הכל התחיל כשקיבלתי מתמר, חברה ומשתתפת בסדנא, ארון עץ ישן במצב מעולה. תמר טענה (ועדיין) שהוא היה שייך לנגר, אבל אני התקשתי להבין מה הטעם בארון עמוק כל-כך ובמיוחד מה אפשר לעשות עם המדפים שעל הדתלות עצמן. חוסר הדמיון שלי הביא לכך שבמשך המון זמן הוא פשוט ישב בסדנא ותפס מקום. עד שהבנתי מה חסר לי…

מדי פעם אני מסתובב בבית הספר וצריך להזיז כלים מכאן לשם. ארגז כלים פשוט לא מספק, כי אי אפשר לשים בתוכו את כל הכלים החשמליים, או לחילופין צריך מלא ארגזים ואז זה הרבה הלוך חזור. לא, צריך היה למצוא פתרון לקחת הרבה ציוד, בבת אחת, עם מעט התארגנות מקדימה ככל הניתן. הארון קרץ לי. ארון כלים על גלגלים. סדנא ניידת. סדנה נעה. הסד-נע.

גלגלים: גירסא ראשונה

אז לקחתי את הארון, ובלי יותר מדי שינויים חיצוניים, החלטתי ישר ללכת על הגלגלים. אחר-כך לטפל בפנים שלו. הגירסא הראשונה לגלגלים התבססה על מערכת הגלגלים של סוג של בימבה קשוחה לילדים.

צורת הגלגלים הכריחה אותי לייצר כוס מקוביית עץ שתצליח להחזיק את הגלגל יציב בלי שיסתובב. בשביל לשמור על יציבות לא נותר לי אלא להתקין את הגלגלים בתחתית הדלתות הרחבות, ולקוות שהכל יצליח להפתח בצורה טובה.

בגב הארון, כדי שיעמוד ישר, החלטתי לנסות להתקין רגלית של אופניים. תיאורטית הרעיון היה מעולה, אך בפועל העגלה התרסקה על הרצפה עקב המשקל על הרגלית. אפשר היה לצפות שזה יקרה, כי הרגלית בדרך כלל תומכת רק כ10-15 קילו מקסימום, והארון שקל כנראה פי שלוש כשהוא מלא.

רגלית אחורית - אופניים. מגניב אבל לא פרקטי

הפנים של הארון לפני שנגעתי

בריח מעץ לסגירת הדלתות

החלטתי להתקין בריח עץ על הדלתות, במקום בריח מתכת שנראה לי קטן מדי כדי לתת תמיכה טובה, או צורת סגירה אחרת.

בריח העץ נכנס בתוך שני חצאי טבעות עץ שחוברו כל אחת על דלת אחרת, והוא עצמו עשוי מעץ צפוף וחזק, שיהיה עמיד במכות נינג’ה לפתיחה וסגירה.

בריח מעץ - תקריב

בריח מעץ - ממרחק

גלגל אחרי במקום רגלית וידיות

אז כמו שאמרתי, הרגלית קרסה עקב המשקל. חוץ מזה, יותר נחמד לדחוף במישור במקום להחזיק את כל משקל הארון, אז הוספתי גלגל אחורי מאותה הבימבה (הגלגל הקדמי שלה).

הגלגל נע על ציר כשהמטרה היא שהוא יוכל לעלות ולרדת. כך הוא לא יפריע כשצריך אותו מקופל, אך יוכל להשאיר את הארון עומד לפי דרישה. בעיקרון זה עבד הרבה יותר טוב מהרגלית, אבל הקש ששבר את גב הגמל היה לשאת את זה במעלה המדרגות. משהו במבנה של הגלגל מאוד הקשה על העלאת והורדת הארון, ובלי ניידות הסד-נע היא לא נעה, ולא רלוונטית. אז הייתי צריך למצוא פתרון גם לזה, ובצער רב להפטר מהגלגל האחורי ואולי בכלל מכל הגלגלים.

גלגל אחורי מאותה הבימבה

הגלגל האחורי החדש על הציר - תקריב

הגלגל האחורי החדש על הציר - ממרחק

הכנת הידית הראשונה

הארון מאוחר - רגלית וידית משיכה ודחיפה ששתיהן הוחלפו בהמשך

מעמד לפטישים - דלת ימין

אבל המשכתי ב”לרהט” את הארון, והאמנתי שהפתרון לגלגלים עוד יבוא בהמשך. הדבר הראשון שעשיתי בתוך הארון היה המעמד לפטישים (שמתאים לרוב הפטישים שבדקתי), שבכוונה היה נמוך בשביל לשמור על מרכז כובד נמוך לכל הסיפור, הרי ארון גבוה עם משקל שמפוזר לא נכון, עשוי להיות מאוד כבד להזזה ומאוד לא יציב.

הבריחים הקטנים נעשו מעץ איפאה כדי שלא ישברו. במחשבה לאחור אולי היה יותר קל פשוט לייצר מגירה מלאה לשני הפטישים, אבל אז עוד לא חשבתי על זה.

מעמד לפטיש

מעמד נוסף לפטיש

מעמד לפטיש - הבריח מוכן

מעמד לפטיש - הבריח פתוח

מדפים סגורים - דלת שמאל ואחד בימין

השלב הבא היה לייצר מדפים קטנים בדלת משמאל, שיהיו בחצי העובי של הדלת (תכף תראו למה). החומר גלם הכי זמין היה מה שיצא מפירוק המדפים עצמם, ולכן יצרתי מחזיק מדף בצורת L משאריות חומר הגלם ולתוכו השחלתי תחתית וחלק קדמי שהגיעו לכדי מדף חזק בהחלט, שאפילו הפתיע אותי.

גם בדלת ימין, מעל הפטישים יש מדף אחד כזה.

מחזיק מדף בצורת L

המדף עומד להכנס לתוך מחזיקי המדף בצורת L

המדף מוכן עם כלים לדוגמא

מדף פתוח מעל פטישים - דלת ימין

ועכשיו - דלת פרספקס על מדפים לתליית כלים ארוכים

המדפים הקטנים בדלת הימנית שמראש תוכננו להיות חצי מהעומק של הדלת, על מנת לאפשר להתקין דלת פרספקס פנימית עליה אפשר יהיה לתלות כלים דו מימדיים כמו סרגל ארוך, מסורים וסרגל זווית.

דלת הפרספקס הותקנה על שני צירים ונחתכה כך שתסגר במעט לחץ על הדופן הרחוקה של הדלת הימנית.

ווי התליה נעשו מברגים מכופפים, שמחוזקים על דלת הפרספקס עם אום ושייבת קפיץ. הכיפוף נעשה אחרי שהבורג הושחל לתוך חור שנקדח בפרספקס, כי אחרת לא היה ניתן להכניס אותו, אך ניתן לבצע את הכיפוף לכל כיוון שתרצו כי לאחר ההידוק יהיה ניתן לסובב את הוו כלפי השמיים.

דלת פרספקס פתוחה

דלת פרספקס פתוחה לרווחה - צד שמאל

דלת פרספקס סגורה

עוד כלים שטוחים תלויים על הדלת

מדף פתוח מלא - תחתית דלת שמאל

מגירות בלב הארון - מרכז

המגירות בלב הארון הן אלו שנושאות את רוב הכלים בעלי הנפח – דיסק, מסור אנכי, מברגות ומטענים וכו’.

המגירות נוסעות על השלד שהחזיק את המדפים הקטנים במרכז הלוח, ונבנו מהחומר של המדפים עצמו. המגירות מספיק עמוקות אחורנית וכלפי מטה כדי להחזיק כלים גדולים או חומרים, כמו צנצנת דבק או ספרי צבע.

בהתחלה ניסיתי להבין מה נכנס ומה לא נכנס

כי זה נגיד, לא ממש נכנס...

דוגמא למגירה במקום מדפים

המגירות מתחילות למלא את חלל הארון

עוד מגירות

ניסיון תנועה, כשלון ו... שוב, החלפת גלגלים

אז העמסתי את העגלה כל טוב, ויצאתי לטייל במסדרון. בסה”כ בנסיעב במישור היה בסדר. אבל אז הגיע הרגע שצריך לנסות לעלות במדרגות… זה היה נורא. אחרי טיפוס של קומה אחת מעל הסדנא, כמעט נתפסו לי שרירי הידיים. משהו לא עבד בצורה חמורה. כנראה גודל הגלגלים האחוריים היה קטן מדי כדי לטפס מדרגות וגם בזמן המשיכה, כייון שכל הארון באותו רגע היה על ציר, הייתה נטייה לכל המשקל לנוע גם ימינה ושמאלה ולהסתובב, מה שעשה את הכל למורכב עוד יותר.

חזרתי לסדנא, וקצת התבאסתי. נשענתי על אחד השולחנות הגדולים כדי לנוח ואז נחו עיניי על עגלת מסע שקיבלתי בתרומה מסיגל (חברה), שעמדה ללא מעש מלא זמן וחיכתה שאשפץ אותה ואתן לה שימוש. המחשבה הראשונה הייתה שעגלות מסוג זה (כאלו שעובדים של חברות שיווק משתמשים בהם כדי לסחוב מוצרים מהמשאית לחנות) עומדות במשקלים דומים ואף יותר, ומתוכננות (גודל גלגל, משטח ההרמה) לעלות גם מדרגות. החלטה נכונה.

הנחתי את הארון על שולחן העבודה עם הפנים למטה, והנחתי את עגלת המסע, גם היא עם הפנים למטה, על הצד האחורי של הארון. החלטתי להרכיב לעגלה גם גלגלי עגלת סופר קדמיים, כאלו שמסתובבים במקום, כדי שכשאני נוסע במישור לא אצטרך להחזיק את העגלה בעצמי, אלא היא פשוט תסע מאונכת בכוחות עצמה. לצורך זה פרקתי את משטח האלומיניום עליו מעמיסים את הסחורה וחיברתי אותו גבוה יותר בגובה גלגל העגלה מהרצפה.

הארון חובר לעגלה בעזרת ברגים ממשטח ההרמה מלמטה, ובאמצעות רצועת ברזל שמחוברת לארון בגובה מטר משני צדדיו על פניו האחוריות ועוטפת גם את עגלת המסע. הרצועה חוברה לעגלה עצמה עם ברגים קודחים.

הגלגלים החדשים הוכיחו את עצמם. העגלה הפכה להיות משהו בר נשיאה ונסיעה.

עגלת המסע על הארון על השולחן

עגלת המסע על הארון על השולחן - אותו דבר אבל מלמטה

הארון עומד על העגלה

גלגלי העגלה הקדמיים - מסתובבים ומאפשרים לארון לנוע עומד

הארון-עגלה מהצד, עומד/ת פתוח/ה

צביעת הארון והמגירות

אז הגיע זמן הצבע. זה היה די מדהים, שלא הבנתי כמה צבע בולע עץ מלא ללא פריימר. השתמשתי במה שיש, שזה צבע בית חולים ולמגירות צבע ירוק דשא.

צביעת הארון לקחה חמש שכבות, שתיים במרססת, וכשאלו בקושי הגיעו לאיזו שהיא אטימות עברתי גם למברשת והטבעתי בצבע. אז נדרשו עוד שלוש (!) שכבות צבע כדי להגיע לאטימות רצויה.

המגירות נצבעו הרבה יותר בקלות, יחי הסנדוויץ’

באחת השכבות הראשונות - את הניילון הכחול שצמוד לפרספקס הורדתי רק אחרי הצביעה

צביעת המגירות בצבע ירוק דשא

הסדנע מוכנה - בואו נזוז!

אז העגלה כרגע עומדת בסדנא, מלאה בכלים. זה לא פותר אותי מהצורך לחשוב כל פעם על מה צריך לקחת כשאני יוצא מהסדנא לעבודה, כי לא הכל באמת נכנס, ולמרות זאת, הסדנא מאפשרת לי לקחת כלים, להשאיר אותם מסודרים תוך כדי העבודה, ותוך כדי יכולת לראות את כל מה שהבאתי (בשונה מארגזי כלים גדולים שהכל מבולגן בהם ולוקח 10 דקות למצוא מברג שאתה יודע שהוא שם). אפילו כבר הספקנו לנסוע עם הארון לפעילות בחיפה ולחזור איתו. הוא נכנס די בקלות לארגז של אוטובוס.

היה אפשר לעשות את הארון מפלסטיק קשיח וזה היה חוסך קצת משקל, אבל הארון היה בנמצא אז השתמשתי בו.
בסה”כ אני מרוצה, ונראה לי שאשתמש בו לא מעט ליציאה מהסדנא.

הארון הצבוע מתחיל להתמלא

המגירות במקום

כל המגירות במקום

הארון סגור ומוכן לתזוזה