אז רכשנו לשורות הסדנא מקצוע עובי Dewalt DW733. זה כלי מצויין ביחס למחיר העממי שלו, ובסדנא שלי הוא יהיה מאוד מאוד שימושי, כיוון שאנחנו משתמשים בעיקר בעץ משומש, ובדרך כלל זה אומר עץ ממשטחים מפורקים.

המקצוע הוא כלי כבד בסה”כ ודורש רגליים יציבות. כדי להביא אותו לגובה נוח לעבודה צריך להרים אותו על שולחן. מכיוון שהשולחן הפנוי היחיד שהיה לי בסדנא הכללית, סומן לעבור לחדר הטכנאי בסדנא הדיגיטלית (ועל זה אספר בהזדמנות), נזקקתי לשולחן מתאים למקצוע.

הדרישות היו כדלקמן:

• משקל רב – שמרכז הכובד של השולחן יהיה נמוך, למרות משקלו הרב של המקצוע
• גובה טוב – לא נמוך מדי או גבוה מדי, שלא ישבור את הגב ויהיה קל לתפעל.
• יציבות – שלא יתנדנד ושהשולחן לא יהיה גמיש – שלא יתעוות בהפעלת לחץ.
• שטח קטן – שאפשר יהיה להסתובב מסביב השולחן, לדחוף חומר או למשוך מצד שני.
• כחול! – כמו שאר הריהוט בסדנא

המקצוע החדש - כרגע נח על שולחן זמני

תכנון השולחן

ביחס לגודל המקצוע ולחומר המתאים ביותר שהיה ברשותי, פרופיל מרובע מפלדה מגולוונת 10×10 בעובי 3 מ”מ, תכננו ושרטטנו את השולחן. המשטח העליון יעשה מפרופיל L בעל פאות של 15 ס”מ בעובי של 2 מ”מ שמצאתי במגרש האוצרות, פשוט כי זה מה יש.

שרטוט השולחן

הכנת המסגרת העליונה

המסגרת העליונה עשויה פח דק בעובי 2 מ”מ, בפרופיל L. חתכנו אותה במסור סרט לברזל (כלי חמוד מאוד שנדבר עליו במדריך אחר), וריתכנו אותה בריתוך 90 מעלות פשוט, בלי להשתגע עם זוויות. באזור של החפיפה גם נוצר אזור חזק יותר ומכיוון ששם המשקל עובד בעיקר (כי גם המקצוע הינו בעל ארבע רגליים) זה פעל לטובתנו.

חלק מן הפרופיל נח על השולחן לפני החיתוך

חיתוך במסור סרט

כל האזורים שמיועדים לריתוך מושחזים

בזמן העבודה על המסגרת

רגליים לשולחן

כבר ארבע שנים תהיתי (מדי פעם, לא כל הזמן…) מה אעשה עם הפרופיל פלדה מגולוונת 10×10 שנשאר לי מבניית הפרס ההידראולי, ועכשיו הגיע היום. היה לנו בדיוק מספיק חומר לארבע רגליים, אותם תכננתי למלא בחול כדי להוסיף משקל (לפני שאני סוגר את הריתוך הסופי). חול בסוף לא מלאתי, כי היציבות הייתה מספקת, במיוחד אל מול העובדה שהבנתי שאני צריך בסופו של דבר לקבע את השולחן לרצפה (את זה עוד לא עשיתי).

את החיתוך של הרגליים עשינו על המסור סרט, שעשה עבודה מצויינת בסה”כ. עם זאת, היה צריך לתקן קצת את החיתוכים כדי שיהיו מדויקים מספיק כרגליים. זה כנראה נבע מניסיון להאיץ במסור, מה שהוביל ללחץ לא אחיד ובסוף לחיתוך לא ישר מספיק. בפעם השניה זה הצליח. שימו לב כשאתם חותכים פרופיל כל-כך כבד במסור קטן שהפרופיל מקבל תמיכה כדי לייצב אותו בצורה מאוזנת על המסור אחרת גם כאן תקבלו חיתוך לא מספיק ישר.

יערה המתנדבת המקסימה חותכת את הפרופיל 10x10 במסור הסרט

שימו לב! החלק הנופל כבד מדי, צריך לתמוך אותו כדי לא לקבל עיוות בחיתוך

בדיקת הרגליים

עתה העמדנו את הרגליים על הרצפה, הלבשנו את המשטח העליון ושמנו את המקצוע על הכל כדי לבחון את השולחן כולו לפני שאנחנו מרתכים הכל. כמובן שזה הזמן לעשות שינויים אם צריך.

המקצוע עומד על רגליים לא מרותכות

מבט מקרוב על הרגליים - תמונות גם יכולות לעזור לנו לזכור איך הכל עומד ביחס לתכנית המקורית

ריתוך הרגליים

אחרי השחזת הגילוון והצבע איפה שיש, כדי לאפשר לריתוך לעבוד כמו שצריך, הפכנו את המשטח על הראש כדי לרתך את הרגליים לבסיס.

כל רגל בתורה הוצמדה לפרופיל המשטח העליון (שהיה עתה הפוך על הראש) באמצעות מלחציים משני כיוונים. ההצמדה אפשרה לרתך ללא חשש.

המשטח והרגליים מוכנים לריתוך

הצמדת הרגל לפרופיל המשטח עם מלחציים

הרגל השלישית בדרך למקום שלה

הכנת קושרות בין הרגליים

ללא קשורות, השולחן, על אף משקלו הרב מרגיש לא מספיק יציב, וזאת מכיוון שכל רגל מחוברת רק בנקודת חיבור אחת – עם המשטח העליון, ולכן יש לה דרגת חופש בתוך המבנה. הקושרות מחברות בין הרגליים בנקודה נוספת ומגבילות את החופש.

במקרה שלנו בחרנו בפרופיל מוזר שהיה בנמצא בעובי 5 מ”מ. אפשר היה להסתפק גם בפחות עובי, ובפרט ששטח החתך של הפרופיל גדול. לא הייתי משתמש בקושרת עם שטח חתך של 5×5 ס”מ, כי זאת נקודה חלשה מדי. בפרופיל שלנו שטח החתך היה 3 ס”מ על יותר מ-10. בהחלט הספיק לטעמי.

בזמן ריתוך הקושרות חשוב לשים לב לגובה של הקושרות מהמשטח העליון (שכרגע נמצא למטה), לזה שהזווית בדיוק 90 מעלות, ושהקושרות לא מעקמות את הרגליים אחת אל השנייה. לצורך זה אורך הקושרות צריך להיות מדויק וזהה למרווח שבין הרגליים בנקודה שקרובה למשטח העליון.

במקרה שלנו, אחרי שלוש קושרות היה נראה שהשולחן התפתל מעט בסיבוב, והיה צריך לקרב שתי רגליים נגדיות כדי לתת לחץ זמני לישור עד שהריתוך יסתיים. את זה עשינו עם שתי חתיכות עץ שאיפשרו לאחוז את הפינה של הפרופיל עם קליבה רגילה.

הקושרות לפני העבודה

שתי חתיכות עץ שאיפשרו לאחוז את הפינה של הפרופיל עם קליבה רגילה.

שתי חתיכות עץ שאיפשרו לאחוז את הפינה של הפרופיל עם קליבה רגילה.

שתי חתיכות עץ שאיפשרו לאחוז את הפינה של הפרופיל עם קליבה רגילה.

והשולחן (כבד ו)ישר!

הכנת הברגות - בדרך הקלה והמועדת לפורענות

למקצוע יש ארבעה חורים בפינות כדי לתפוס אותו למשטח. מכיוון שחשבתי שלעיתים נרצה להוציא את המקצוע ולנייד אותו, צריך לחבר אותו עם ברגים שקל יהיה לשחרר ובמהירות וזריזות להרים את המקצוע, וכשמחזירים אותו גם להחזיר אותו בקלות. כדי לעשות זאת היה צורך בהברגה במשטח עצמו, בדיוק מתחת לחורים של המקצוע.

כדי לעשות זאת קדחנו חור גדול יותר מההברגה הצפויה וריתכנו אום M8 בכל אחת מארבעת הפינות (אחרי מדידה עם התאמה לחורים של המקצוע, כמובן). האום לווה בבורג שתפקידו היה למנוע מכניסת חומר לתוך ההברגה בזמן הריתוך ובזמן שהיא מתקררת. לאחר הריתוך הברגים עצמם כבר לא יתפקדו בלי שיוחרקו (מהשם מחרוקת).

בורג M8 בכל אחת מהפינות, מתחת לחור של המקצוע

החור מתחת לאום

האום מרותך עם הבורג בתוכו

לאחר ההתקררות נבריג החוצה את הבורג

המשטח עם ארבעת האומים מוכנים

צביעה

מכיוון שכל הרהיטים בסדנא צבועים בכחול, היה חשוב שהשולחן גם הוא ישתלב כחלק מהריהוט. על מנת שהצבע יתפוס, חשוב ללטש עם דיסק פלאפ את כל השולחן מכל הכיוונים, כיוון שהצבע לא יושב טוב על גילוון, וגם כי הדיסק משאיר אחרי שריטות עדינות שיוצרות משטח לא חלק מה שמקל על הצבע להיתפס.

השולחן נצבע בצבע פוליאור מט 487-438. את בסיס הרגליים לא צבענו בשכבה הראשונה כדי לרתך את המשטח התחתוך של כל רגל.

הצבע - פוליאור מט 487-438

שכבה ראשונה של צבע על הפלדה המלוטשת

משטח תחתון לרגליים

כדי שיהיה אפשר לקבע את השולחן לרצפה, היה נחוץ להוסיף משטח תחתון עם חור שיהיה מוכן לקיבוע. השתמשנו בפלאח קנוי של 15×15 לכל רגל, מה שאפשר גם משחק אחרון עם פילוס השולחן. את הפילוס עשינו עם פלס ארוך, לכל הכיוונים, ועם כל משטח שיחקנו קצת לפני הריתוך עד המשטחים היו מפולסים זה על זה.

כמובן שכדאי לזכור שכדי לפלס את משטחי הרגליים צריך שכל השולחן יישב בעצמו על משטח מפולס דיו.

המשטחים לפני ריתוך - שימו לב לטריזים מתחת לשולחן שמטרתם לשמור על פלס

המשך ריתוך המשטחים

פילוס המשטח בצורה דינמית כדי לפצות על אי דיוקים בפילוס השולחן

השולחן הפוך והמשטחים מרותכים

השולחן הפוך והמשטחים מרותכים

הברזה מחדש

לאחר צביעה סופית, וייבוש, הגיע הזמן להניח את המקצוע על השולחן. אבל, אבוי! הברגים החדשים לא מתברגים כראוי, כנראה בגלל שהריתוך בכל זאת עיוות את ההברגה של האומים. אל דאגה – באמצעות מברז M8, אפשר לתקן את האום ולהבריזו מחדש. קל ועושה את העבודה.

הברזה מחדש

הברזה מחדש

מיקום המקצוע ו... סיימנו!

נותר רק למקם את המקצוע, להבריג את הברגים, ודי סיימנו. כרגע עוד לא חיברתי אותו לרצפה, אבל מכיוון שהשולחן כבר עכשיו מספיק כבד ויציב, אפשר לעבוד על המקצוע ללא חשש.

תודה ליערה המתנדבת המקסימה של הסדנא שעזרה מאוד לקדם את השולחן הזה, ואת רוב העבודה הסזיפית לקחה על עצמה (חיתוכים, תיקונים, ליטושים וצביעה).

הברגת הברגים, חיבור המקצוע לשולחן

הברגת הברגים, חיבור המקצוע לשולחן

השולחן מוכן!

השולחן מזווית טיפה שונה

השלב הבא - מוביל למקצוע

למקצוע יש שני מגשים שמאפשרים לו לקלוט חומר ולהוציא מצד שני, אך הם יחסית קטנים. השלב הבא יהיה להכין שני חמורים עם צינור מסתובב שיאפשרו קליטה והוצאה של חומרים ארוכים במיוחד מהמקצוע. אבל זה כבר במדריך אחר לגמרי.