מאז שנבטה משפחתי לפני כחמש שנים אני מרגיש עצלן. זה לא שהייתי בטלן, פשוט לא מצאתי את עצמי במירוץ במעלה הסולם “המשפחתי” המתחיל בשלב השעות הנוספות, ממשיך לעבודה מהבית בלילות, מתקדם ללקיחת עוד תפקידים ועוד עבודות ועוד לחץ ומתח ואולי, אי שם בעתיד אטפס לשלב בו אני מרוויח מספיק כסף כדי לקנות למשפחתי את כל מה שחסר להם בהעדרי. הרגשתי מתנצל על כך שאני פשוט רוצה להיות בבית עם משפחתי. בעבורי, מצב זה אינו צמיחה – זוהי קמילה. אני משגשג כאבא, פורה כבן זוג. מאוזן, ושמח כשאני נוכח.

כל המוזכר מעלה, לצד העובדה שזוגתי ואני, שנינו אנשי חינוך וככאלה, אופק הפרנסה שלנו נחסם על ידי מציאות מורכבת, הובילו אותי לצאת להתבוננות ממושכת במערכות טבעיות מאוזנות.

אהה… הלוואי והייתי עץ. הם מרגישים כל כך נוח “פשוט להיות” ומוצאים הגשמה ביצירת תנאי השגשוג האופטימליים לדור ההמשך. בנוסף, הם יוצרים יחסי גומלין קהילתיים מופלאים, בונים תקשורת מקרבת ביער והם שופעים סבלנות.

אני: אני רעב, בואי נעצור לאכול משהו

היא: גם אני רעבה אבל אמרנו שלאכול בחוץ זה לא בתקציב שלנו החודש.

אני: אז פלאפל, שתי מנות + שתייה, גג 40 ש“ח.

היא: 40 ש“ח זה יותר משעת עבודה שלנו!

אני: לא חשוב, כבר הגענו הביתה. אז סלט?

עייפנו מלחשב כל שקל שנכנס או יוצא ועדיין לסיים את החודש בגרעון. כמות האנרגיה שהשקענו בחסכנות בהחלט לא הייתה שווה את הערך שלה בכסף. המלכוד הישראלי התחיל לחנוק אותנו.

לפני שנה התחלתי את תכנית הדיפלומה בחווה ואדם בהנחיית גלעד מרגלית. ידעתי שאני רוצה לתכנן את הבית שבו נגור בדגש על שיטת הבניה, מערכות אנרגיה ומים, בקרת אקלים וכו‘, רציתי להקים בית מקיים. תהליך מיפוי השורשים של תחילת השנה לימד אותי שני דברים: אני לא אדריכל ואני לא בנאי. למעשה, לא רציתי לתכנן בית מקיים, אלא קיימות ביתית, אורח חיים מאוזן לי, לזוגתי ולמשפחתנו הצומחת. רציתי להיות “אבא עץ“.

עץ הדיפלומה שלי מתחלק ל-3 ענפים ראשיים: הגשמת היעוד (המעגל הפנימי), כושר השתכרות (פנימי-חברתי)ומרחב המחייה שלנו (פנימי-חברתי-סביבתי).

שאלות התכנון?

• אז האם ניתן לבנות היום בית, כולל קרקע בפחות מ-800,000 ש“ח?

• האם ניתן למצוא משכנתא בעלת החזר שאינו עולה על 40% מאחת המשכורות של בני הזוג?

• האם ניתן להחזיר את המשכנתא תוך 15 שנים ללא גורמי הפתעה ?

• האם ניתן לבנות בפחות מ-3000 ש“ח למטר מרובע?

• האם ניתן להמיר שעות בהן “עושים לביתנו” בערך הכספי שלהן ולעצב מערכת מאוזנת של פרנסה מקומית?

על מנת לענות על כל אלה יש להתחיל בתכנון על פי ספירלת הפרמקלצ‘ר:

תהליך התכנון הספירלי

1. הגדרת פרויקט: ביסוס מערכת ביתית ומשפחתית מקיימת בתוך המיין–סטרים (הזרם הראשי\נורמטיבי). או במילים אחרות, למצוא מקום בו נוכל להקים בית בעלויות נמוכות לצד פוטנציאל לפרנסה מקומית וביתית, קרבה לטבע ובניית המודל כך שיוכל לשמש משפחות אחרות.

• פתרון מגורים מותאם לפוטנציאל ההשתכרות העתידי שלנו.

• שטח מניב בעל יכולת לייצור פרנסה.

• קהילה צומחת

2. איסוף נתונים: שלב מרתק וסזיפי כאחד. ראשית עלי להכיר בידע שחסר לי ורלוונטי לתכנון וביצוע התכנית.

• קורס במשכנתאות.

• קורסים מקצועיים לביסוס ענפי תעסוקה.

• סמינר בנייה ירוקה.

• ניהול משק בית: פנסיות, ביטוחים, השקעות.

• קורסים מקצועיים להוזלת עלויות מחייה (שימור ויצור מזון, רוקחות ביתית טבעית, חומרי נקיון טבעיים)

• התבוננות ואיסוף נתוני ביו–אזור: מאפייני קהילה, אקלים, צומח, מקצועות נפוצים, עסקים.

3. ניתוח נתונים: שימוש בכלי פ“ק שונים לניתוח נתונים והסקת מסקנות. לא לשכוח לבדוק:

• האם עוד מישהו עושה פרויקט זהה?

• האם הפרויקט עונה על 3 האתיקות? (דאגה לאדם, דאגה לאדמה, הוגנות)?

• האם הפרויקט יהיה מתנה לי ולמשפחתי? לקהילה? לעולם?

• האם אנחנו רוצים בו?

• האם העולם ייתרם ממנו?

סיכום ביניים

איפה אנחנו עומדים כעת? לפני שנת תכנון העומק והשלב ה– 4 בספירלה. ביססתי את השורשים, אני מנתח את המידע דרך פילטרים שונים ומסיים תכנון קונספטואלי. המעבר צפוי תוך שנה, במהלכה אסיים את התכנון ואז, חזרה במעלה הספירלה להתבוננות על השטח והתאמות התכנון.

אני, משפחתי וחיות אחרות

ממה שהסקנו עד כה, יש אלטרנטיבה בישראל, ניתן לקבל משכנתא בתנאים הולמים, ניתן למצוא רשויות שמעודדות קליטת משפחות ונותנות מענקים. ניתן להיות הורים נוכחים שמוצאים איזון בין פרנסה לנוכחות משפחתית. המציאות, לפיה אנחנו חייבים מעבר ליכולתנו ואנוסים להשתעבד למשכורות, משכנתאות והלוואות היא לא הכרח, היא בסך הכל עוד דרך. בחרו את הדרך שלכם, התאימו בין הקול החולם והקול המבצע וגשרו על הפערים הפנימיים האלה בעזרת תכנון סבלני ומקיף של כל ענפי החיים. צרו את רשת יחסי הגומלין בין כל המערכות בחייכם. והכי חשוב, בקשו עזרה! ללא מתכננים אחרים, לא הייתי מצליח. הקהילה האקולוגית בארץ שופעת אנשי תכנון, מורים ומנטורים, היעזרו בנו.

במאמר הבא אציג את חלק ב‘ של התכנון. כמובן שזה התכנון המשפחתי שלי, אבל ניתן יהיה להמירו לכל תא משפחתי על פי אותם עקרונות.