לאן מכאן?

בשנת 1995 נקלעתי להרצאה ביתית של האדריכל דוד רנוב בנושא ספינות אדמה ואנשים שחיים בבתים וסביבות אשר מספקים לעצמם את כל צרכיהם החומריים. זרע נזרע בתודעתי. דלת צדדית נפתחה במסדרון המטריקס. באותו הזמן שמעתי איכשהוא על ארגון בין-לאומי אשר מקשר בין מטיילים לבין התנדבות בחוות אורגניות.. דרך דואר “כזה של פעם”… וכך מצאתי עצמי מסתובב בניו זילנד עם ספרון בדפוס זול במיוחד ובו רשימת כתובות (לא אמינות במיוחד) ומספרי טלפונים (שלרוב לא עבדו) של חוות ביתיות מסוגים שונים ומשונים. ככה הכרתי לראשונה את אורח החיים הפרמקלצ’רי. מה שנחקק בתוכי באותם חודשים בניו זילנד זוהי הפשטות שבה חיו חלק מאותם אנשים שפגשתי. אנשים אשר בחרו לחיות באזורים נידחים וכפריים. פשטות מבחירה.

5 שנים מאוחר יותר, מדינת אורגון בארה”ב, אני מתגלגל ללימודי אקולוגיה בתוכנית של שלוחה אוניברסיטאית ייחודית: חווה אשר יושבת בתוך עמק נידח והוסבה לבית ספר שדה ללימודי סביבה וקהילה. במשך 6 חודשים למדתי הלכה למעשה את אורח החיים האמריקאי הכפרי – פוסט היפי- של שנות ה2000 – שילוב מוזר ומעניין של היפים מבוגרים בעלי תארים אקדמאיים, שרידים של חווה מהמאה ה19, תשתיות ומבנים של קהילה משנות ה60, צעירים פרמקלצ’ריים מתלהבים וטבע פיראי ועוצמתי. באותו העמק פגשתי מורה ומנטור לפרמקלצ’ר בחיי – טום וורד, איתו התלמדתי לסירוגין במשך מספר שנים. טום לימד אותי את תורת ניהול חייו על פי רעיונות הפ”ק הלכה למעשה. דרך העבודה המשותפת בהקמת ביתו הקטן עמוק בתוך יער בתהליכי שיקום מכריתה ושריפות, למדתי הרבה על פשטות וניהול עצמי צנוע. כשהעיירה הקרובה היא כשעה נסיעה בדרכי אפר וכבישים כפריים כדאי לחשוב ולתכנן היטב את אורח החיים ומרכיביו. עקרונות הפ”ק עזרו לנו מאוד בקונטקסט הזה כמובן…

טום ואני עובדים ביערנות אקולוגית כחלק מתהליך בניית ביתו

טום ב”מנזר הפרמקלצ’ר” אשר נבנה על פי עקרונות הפרמקלצ’ר

פשטות מבחירה (voluntary simplicity) הינה זרם מחשבתי ותנועה מעשית מאז תחילת המאה שעברה. ניתן להגדירה כתגובת נגד (משוב) למורכבות ההולכת וגדלה של החברה והתרבות התעשייתית, העירונית, התקשורתית והגלובלית והשפעותיה ההרסניות על הפלנטה, על תרבויות וחברות אנושיות ועל בריאות גוף ונפש האדם. דמויות מפורסמות בתנועה הזו כוללים את הסופר הנרי דיוויד תורו, המנהיג מהטמה גאנדי, הפסיכולוג קארל יונג, המנהיג דוד בן גוריון, הקיבוצניק א.ד גורדון, מייסד תנועת יערות המאכל רוברט הארט ודיוויד הולמגרן הוגה עקרונות הפרמקלצ’ר. להבדיל אולי מתנועות חברתיות המוניות, פשטות מבחירה מבוססת על בחירות אישיות מודעות לשם קיום אורח חיים מתון, צנוע, איטי ושפוי – באופן יחסי למקום ולתרבות בה אנחנו חיים. (להרחבה על התנועה ניתן לקרוא באתר של אקו-ויקי ובוויקיפדיה באנגלית)

מהטמה גאנדי הנהיג תנועה חברתית שלמה על בסיס תפיסת הפשטות מבחירה

חזרתי לארץ בשנת 2004 ודי מהר הבנתי שלא אוכל לחיות כאן כמו באורגון, ניו זילנד או פורטוגל. הפיתוי לעזוב את רכבת ההרים (שדים?) שדוהרת ומתעצמת במחוזותינו תמיד גדול אך המחשבה על פשטות ומורכבות מעמיקה לרבדים נוספים של שיקולי בחירות חיים משמעותיים כגון שפה, תרבות, פרנסה, משפחה, זוגיות, ילדים, מימוש עצמי, התפתחות אישית, השפעה חברתית, תלות בטיסות, קארמה ועוד. כל המרכיבים וההשפעות הללו מנסים בכוח להיכנס למשוואה מורכבת לצורך יצירת חיים פשוטים. נשמע מורכב? מי אמר שזה פשוט לחיות בפשטות בשנות ה2000?

אך גם אל מול השאלות הללו לימוד והעמקה בעקרונות הפ”ק עזרו לי להבין שדפוסי הטבע (עליהם מבוססים העקרונות הללו) חלים בכל מקום בפלנטה, ולא רק איפה שיש הרבה חוות פרמקלצ’ר גדולות ויפות ואקלים מושלם לגידול פאפאיות. באופן פרדוקסלי, הרבה אנשי פרמקלצ’ר מצליחים שפגשתי לאורך השנים היו עסוקים וטרודים בהצלת העולם, בתחזוקה אין-סופית של משקיהם, בפרנסה ובעניינים אישיים .. “כמו כולם”. התחלתי להתפקח מחלום חוות הפ”ק הקלאסית.

משנת 2006 ועד היום (2016) הצלחתי לממש הרבה ממה שלמדתי ביערות ובכפרים גם כאן במדינתנו הצפופה והיקרה למחייה. מצאתי נישות אקו-תרבותיות בשולי החברה לשם יצירת מיקרו אקלימים המתאימים לאורח החיים ולהתפתחות שלי:

במשך שנתיים וחצי חייתי, עבדתי ולמדתי בחווה ואדם – קילומטרים ספורים מהעיר מודיעין הגדלה בקצב מסחרר.. שם התגוררתי בצריף שבניתי מחומרים ממוחזרים וטבעיים, ניזונתי מגינות הירק והבוסתנים, יצרתי מערכות פרמקלצ’ר, בניתי מבנים מחומרים ממוחזרים וטבעיים, למדתי לעבוד בצוות ולחיות בקהילה, נעתי ללא רכב פרטי והלכתי ברגל דרך השדות לתחנת הרכבת הקרובה כאמצעי תחבורה מרכזי לצאת אל העולם הגדול.

ביתי הצנוע בחווה ואדם

בשנת 2008 עברתי לקיבוץ צבעון שם חייתי במשך שנתיים ביורט (בקוטר 4 מטרים) אשר לקחתי חלק בבנייתו. באותם שנים המשכתי את אשר למדתי ועשיתי בחווה ואדם והשחזתי את מיומנויות הפשטות מבחירה כחלק מאורח חיים קהילתי במקום קטן ומרוחק בגליל העליון. ליקוט עונתי של פירות מבוסתנים נטושים הפך לתחביב ומקור הזנה קבוע…

בשנת 2010 הדרכתי קבוצות לימודי פרמקלצ’ר נודדות ברחבי הארץ. למדתי שגם במסגרת נדודים ניתן לעצב אורח חיים פשוט ונהניתי מהשילוב של לימוד ועשיית פרמקלצ’ר עם תרמיל על הגב..

מסוף שנת 2010 ועד היום (תחילת 2016) אני חי בבית ישן בתוך כרם זיתים ותיק בכפר קדיתא ומיישם כמיטב יכולתי הרבה ממה שלמדתי:

• ברמת אורח החיים הביתי הצנוע אשר לא דורש הכנסה גבוהה,
• בחינוך ביתי לילדתי ועם ילדים מהכפר והאזור,
• בטיפוח פרנסה צנועה מלימוד פ”ק דרך הבית ובמקומות כחווה ואדם אחת לחודש,
• ובפיתוח קהילתי וסביבתי במקום ובאזור.

אקרו בלאנס הורים – ילדים שכונתי במרפסת ביתי בקדיתא.

אני מאמין שכל אדם יכול לבחור איך לחיות ומה לעשות עם מתנות ומשאבי חייו. גישת הפרמקלצ’ר עזרה לי להגשים חלומות וליישם רעיונות הלכה למעשה. מבחן המציאות לימד אותי לבחון את חלומותי כל פעם מחדש, לקבל משוב וליישם ויסות עצמי בתהליך הלמידה הפעילה הספיראלי…

בתוכנית הדיפלומה שיצרתי מאז 2010 פיתחתי וארגנתי את הכלים הללו כך שיהיו נגישים וברורים למי שרוצה להעמיק בהם. בעזרתם, ליוויתי עשרות מתלמדי פרמקלצ’ר ליצירת שינויים משמעותיים ועמוקים באורחות חייהם, דרכי מימושם ופרנסתם, ותפיסת עולמם. ניתן לקרוא על כך במאמר נפרד.

במאמר הבא בסדרה אעמיק את השאלות לגבי אורח החיים הפרמקלצ’רי, שיקוליו ואתגריו לנוכח שינויים בחיים האישיים, בחברה ובסביבה. אחרי 20 שנות התנסות ולמידה פעילה של פשטות מבחירה – עולות ומגיחות בעיות מורכבות הדורשות דרכי חשיבה מורכבים יותר. בשנים האחרונות אני לומד ומעמיק בתיאוריה האינטגראלית של קן וילבר ושותפיו: תיאוריה יישומית, רחבה ועמוקה אשר עוזרת לי ולרבים אחרים להתמודד עם השאלות והאתגרים של התקופה שלנו בעשור השני של המאה ה21. היום אני מבין, שגישת הפרמקלצ’ר ודרך החיים הפשוטה היו שלב בהתפתחות האישית שלי ובהתפתחות הקולקטיבית של זרמים מסויימים בתנועה הסביבתית – חברתית של המאה ה20. השלב הבא אליו אנחנו מתבקשים לעלות בכדי להתמודד עם האתגרים בתוכנו, בינינו וסביבנו דורש התרחבות משמעותית של המודעות ויכולת ההכלה והעיבוד שלנו – כמו מעבדי המחשבים המשתדרגים במהירות – רק הרבה יותר. בתיאוריה האינטגראלית זה נקרא השלב הצהוב… אני קורא לזה “חיוביות מפוקחת”.

ועל כך במאמר הבא.