המסורת המשפחתית במשפחתי משני הצדדים (שלי ושל זוגתי) היא לחגוג ימי הולדת עגולים של סבים וסבתות בחגיגות מיוחדות ומושקעות של סופי שבוע ארוכים עם כל ילדיהם ונכדיהם. בתוך המסורת הקצרה הזו התגבשה לה מסורת נוספת שכללה פעילות חברתית סביב שיא האירוע, ארוחת הערב של יום שישי – משחק חברה / קופסא בהכנה עצמית שסובב סביב סב/תת היומולדת. עם תכנון נכון זה אכן יכול להיות שיא האירוע, ולהשאר מזכרת אינטראקטיבית שניתן להמשיך לשחק בה עוד שנים רבות (עד 120 נהוג לומר). על הכנת המשחקים בדרך כלל אני אחראי, עם עזרה מכוונת משאר בני המשפחה, לפי הצורך.

כמובן שמשחקים אפשר להמציא המון, אבל רציתי לשתף אתכם בקו העיצוב, הייצור והגימור שהתפתח אצלי באמצעות ארבעת הדוגמאות שבאמתחתי, ומתוכם להגיש לכם מספר עקרונות עבודה שיקלו על כל התהליך במידה ותרצו לאמץ את הגישה.

רביעיות סבא מיכאל

את משחק הרבעיות אין אחד שלא מכיר, וזאת הסיבה שגם כל-כך קל ונגיש לבסס על המשחק הזה *מש-האק. הקטגוריות לרבעיות צריכות לעסוק בסב היומולדת, בחייו, תחביביו והרגליו. למצוא תמונות לכל הקלפים זה קצת מאתגר, אבל אפשרי. כנראה שתדרש עזרת המשפחה באיסוף התמונות, ואולי גם בכתיבת הקטגוריות. הקלפים הודפסו בשני צדדים על נייר עבה ונויילנו.

שבץ-נא-יונינה

עוד משחק מוכר יחסית, שבץ-נא, התייחס לחיבה של סבתא יומולדת למילים ולשפה. המשחק עצמו מוכר, גם כאן החוקים לא השתנו כלל. השינוי העיקרי היה בהגשה ובקלפים – כל בן משפחה קיבל על עצמו להצטלם עם שתיים מאותיות המשחק, ומתמונות אלו יצרנו את הקלפים, על כן החשיבות בשיתוף פעולה על-משפחתי נחוץ כאן מאוד. גם כאן הודפסו הקלפים משני הצדדים ונויילנו.

 

צ’רטקוף מסביב לעולם

כאן רמת ההשקעה הכפילה את עצמה. מתנה משותפת ליומולדת 60 משותפת של סבא וסבתא הביאה אותי ליצירת משחק מושקע בהרבה מהקודמים. כמובן שעל המשחק לעסוק במשפחה, והתמה שנבחרה הייתה האובססיה המשפחתית בלהגיע לכל מקום על הפלנטה (תמה שאני חייב לציין שאני לא ממש משתף איתה פעולה אבל לגמרי רלוונטית בסיפור המשפחתי). בחיפושים מצאתי משחק של קודקוד שנקרא טיסה 501 שהתאים להיות משחק המקור, עליו התבססתי. עשיתי שינויים תוכניים רבים תוך כדי זהירות לא לפגוע במשחקיות המקורית. המפה הפכה מלהיות שטוחה לגלובוס תלת מימדי, הכרטיסים של האתרים כמובן שונו והכילו תמונות של בני המשפחה מכל העולם.

מלך הציפיקים

במשחק האחרון דווקא חיפשנו משהו שבו רמת ההפקה תוכל להשאר צנועה, אך שהמשחק יהיה מעולה, כיפי ומתאים למגוון גילאי הנכדים. זמן רב חיפשתי משחק שעליו נוכל להתבסס, עד שבמקרה, מצאתי בערימת משחקים של אחייני משחק שהיה עדיין ארוז, ומשך את תשומת ליבי. לא הכרתי את המשחק לפני, אך בקריאה מהירה של החוקים ישר הבנתי שהוא יהיה מעולה למשחק בקבוצות (מה שמאפשר למספר רב של משתתפים) ושהתוכן כמעט מנותק מתהליך המשחק.

למשחק קוראים “תירס חם” והרעיון הוא תחרות בין קבוצות אשר בזמן נתון צריכות להעלות כמה שיותר תשובות שנופלות לקטגוריה מסוימת, למשל שמות של צמחים בגינה, או יותר קשור לנושא – הרים שסבא טיפס עליהם, מאכלים שאמא אוהבת, או חברים מהגן של הבן. הניקוד מתקבל, שימו לב – רק על התשובות שהן ייחודיות לקבוצה, שלא אמרו אותם בשום קבוצה אחרת. אנחנו, כמובן, ביססנו את הקטגוריות על דברים שקשורים לסב היומולדת, והוא היה זה שצריך לשפוט האם משהו שנאמר נכון או לא.

כאמור המשחק היה מהנה וקליל, מה שנותן לו אצלי ניקוד גבוה במצעד המש-האקים, למרות ההשקעה הטכנית הצנועה יותר.

החלק הקדמי של הכרטיסיות

הוראות המשחק – מתורגמות עבור המשחק הזה ספציפית

בונוס: משחק פאזל ליומולדת של חבר מהגן

זה אמנם לא משחק חברתי מושקע עם חוקים מסובכים, אבל רציתי להראות איך אפשר להכין גם דברים פשוטים מגניבים בשעה שעתיים. התמה המחברת היא מתנת יומולדת. כאן הענקנו מתנת יומולדת לחבר מהגן של הבן, פאזל של כלי עבודה (לא אני בחרתי את הנושא, אל תטעו). הפאזל עשוי משתי שכבות קרטון, התחתונה מלאה, והעליונה בצבע אחר ומתוכה חתוכים כלי העבודה עצמם. את כלי העבודה ציירתי ביד, אם כי אפשר גם להדפיס אם רוצים.

אז במה כדאי להתחשב כשיוצרים *מש-האק?

כל מה שאני כותב כאן מגיע מהניסיון האישי שלי וההגיון ה(אני רוצה לקוות) בריא שלי. לא למדתי בצורה מקצועית עיצוב משחקים, אפילו לא קרוב. אבל אם בכל זאת בא לכם להתנסות בעניין אז כדאי לקרוא כדי שתדעו לפחות מה לא לעשות.

• משולש הזהב – תמה-משחקיות-עיצוב משחק: יש המון אלמנטים שישפיעו על ההנאה מהמשחק שלכם, ולמטה ניסיתי להעלות בדעתי כמה שיותר מהם. אבל היחס בין שלושה מהאלמנטים הללו הוא המדד העיקרי לאיכות המשחק.
  • משחקיות: בדרך כלל, אין לנו יכולת, זמן או רצון להמציא את המשחק לגמרי בעצמנו, ועדיף לנו בהרבה להתבסס על משחק קיים. עדיין, הבחירה אודות איזה משחק להתבסס עליו ביצירת המש-האק קשורה גם בתמה (סעיף הבא) אך יותר חשוב, במשחקיות של משחק המקור. השאלה שננסה לענות עליה כאן היא: עד כמה מהנה לשחק את המשחק המקורי? עד כמה יהנה קהל המשחקים הייעודי מהמשחק? (במקרה שלנו, קהל המשחקים הייעודי הוא המשפחה). אם המשחק טוב במצבו המקורי, אנחנו מבטיחים לעצמנו שהוא יהיה לפחות טוב כמוהו אם לא נשנה את החוקים יותר מדי. מבין ארבעת המשחקים שלעיל, מלך הציפקים היה המשחק עם המשחקיות הטובה ביותר, אחריו צרטקוף מסביב לעולם (גם כי גיל השחקנים שם היה מבוגר יותר, החלק השני של המשפחה), והשבץ-נא והרבעיות, בסה”כ משחקים נחמדים אבל יש מצב שהם קצת נדושים ואולי גם לא מרתקים מספיק את המבוגרים שבחבורה.
  • תמה – כשאין למשחק סיפור (כמו ברבעיות, כל קטגוריה הייתה עובדת שם) אז לא צריך לדאוג מהתאמת החלקים למאורע ואו לחתן/ית השמחה. אבל כיש תמה קשורה, כמו במשחק צ’רטקוף מסביב לעולם, לתחושתי זה מקפיץ את המשחק בכמה רמות. אסור שזה יבוא בחשבון על המשחקיות אבל זה חשוב בפני עצמו. לכן הכי טוב זה למצוא משחק מעולה שהסיפור שלו קרוב מספיק כדי שיהיה אפשר לשנות אותו, וזה יותר טוב ממשחק בינוני שמתחבר מעולה מבחינת התמה.
  • עיצוב משחק – המרכיב האחרון הוא איך המשחק ייראה. משחק מעולה עם סיפור אדיר ומתאים זה מדהים אבל אם הכל יהיה כתוב בכתב יד על דפים שחתכתי מהמחברת זה יראה קצת כמו פעולה לא מושקעת בתנועה. לוגו, עטיפות, עיצוב מחדש של לוח המשחק והכלים, כרטיסיות – כל אלו יקנו למשחק גימור שצועק “תשחקו בי שוב יום אחד”. לא לשכוח שמדובר בסופו של דבר במתנה, מזכרת לאנשים שבדרך כלל יש להם הכל. מה שתמיד משמח זה מתנה מכל הלב. והמשחקים הללו בדיוק עונים להגדרה הזאת, לדעתי.

וכאמור – מספר מרכיבים נוספים שכדאי לחשוב עליהם, ביחס למשולש הזהב

• רב-גילאיות וכמות שחקנים – מה הפער האפשרי בין השחקן הצעיר ביותר לשחקן המבוגר ביותר? במיוחד אם המשחק אמור להיות משוחק במשפחה הרחבה. וגם – מה כמות השחקנים המינימלית שנדרשת? (בדרך כלל פחות בעיה) ומה עמות השחקנים המקסימלית שאפשרית? האם ניתן לשחק בקבוצות?
• פרסונליזציה – כאמור, בחרנו לייצר משחק כמזכרת וחגיגה של יומולדת לאדם מסוים. המשחק צריך לאפשר לאותו אדם לבוא לידי ביטוי במשחק. אם זה לא קורה, אין ממש טעם לכל המשחק הזה. במילים פשוט יותר, המטרה כאן היא לא סתם ערב חברה של אנשים שלא מכירים אחד את השני, אלא ערב הוקרה לאדם ספציפי שכולנו מכירים ולכן המשחק הזה עוסק בו בעיקר או בלבד.
• נגישות לייצור ויכולת הפקה – מצאו לכם בית דפוס מקומי שעושה גם עבודות קטנות, והשקיעו בהדפסת העטיפות, הכרטיסיות, לוח המשחק וכל מה שאפשר להדפיס. זה יעלה בהרבה את רמת המשחק. כמובן שאפשר גם לעבוד ידנית, ויש לזה את הקסם שלו. אני אישית מעדיף הדפסה. בנוסף, אם יש לכם נגישות למדפסת תלת מימד ואת היידע לייצר מודלים, תוכלו להוסיף כלי משחק מיוחדים ועוד הרבה אלמנטים נוספים.
• ייצור לעמידות – דאגו שהמשחק יישאר לשנים רבות – ניילנו או הדפיסו על נייר עמיד ועבה.
• זמן פנוי להשקעה – חשבו מראש כמה זמן יש לכם להשקיע בגזירות, הדבקות והכנות כך שתגיעו למאורע עם המשחק מוכן.
• רשימת מצאי – מה צריך להיות במשחק בדרך כלל – מרכיבים פיזיים:
  • לוח משחק ו/או כרטיסי משחק אם יש
  • כלי משחק אם יש, וזה כולל קוביה/יות אם צריך, ותוספות כמו שעון חול אם צריך למדוד תורות, ועוד.
  • לוגו ועיצוב כללי
  • הוראות משחק משוכתבות למש-האק שלכם.
  • קופסא שתחזיק את המשחק, וכדאי שתעוצב מחדש בשפה העיצובית שיצרתם. חשוב שהכל ייכנס בנוח לקופסא ושתהיה עמידה. קופסאות נעליים טובות או קופסאות של מכשירי חשמל קטנים מתאימות בדרך כלל לצורך זה.

זהו, פחות או יותר. ספרו בתגובות על המשחקים שיצרתם, בהשראת המאמר או לא. אשמח לקרוא! בהצלחה.

* מונח שהמצאתי כרגע, בעת כתיבת שורות אלו ומבוטא Mis-Hack, בהלחם של המילה “משחק” וHack, מונח שמגיע מעולם הסייבר, האקר הוא אדם שפורץ למחשבים ורשתות מחשבים)