מתלה מפתחות בכניסה לבית יכול לחסוך הרבה זמן בחיפוש אחריהם, ולכן לא ברור למה חיכיתי עד עכשיו כדי לסדר אחד כזה אצלי בבית. אבל שכראיתי את הפרויקט הקטן כהזדמנות ללמידה, זה מה שיצא.

התוצאה הסופית, תמונה קצת חשוכה

השראה

בשיטוט אקראי בפינטרסט נתקלתי במחזיק המפתחות המדליק הזה. ברגע הראשון התלבטתי מאיזה חומר הוא נוצר, ואז כשנזכרתי במדפסות תלת-מימד החדשות שהגיעו לסדנא הקהילתית לקיימות (עדיין לא נגישות לציבור, אבל בקרוב יהיו…) החלטתי לא להתלבט ופשוט ליצור לי עותק משלי.

מקור: https://www.pinterest.com/pin/162200024058503631/

מידול: החלק החשוב ביותר ב-3D

על התוכנה שאיתה אני עובד, Onshape, ויתרונותיה, כבר הסברתי במדריך אחר (כדאי לקרוא, במיוחד אם איך לכם שום ניסיון במידול ב3D ודווקא בא לכם).

כמה דברים חשובים שכדאי לשים אליהם לב. הם נכונים באופן ספציפי לפרויקט הזה, אבל אפשר ללמוד מהם גם כמה דברים כלליים:

1. כשמחברים בין מודלים ממוחשבים לבין העולם האמיתי (כמו מפתחות ומחזיקי מפתחות), צריך לקחת בחשבון שהגודל השימושי האידיאלי הוא לא בהכרח זה שחשבתם עליו בשלב שבו רק תכננתם את הפרויקט. יכול להיות שתצטרכו להגדיל או להקטין, ולכן כדאי (בטח אם אתם לא בטוחים או אם הפרויקט מסובך מאוד) להדפיס בשלב הראשון סקיצה מאוד גסה, במילוי נמוך ובמהירות יחסית גבוהה, כדי שדי מהר תוכלו לדעת אם יצא מה שרציתם בלי לבזבז יותר מדי חומר.
2. כל הרעיון הוא שיש כאן חלק (מחזיק המפתחות) שצריך להכנס בתוך חלק אחר (אחד מהתאים המשושים – הם העתקים זהים כמובן). צריך להתחשב בזה כשיוצרים את שני החלקים. במקרה הנוכחי, הדפסתי את מחזיק המפתחות הראשון בהפחתה של 0.5 מ”מ מהקו הפנימי של התא המשושה, והיה שם מעט מדי רווח. בהדפסה השניה ירדתי ל0.25, ויצא מעולה אחרי ניקוי הגראדים. זה כנראה נכון לכל מוצר מודפס שצריך להכנס לתוך מוצר מודפס אחר.
3. כדאי להדפיס בשני צבעים, אחרת זה קצת מפספס מהאסטטיות של המודל.
4. את החור שמחזיק את הטבעת ברזל של צרורות המפתחות החלטתי לקדוח בעצמי, כיוון שבחרתי להדפיס את כל המחזיקים כשהמשושה שטוח על שולחן ההדפסה, והלשונית שאליה טבעת הברזל מתחברת בולטת כלפי מעלה ומודפסת אחרונה.

את הקבצים הספציפיים למודל תוכלו למצוא בחיפוש פומבי בOnshape תחת “Key Holder”, או בפרופיל הדי לא פעיל שלי בThingiverse

ממבט מרוחק על כל הפרויקט

תצוגה של הרווח בין שני החלקים

והנה הרווח הממשי כמו שהוא נראה בתוכנה

הכנת ההדפסה

זאת לא הגירסה של Cura שאיתה אני עובד בדרך כלל, אבל בשביל להראות לכם איך אני מציב את כל המודלים על שולחן ההדפסה, זה בהחלט מספק. התוכנה מאפשרת הרבה דברים מעניינים כמו סיבוב, הגדלה / הקטנה, בחינת השכבות, סידור על המסך ועוד.

כמובן שזה השלב לקבוע את מידת המילוי וכמות התמיכות.

• גובה השכבה סטנדרטי ונקבע ל0.15 מ”מ
• עובי כל הדפנות (גם עליונות ותחתונות) נקבע ל1.5 מ”מ לחוזק מכני גבוה.
• אחוז מילוי – 10 מ”מ (הקווים הצהובים מדגימים את דפוס המילוי) – מאפשר למחזיק המפתחות לשקול לא יותר מעשרה גרם(!)
• הדבקה באמצעות Brim (שוליים) – 8 מ”מ (השוליים האפורים מדגימים את הBrim)

סידור הדפסה על משטח העבודה - כמובן שכדאי להדפיס את החלקים הקטנים בצבע שונה, ולכן בהדפסה נפרדת

הקווים הצהובים מדגימים את דפוס המילוי (ב10%) והשוליים האפורים, את הBrim

לאחר ההדפסה

קרה המקרה ונגמר לי החומר להדפסה באמצע, כשהדפסתי את הכוורת. כך שלפני שהדפסתי אותה שוב, בדקתי אותה עם המחזיק מפתחות הראשון שהדפסתי. כך שמתי לב שהרווח שהגדרתי בין המחזיק לתאים בכוורת גדול מדי, והקטנתי אותו ל0.25 מ”מ.

לאחר שניקיתי את הגראדים בכל מחזיקי המפתחות החדשים (שכאמור היו גדולים יותר ב0.25 מ”מ לכל כיוון, וזו אכן רזולוציה שהמדפסת מטפלת בה יפה) מחזיקי המפתחות מחליקים יפה מאוד פנימה והחוצה.

בדיקה של מחזיק המפתחות הראשון על הכוורת הלא גמורה

תקריב של הבדיקה

החלקים מוכנים על השולחן

הדבקה ו... זהו

מכיוון שלא רציתי לפגוע במראה עם ראשים של ברגים, העדפתי להדביק את הכוורת לקיר עם super 7 שהוא דבק סיליקון שבהחלט מספיק לצרכים הללו. הוא גם לבן והקיר הוא שפירץ של פעם כך שכשאסיר אותו לא ממש יראו שינוי (אלא אם הוא ייקח חלק מהטיח איתו, אבל את זה אדע רק כשבאמת אסיר את המתקן).

זהו, מוכן.

רגע אחרי ההדבקה

רגע אחרי ההדבקה - בתאורה אחרת

בדיקה ראשונה - שעתיים אחרי הדבקה

התוצאה הסופית, תמונה קצת חשוכה