לפני כשנתיים בניתי לראשונה שולחן נגרות ראוי, עליו כתבתי בחלק א’ ובחלק ב’.

למה נזכרתי לכתוב עליו שוב פתאום? ראשית, עם הזמן נוספו אביזרים חדשים והוחלפו אחרים. מחלק מהם אני מרוצה ומחלק פחות, אבל כל טעות היא בעיני הזדמנות ללמוד משהו. שנית, בזכות האפשרות לפרק את השולחן להובלה במכונית המשפחתית, יכולתי להציע לחברי מישאל מ”טול עדן” להיעזר בשולחן בעת הרצאה שנתן פול סלרס (paul sellers), נגר רב אמן וגורו של נגרות ידנית, בתל אביב.

אז הנה פול מקציע על השולחן שלי, בסטודיו קיבוץ גלויות, של חברי יאיר ואורי, בתל אביב:

והנה השולחן מפורק לפני ההובלה. התיק מכיל את המלחציים שפורקו כדי להוריד משקל מהפלטה, את הברגים, וכמה כלי עבודה בסיסיים:

יש המסתפקים בזוג מלחציים אחד לשולחן, זו הדרך המקובלת לעבודה באנגליה. אחרים מתקינים זוג מלחציים נוסף בקצה השולחן, בדרך כלל מלחצי כתף או מלחצי עגלה. חברי נעם תרם לי בורג גדול ותכננתי לבנות סביבו את המלחציים הראשיים, מסיבות שונות פלטת השולחן שהורכבה שונה וקטנה ממה שתוכנן, מה שהפריע למיקום מלחציים קדמיים גדולים, ולכן שימש בורג זה לבסוף לבניית מלחצי העגלה להלן. עקב עובי פלטת השולחן, נעשתה רוב העבודה עם כלים חשמליים. ראו בתמונה למעלה, את הפתח המלבני משמאל למטה, ואת שורת הקדחים שמעליו.

פירוק פלטת השולחן, הנחתה מעט הצידה כדי שהקידוח לא ייתקל ברגליים ובקורות השולחן, חיבור זמני לבסיס בעזרת כליבות. סימון התעלה בשולחן, וקידוח עם מקדח ארוך בקוטר 12 מ”מ ב- 4 הפינות. ידית האחיזה הצידית מחוברת למקדחה ליציבות ובטיחות:

ניסור בעזרת מסור אנכי (ג’יגסו), מסורית באורך המתאים לעובי השולחן, קשיחה לצורך הדיוק הנדרש, ובעלת שיניים עדינות המתאימות לניסור נקי. תחילת הניסור בתוך הקידוחים. בהמשך דויקו קווי הניסור ע”י ג’יגסו, מסור ידני ומפסלת רחבה. כמי שרגיל לעבוד עם כלים ידניים, הג’יגסו עובד מהר יותר, אבל האבק הגיע לפינות הרחוקות של החדר.

ניסור ידני לאורך הקורה שתתווסף לקצה השולחן, מסור יפני דו-צדדי “ריובה”. גם קורה זו מעודפי פרויקט קודם, ניתן לראות בה שרידי מחבר סין-וגרז:

יישור והקצעה של קו הניסור, קידוח קדח מקדים בקוטר 3 מ”מ, חיבור הקורה לקצה השולחן בברגי 4 מ”מ באורך מתאים (2-3 ס”מ לתוך השולחן). קידוח בקורה בעזרת מקדח פרפר ומברגה. המברגה מעט חלשה לצורך זה ומומלץ להשתמש במקדחה חזקה עם ידית תמיכה צידית. המקדח בתמונה הוא מאיכות נמוכה ויש טובים ממנו. מקדח פרפר בקטרים גדולים (כאן 30 מ”מ) הוא מקדח מסוכן העלול להיתקע ולגרום למקדחה לקפוץ ולשבור לכם את היד. זהירות. בכל מקרה יש לכלוב את הפלטה לבסיס.

קידוח ידני לא יוצא בדרך כלל בזווית המדויקת, אולי גם הקוטר קצת קטן מדי. בקטרים כאלה אפשר להכניס שופין גס ולהשלים את העבודה:

בדיקה שהבורג נכנס:

כעת עבודה עדינה עם מפסלת ושופין ליישור הפתח בשולחן. לנוחות העבודה הועמדה הפלטה, ונכלבה לבסיס השולחן. למטה אפשר לראות שחסרים מלחצי החזית – פירקתי אותם כדי להוריד משקל כיוון שעבדתי לבד:

בדיקה שה”עגלה” נוסעת בתוך התעלה. זה לא השימוש המקורי בבורג והאום הספציפיים האלה (כאן גם התגלה כי זה בורג עם פסיעה שמאלית), אבל זה עובד:

יצירת מגרעת למסילות, ופילוסה לעומק אחיד עם ראוטר פליין, זה כלי עם להב בצורת האות “L”, הלהב פונה קדימה וניתן לכוונון לגובה. בגלל רוחב המגרעת, וכדי לאפשר פילוס תחתית המגרעת באופן אחיד יחסית לפני השולחן התחתונים , הותקן לכלי בסיס עזר מעץ:

ניסור פיסת ברזל עבור החלק הנע של העגלה:

חיבור המסילות בברגים לתחתית השולחן:

והנה כל העסק מורכב ומחובר, הצילום מלמטה:

ומלמעלה, בעגלה חסר עדיין החלק הבולט ממנה כלפי מעלה, ראו בהמשך. ידית הבורג ארוכה מדי למיקום כזה, מנגנונים מוכנים מסוג זה מסובבים בדרך כלל בעזרת גלגל:

בהמשך הוחלפה העגלה, נקדחו קדחים במרחקים שווים לאורך השולחן (בעזרת מקדחה ומתקן ההופך אותה למקדחת עמוד, והוכנו מעצורים “bench dogs”, ממקל של מטאטא שהוצר (בהקצעה) לקוטר המתאים:

והנה העסק עובד. הקורה שבתמונה כלובה למקומה בעזרת זוג “bench dogs”, השמאלי נתון בקדח בשולחן, הימני נלחץ כנגד הקורה בעזרת הבורג והעגלה:

על הדרך, תיקון בבסיס השולחן. הרעיון המקורי היה ציפוי הבסיס ב”קומפריבנד” (הפסים האפורים), זה מין ספוג נדבק המשמש לבידוד בין ניצבי קירות גבס לבין הרצפה והתקרה, והכוונה היתה לשכך את רעש מהלומות המקבת. זה לא עבד. השולחן יצא טיפה עקום, ברצפת המרפסת שיפועים לניקוז, ושני אלה חייבו הגבהה מקומית באחת מפינות השולחן. בכל מקרה סיקרן אותי להוסיף עוד כמה ס”מ לגובה השולחן. הנה לכן התקנת רגליות מתכווננות:

אם כבר יש חורים בשולחן, הנה ג’יג שראיתי בבית הספר לנגרות מסורתית “עץ לדעת”. כמיטב המסורת עשוי שאריות, נא להתעלם מהחור המוארך באחת הקורות, הוא שריד לשימוש הקודם באותה פיסת עץ, שהיתה חלק מרהיט:

והנה למה זה טוב – שמירה על אנכיות המפסלת בעת עבודה על מחברים:

לסיכום,

הוספת מלחצי העגלה היא עניין נחמד למי שיש לו מנגנון או אפילו בורג מתאים. השימוש בהם עד כה לא רב, ויש המסתדרים בלעדיהם.

היה לי הכבוד לקבל ביקורת מפול סלרס על השולחן. לדבריו גודל הפלטה, 120/50 ס”מ ועוד שוקת, סביר ומספיק, אם כי מומלצת פלטה באורך 150 ס”מ. השולחן מספיק יציב, והוא לא נזקק לתוספת משקל שהצעתי להעמיס על המדף. משקל השולחן כ- 70 ק”ג, ואני נוהג להעמיס על המדף לפחות עוד 20 ק”ג של ציוד. עם זאת המליץ להחליף את מלחצי החזית במלחציים גדולים ובעלי עומק פתיחה גדול יותר, המצוידים במנגנון פתיחה מהירה.