כחובב “עשה זאת בעצמך”, מה שמניע אותי לעשות משהו יכול להיות צורך ביתי (ראו לדוגמא מדריכים על רשתות זבובים, תריסים או עבודות אינסטלציה), ויכול להיות רצון ללמוד משהו חדש, או אפילו סתם סקרנות לשמה. לא סתם אסף, מייסד “בידיים”, קורא לנו “חוקרים”.

הסקרנות יכולה להגיע מפלאייר פטנט שהמנגנון שלו נשבר, מראש פטיש החסר ידית (ואולי הפעם אכין ידית קצת שונה מזו שהכנתי לפטיש הקודם), או מסרטון ביוטיוב של נגר שעובד עם כלי לא מוכר.

כמי שבנה לו במו ידיו סדנא ביתית קטנה במרפסת דירה עירונית, וכמי שלוקח את התחביב בפרופורציות, תקציב ההצטיידות שלי מאוד מוגבל. מבין נגר מקצועי שיזמין כמה מקצועות עילית של לי-נילסן ב- 300$ האחת לפני משלוח מארה”ב ומיסים, ויוכל להתחיל לעבוד איתן ישר מהקופסא, אני קניתי בשבריר המחיר מקצועה בת 60, ושיפצתי אותה באהבה ובהנאה במשך שעות ארוכות כמתואר במדריך קודם, ולזמן שאני משקיע בתחביבי אין בעיני עלות כספית שוות ערך.

נגרות ידנית היא תחום שאני הולך ומתאהב בו בשנים האחרונות. העבודה המדיטטיבית והשקטה, היעדר האבק והרעש הנלווים לנגרות ממוכנת, והבטיחות היחסית (אמנם עבודה עם מפסלות ומסורים עלולה להיות מלווה בשריטות ובחתכים, וגם בחתכים עמוקים, אבל לעומת זאת ממסור שולחן אפשר לאבד יד) קנו אותי.

אפשר ללמוד ממסורת של מאות שנים, ולייצר חלק מהכלים לבד. ראוטר חשמלי הוא כלי שאי אפשר לבנות לבד, Router Plane ו- Rebate Plane עושים בנגרות המסורתית חלק ממה שעושים היום עם ראוטר חשמלי, ואפשר לבנות אותם סביב פיסת עץ ולהב.

בפגישה במשרדו של עו”ד מבוגר, שאלתי אותו על מקצועות העץ המפארות את המדפים, ולא אשכח את תשובתו – “התפרנסתי מנגרות בשנות החמישים, בתקופת הצנע, וזה מה שהיה לנו. היינו משיגים פיסת פלדה ומכינים ממנה להב, ובול עץ ממנו היינו מכינים את גוף המקצועה”.

הנה שולחן הנגרות שלי (אותו הצגתי בשני מדריכים קודמים) לפני שנוספו לו עוד כמה חלקים ושיפורים. את המלחציים העברתי מהשולחן הקודם, רוב העץ משאריות, הפלטה הייתה פעם 3 דלתות של ארון קיר.

הארון בו מאוחסנים כלים, עץ ואריזות צבע, נבנה גם הוא משאריות ותואר באחד המדריכים הראשונים שהעליתי ל”בידיים” לפני שנים. החזית מפירוק ארון קודם והפנים ממדפי מתכת משרדיים:

כמי שלומד נגרות “בהליכה”, התחיל העיסוק בהתאמת ידיות לכלים מ”אוסף” הגרוטאות, הנה שופין שקיבל ידית ממטריה שנשברה:

ועם הזמן, למדתי גם להכין ידיות מורכבות יותר:

וגם לבנות פטיש שלם. הנה מקֶבֶת עץ, שאולי מזכירה בצורתה את הפטיש של האל הנורדי ת’ור, אבל הרבה יותר קטנה, ומיועדת לשימוש עם מפסלות לעץ. הידית היתה פעם חלק של רהיט, ניתן לראות בה שרידי מחבר סין-וגרז. הראש כאן בנוי מעץ שממש-ממש לא מתאים, סתם כי התחשק לי לבנות מקֶבֶת וזה העץ שהיה בארגז:

האימרה “לנגר לא יכול להיות שתהיינה יותר מדי כליבות”, כנראה נכונה. מהר מאוד יימאס לכם מכליבות זולות שמתפרקות, ואילו הטובות – יקרות. הכמות חשובה לא פחות מהאיכות, ולא לכל עבודה צריך כוח לחיצה של 200 ק”ג, ולכן לצד כמה כליבות טובות בודדות (וטלפון של חבר לשאול ממנו עוד כמה אם צריך), החלטתי לבנות כמה סוגים של כליבות עץ.

את הכליבה הימנית (בתמונה עדיין ללא ידיות) קל מאוד להכין, בניתי כמה כאלה ואכתוב עליהן במדריך אחר. השמאלית היא ניסיון לא מוצלח עד כה, לחקות כליבת עילית Jorgensen, להשלמתה מחפש מישהו לשאול ממנו מברז ומחרוקת שמאליים 12 מ”מ. תודתי הפומבית במדריך שיתפרסם, למי שיוכל לסייע:

גם הכליבה הזו בדרך לאותו המדריך:

ועוד אחת, לא פשוטה להכנה, הפעם חיקוי של כליבת Klemmsia מסחרית. בניתי שתיים כאלה, ולמען הסקרנות נבחרה לכל אחת שידרה מחומר אחר:

כליבה של בוני גיטרות (לא בונה ואפילו לא מנגן, בניתי את הכליבה למען הסקרנות):

מסור מסגרת ממדריך קודם:

Rebate Plane, כלי שהוזכר לעיל, המשמש ליצירת מגרעות בשולי לוחות עץ, כמו אלו הנמצאות בהיקף של חלון או במסגרת של תמונה, ובהן משקעים את הזיגוג:

ראוטר פליין אותו הזכרתי מקודם, משמש לניקוי ולפילוס תחתית חריצים בעץ. הלהבים כאן עשויים ממפתחות אלן שהושחזו במכונה:

ניקוי חריץ בעת הכנת מקצוע Rebate Plane, בעזרת ראוטר פליין מסוג אחר, בו הלהב הוא מפסלת שלמה הנשלפת בתום השימוש. הקרש בו אני חוצב כאן, הוא גוף של Rebate Plane שהוצג לעיל, בו תחתית החריץ חייבת להיות מפולסת, כדי לקבל אליה את אותו הלהב המשמש בתמונה זו את הראוטר פליין. רב-שימושיות והסתפקות במועט, כבר אמרנו?