בעקבות פרוייקט גילוף שהתחלתי, שהתחיל באמצעות הלדרמן שלי, הבנתי שלא מספיק לרצות לגלף, צריך גם כלים מתאימים. הלהבים של הלדרמן אמנם חדים, אך הדופן האחורית שלהם עבה מאוד, והכלי שוקל יותר מדי כדי להיות נוח לגילוף (335 גר’). אז הלכתי לחבר ורכשתי ממנו אופינל (Opinel, ששוקלת רק 71 גר’. למי שלא מכיר האופינל היא ה”לדרמן” של שומרי הגן – חוץ מכלי מצויין היא גם ממש סמל סטטוס).

הסכין מגיעה ערומה, ומכיוון שאני נוהג ללכת עם הכל על החגורה, החלטתי להכין לסכין נרתיק.

חומרים וכלים

אז נרתיק שאמור להיות מחובר לחגורה צריך בהגדרה להיות מחומר חזק. הייתה לי רצועה ישנה של תיק שעשויה מחומר דמוי בד קורדורה עבה (לא הצלחתי להחליט אם זה אכן קורדורה או רק משהו דומה) – חומר סינטטי חזק, שניתן גם לחמם את הקצוות הפרומים שלו ו”לסגור” אותו אחרי גזירה. מכיוון שהחלטתי לתפור את הנרתיק ידנית, חוזקו של החומר דרש מחט חזקה וחוט ניילון חזק שלא ייקרע.

חוץ מזה הזדקקתי גם למספריים חדות (שבטח ניתן למצוא בכל בית) ומצת כדי לסגור את הקצוות הפרומים של הבד. אפשר במקום מצת לעשות זאת על הגז הקטן בכיריים אבל זה יותר מלוכלך, והרבה פחות מדוייק. מצת עושה את העבודה הרבה יותר טוב.

האופינל והרצועה שממנה אכין את הנרתיק

חוט ניילון חזק, ומחט רצינית

ניסיון ראשון

בניסיון הראשון שלי, הלכתי עם האינטואציה, בלי יותר מדי לתכנן. מכיוון שתפירה היא לא מן המיומנויות החזקות שלי, הפעם האינטואיציה שלי הטעתה אותי. החלטתי לתפור גליל שהאופינל יכולה להכנס לתוכו, ואז הנחתי שאסגור אותו איכשהו מלמטה בצורה קבועה, ועוד סגירה עם סקוטצ’ בחלק העליון.

הבעיה התגלתה כשתפירת מרכז הגליל הייתה מאוד מסובכת, כי קשה להכניס מחט ארוכה ועבה כדי לתפור כזה גליל צר. בסוף הצלחתי, אבל זה נראה לא משהו. ואז לקחתי רגע לחשוב איך להמשיך.

האופינל בתוך הגליל - אינטואציה מטעה

ניסיון ב' ואחרון (או: לא תמיד צריך להמציא הכל לבד)

התבוננתי על נרתיק הלדרמן שלי, ואחרי ניסיון התפירה הראשון, פתאום הבנתי את התכנון הגאוני שלו. תמיד שאלתי את עצמי למה בנרתיק שלי רצועת הצד לא מגיעה עד למטה. הפעם הבנתי עד כמה התפירה יותר פשוטה בצורה הזאת. אז החלטתי להעתיק את הנרתיק של הלדרמן, במידות שמתאימות לאופינל, מדויק ככל שאצליח.

נרתיק של לדרמן - שימו לב איך רצועת הצד תפורה רק בשתי הפאות הארוכות שלה

מדידות

אז התחלתי במדידות. הנחתי את האופינל על החומר, ועטפתי את הסכין מלפנים ומאחור, וגם השארתי קצת לחפיפה של הסגירה (עליה נדבר בהמשך).

האופינל עטופה בסיבוב שלם + קצת של החומר

חיתוך והתאמת התפס לחגורה

חתכתי את מידות האורך והרוחב המתאימות באמצעות מספריים, שרפתי את הקצוות עם מצת, ומדדתי רצועה קצרה שתתאים להקיף את החגורה. המטרה היא שתפס החגורה יהיה רחב רק במעט מחגורה סטנדרטית, ויתפוס את הנרתיק בנקודה העליונה שלו. שימו לב – כאן חשבתי שאני הולך לכיוון הנכון, אך בסוף שיניתי גם את זה, ממש לתכנון של נרתיק הלדרמן גם בתפס של החגורה (על כך בהמשך).

כעת חתכתי רצועה קצרה שתתאים להקיף את החגורה וחיברתי מאחור

הניסיון הראשון של תפס החגורה, מחובר לרצועה

הכל במידה אבל רק מוחזק ביד

תפירת הפאות הצדדיות

כאן מתחיל הקסם. תפירת הפאות הצדדיות היא קשה, כי צריך לעבור דרך שתי שכבות הבד. את התפירה נעשה בחפיפה של חצי סנטימטר. זכרו להשאיר מספיק בד בעת החיתוך לצורך התפירה. אם תופרים קרוב מדי לקצה הבד נוטה להתפורר בנקודות האלו. לי יצא לפרק פאה אחת לגמרי כי תפרתי קרוב מדי לקצה.

שימו לב לגאוניות שהעתקתי מהנרתיק של הלדרמן. בגלל שפאת הצד לא מגיעה עד לקצוות הנרתיק, התפירה היא יחסית פשוטה.

פאה אחת תפורה

פאה אחת תפורה - מבפנים

פאה אחת תפורה - עם האופינל בפנים, מתחיל להראות כמו נרתיק

תפירה של הפאה השנייה

שתי הפאות תפורות

שתי הפאות תפורות

תפס החגורה לא מתאים

אחרי שכל הצדדים תפורים אני רואה שתפס החגורה גבוה, והמצב הזה הסקוצ’ט לא יחזיק מעמד וכל הזמן ייפתח על ידי כל תנועה קטנה. החלטתי לפרום את התפס ולהכין תפס כמו זה של הנרתיק של הלרדמן.

תפס החגורה גבוה מדי

תפס החגורה החדש

בנרתיק של הלדרמן יש שני פסים אורכיים מאחור והחגורה נכנסת בתוכם, והחלטתי להעתיק את זה לנרתיק של האופינל.

הבעיה הייתה לחתוך את שני הפסים עכשיו כשכל שאר הנרתיק מוכן. איכשהו הצלחתי אבל היה מאוד חשוב לסגור את הקצוות הללו עם המצת כי הם בקלות היו נפרמים אחרת.

תפס חגורה חתוך שאינו תפור

חיבור הסקוצט

את הסקוצ’ט לקחתי מרצועה של משהו אחר. פרמתי את שני חלקיו וחיברתי לרצועה ולנרתיק. די פשוט.

הסקוצט על הרצועה ועל הנרתיק עצמו

הנרתיק סגור על השולחן

מחשבות לנרתיק הבא

• ככל שהבד עבה יותר כך יותר קשה לתפור אותו בצורה ידנית.
• יש לשרוף את קצוות הבד אך לא יותר מדי. אם הבד הסינטטי הזה מחומם יותר מדי הוא הופך להיות קשיח ואז שביר וזה כבר לא כל-כך טוב.
• כדאי לשרוף גם את החוטים בהתחלות התפרים כדי שיחזיקו זמן רב ולא יפרמו.

הנרתיק על החגורה

הנרתיק על החגורה - פתוח