנטינה.

• בעזרת פומפיה גרדו קולורבי, גזר וסלק אדום.
• קצצו את החמציצים.
• ביצעו פלחי קלמנטינה או גרעיני רימון.
• ערבבו את כל המרכיבים ותבלו בעזרת לימון, שמן זית, מלח ופלפל.

סלט חמוץ-מתוק

לביבות ירק טבעוניות

מצרכים: כוס וחצי קמח חומוס/ קמח עדשים אדומות, צרור עלים מלוקטים: עלי גדילן (גזור ללא מחטים), עלי סרפד, עלי חוביזה, עלי חרדל, עלי חמציץ (אם אתם מעוניינים בלביבות מעט חמוצות), עלי כף אווז; בצל סגול קטן, שתי כפות טחינה, תבלינים לפי טעם (מלח, פלפל, כמון, זרעי כוסברה), מים לפי צורך.

• קוצצים דק דק את כל העלים.
• מערבבים בקערה את קמח החומוס/ עדשים עם מים עד שנוצרת תערובת אחידה.
• מוסיפים לבלילה את כל שאר המרכיבים ומערבבים.
• יוצרים לביבות בעזרת כף ומחממים מחבת עם שמן ומטגנים.
• אפשר גם לאפות בתנור בחום 180 מעלות ולחסוך את הטיגון.

קציצות ירק טבעוניות

“פסטו” ירוקים

מצרכים: צרור עלים מלוקטים: עלי גדילן (גזור ללא מחטים), עלי סרפד עלי חוביזה, עלי חרדל, עלי חמציץ (מוסיפים חמיצות), עלי כף אווז; זרעים ואגוזים: זרעי חמניה, זרעי דלעת, אגוז מלך, בוטנים; שמן זית ושום.

• קולים על מחבת את כל הזרעים והאגוזים.
• בעזרת מעבד מזון קוצצים את כל הירוקים בתוספת שמן זית.
• מוסיפים את האגוזים והזרעים הקלויים ושיני שום למעבד המזון.
• מוסיפים שמן זית עד לקבלת מרקם רצוי.

“פסטו” ירוקים