סקרנות ותחושת שליחות הביאו אותי להציע את הגג שלי בשכונת קרית שלום בתל-אביב להתקנת כוורות ע”י מייקל דנשאם, חבר, דבוראי וחקלאי עירוני שלמד את התורה בחווה עירונית בברוקלין. מסמך זה מסכם את ההתרחשויות שיכולות לשמש ניסוי מעשי. מסקנותיו המעניינות והמאתגרות מובאות כאן, כולל המלצות למגדלי דבורים עירוניים.

הדבורים הן בעל חיים שיתופי והכוורת כולה מתפקדת כאורגניזם אחד. הן חשות הלך רוח ויודעות לתרגם לחץ או תוקפנות לכימיקלים המפעילים אותן. באותה מידה הן יודעות לתרגם אמון ופתיחות, ויוצרות קשרי שכנות טובה עם המארח. שמועות מספרות שדבוראים ותיקים הופכים אט אט דומים לדבורים.

דבוראות ביו-דינאמית אינה עושה שימוש באנטיביוטיקה או בהזנת מי סוכר מלאכותית. מטרתה להחזיר את הדבורים לטבע במחזור חיים טבעי, לסייע בהאבקה ובאיזון המערכת האקולוגית וכתוצר לוואי – להפיק דבש טבעי בכמות מוגבלת לשימוש מקומי. קריאה מעמיקה בנושא בכתבה זו או בדף הפייסבוק של יוסי אוד, מלך הדבורים.

מהלך הניסוי        

במסגרת הניסוי הותקנו 2 כוורות על גג קומה ראשונה בשכונת קרית שלום, שכונת מגורים מרובת עצי פרי וגינות פרטיות וסמוכה לפארק החורשות. למלכה אחת ניתן השם אסתר. ולשניה שיבא. נוצר קשר עם השכנים המידיים, הם קיבלו חומרי הסברה ונתנו את אישורם מתוך אמון כי אין בכך סכנה.

הכוורות הוצבו על משטח עץ בהגבהה של כ-15 ס”מ מהגג ובאיזור המוצל ברוב שעות היום כדי להקל על הטמפרטורה
בכוורת בעומסי חום. הדבורים התרבו ושגשגו, וחזרו עמוסות פולן (אבקנים) מהגינות והעצים בסביבה. בתוך פחות מחצי שנה האוכלוסיה שילשה עצמה וריח דבש נישא באוויר על הגג. מכוורת אחת הופקו 25 ק”ג דבש.

עם זאת, התעוררו מספר קשיים לאורך התהליך שמקורם בנקודות הממשק של הדבורים עם הסביבה העירונית והאנושית. במילים אחרות – כשחיים בעיר צריך להתחשב בשכנים.

הדבורים הן יצורים עם הילה מיסטית, יכולת תקשורת גבוהה ורגישות לסביבתן. הן לא עונות כשמדברים אליהן, אבל תנועתן, יכולתן להופיע ברגעים מסוימים, הוא מעל המקריות. ההתרגשות של למצוא את המלכה בתוך מרבד דבורים על חלת הדבש, לתת להן לגעת בך, לבדוק אותך בלי לפחד להיעקץ ובלי מסכות וחליפות, עטופה בקסם אמיתי.

מסקנות

שכנים

• שיחה מקדימה עם השכנים במעגל הראשון הכינה את הקרקע ומנעה הפתעות או מתיחות.
• חלק מהשכנים במעגל השני לא אהבו ונבהלו כשפגשו דבורה ברחוב. לאחר שיחה והסבר רוב האנשים נרגעו והבינו כי הדבורים לא תוקפניות והכירו את תופעת היעלמות הדבורים.
• כל האורחים והחברים שבאו לבקר בהתחלה הגיבו בפליאה ופחד ראשוני אך לאחר שראו את הכוורת הפחד נמוג.
• אנשים מסוימים אלרגים לדבורים ואף עשוים למות מעקיצה. לכן יש לדאוג לערכת הצלה צמודה לכל כוורת / דבוראי עירוני.

דבורים

• מושבת הדבורים שגשגה – האקלים הנוח בת”א, ריבוי הצמחיה באיזור ומיעוט התחרות הטבעית על ההאבקה הראו את סימניהם והכוורות בריאות מאד.
• בחורף ובעיקר בגלי קור, הכוורת סופגת אבידות, ודבורים מוציאות את מתיהן מהכוורת ברדיוס של כ-8 מטר מפתח הכוורת, בעיקר בכיוון שמול הפתח. רבות מהדבורים לא מתות מיד אלא אחרי כמה שעות כלומר יש רגעי גסיסה לא נעימים ויזואלית.
• דבורים ספורות (1-2 בחודש) נכנסו לבית בשעות הערב דרך חלונות ללא רשתות, ונמשכו אל האור. במקרים כאלו כיבינו את האורות בבית עד שיצאו. חלק מצאו את מותן בתוך הבית ולעיתים שכבו ללא ניע לפני הסוף. חשוב לזכור שדבורים מתות אינן יכולות להפעיל את מנגנון העוקץ הדורש פעולה אקטיבית מצידן. בשלבים שלפני המוות – רצוי לא לדרוך יחפים ולא לגעת ישירות.
• אם נעקצים בכל זאת, זה הרבה פחות כואב מהצפוי. מורחים קצת משחת שיניים ותוך 5 דקות זה עובר כלא היה – אלא אם הנעקץ סובל מאלרגיה.

המלצות

במקום

• נגישות לתחזוקה, רצוי ללא סולמות בדרך
• יש לשאוף לצמצם נראות מהמרחב הציבורי כדי למנוע לחץ מיותר מהציבור.
• מקום מוצל או עד 2-3 שעות שמש ביום
• בהצבה על גג או משטח שאינו אדמה, יש להציב על משטח מוגבה או רגליים לטובת אוורור מכל פאות הכוורת
• רצוי לצפות את גג הכוורת בחומר אטום למים ולאפשר שיפוע קטן לניקוז הגשם.

בשכונה

• כתהליך מקדים יש לפגוש את השכנים, לגבות בחומר מקצועי ולהמתיק בצנצנת דבש.
• לדאוג לערכת הצלה הכוללת חוברת מידע ותרופה אנטי-אלרגנית למקרה של עקיצה לאדם בעל רגישות.
• כדאי להיזהר מחשיפת יתר לנושא עד לשינוי הרגולציה בנושא גידול דבש, המוכתבת מאינטרסים של מועצת הדבש בישראל המחייבת רשיון גידול וכך שומרת על שוק מונופוליסטי. חוק הדבש שעבר בקריאה ראשונה בכנסת לא מתייחס לנושא קירבה למקום מגורים, ונראה כי אם ישנה התייחסות היא כפופה לחוק עזר עירוני ולא ברמה הארצית.

בעיר

• דבורים יודעות למצוא את מזונן עד רדיוס של 7 ק”מ מהכוורת. שכונות מרובות בגינות פרטיות או בסמיכות לפארק יגדילו את הסיכוי להצלחת מושבת הדבורים.
• פתח הכוורת להיות 10-15 מ’ מבניין שכן. בימות החורף ובגלי קור דבורים רבות הולכות לעולמן ומוצאות החוצה מן הכוורת ולכן יש עדיפות למצע אורגני מול הפתח לטובת פירוק מהיר.

 

סוף דבר

במקרה שלי, פתח הכוורת מוקם בדיוק מעל הכניסה לבית השכנים מהקומה מתחת. דבורים רבות מתו בסוף החורף בסמוך לדלת ביתם. ההזזה הייתה הכרחית למרחק של מעל קילומטר. בלילה דרמטי, הכוורת נאטמה והדבורים הועברו לפלורנטין, שם סבלו אבידות. כוורת אחת לא התאקלמה והדבורים אבדו. כוורת שניה ננטשה במפתיע אל מיקום חדש, לא נודע.

למרות המעבר הקשה, באו לבקר דבורים מפעם לפעם. בליל המעבר, דבורה אחת התיישבה בדיוק במרכז הכרית הלבנה של מיטתי בשעה שהלכתי לישון. אמרתי לעצמי שהיא באה להיפרד לשלום, בדיעבד אני חושב שהיא באה להתריע מהשלכות המעבר ולהתחנן על החיים שלה ושל חברותיה. במותן הן ציוו לנו את מסמך זה.

לסיכום

גידול דבורים היא חוויה מקרבת וקוסמית, וחשובה מאין כמוה ביצירת איזון מחודש בין הטבע לאדם. אולם עיר צפופה אינה אידאלית לגידול דבורים, בעיקר מתוקף נוכחותם של שכנים שלא בהכרח חושבים ומרגישים כמוכם כלפי היצור המיוחד, המסוכן בעיקר במקרה של אלרגיה. איזורי תעסוקה או מסחר מתאימים יותר ממגורים. בהימצא גג מוצל ונגיש, שאינו קרוב מדי לשכנים, וישנן רשתות על החלונות הסמוכים – זו יכולה להיות חוויה פלאית ומומלצת ובעיקר חשובה – להזמין חזרה את הדבורים לעולם.