הארונית עם הכיור בחדר האמבטיה, הגיע זמנה. אדם מן היישוב שצריך להחליף את ארונית חדר האמבטיה – קונה משהו מוכן או מזמין נגר. אני – ניגרתי לבד, ובכלים ידניים

אחרי שכנועה של אשתי שבעלה מסוגל לבנות ארונית בעצמו, הגיע שלב בחירת משטח הכיור (משטח חרס היצוק כיחידה אחת עם הכיור). ביקרנו בהיכל קרמיקה פלצני, קנינו באיקאה – ועכשיו אפשר לקחת מידות.

סקיצה בעיפרון כיוון שבימי בטכניון עדיין שירטטו ידנית, וקדימה למחסן העצים.

 

קורת עץ בוק מוקצע במידות חתך  כ-5/25 ס”מ ובאורך כ-3 מ’, נקנתה ונוסרה לרוחב כדי שתיכנס למכונית המשפחתית. בתמונה על השולחן אצל חברי יאיר שסייע בפריסת הקורה לאורך על מסור הקרייזיק שברקע

הפריסה לקורות במידות חתך 5/5 ס”מ לגוף הארונית, ו- 2.5/5 ס”מ לדלתות, כאן בתמונה מונחות לייבוש ול”שחרור לחצים” אצלנו במרפסת. רצוי להשאיר בצד לכמה שבועות, אם אפשר, ובאופן שתתאפשר זרימת אוויר סביב הקורות.

תחילת עבודה על הרגליים והקורות, הקצעה עם מקצועת סטנלי מס’ 4 בת כ- 60 שנה.

על השולחן פלס וזויתן, לבדיקה שהקורה ישרה, ופאותיה ניצבות זו לזו. מקצועה ארוכה יותר היתה יכולה לחסוך את השימוש בפלס

באותה העת עדיין לא היו לי winding sticks, זוג סרגלים המשמשים לבדיקה האם הקורה מפותלת

סימני הניסור הגס של מסור השולחן

ומראה העץ המתגלה במהלך ההקצעה – צד ימין כמעט מוכן, הקשתות הכהות הן חלק מטבעות הגדילה של העץ. הנקודות – ככה זה עץ בוק.

לאחר הקצעת הקורות, הגיע שלב הסימון המדויק של אורכן:

סימון קו מנחה למסור, בעזרת זוויתן מדויק וסכין סימון:

והרחבת הקו ע”י מפסלת (עם הניסיון לומדים לעבוד פה גם בלי מקבת), כדי ליצור חריץ שהמסור ייכנס אליו בקלות. את החריץ מכינים מהצד העודף (כאן משמאל לקו):

את הניסור, הידני כמובן, שכחתי לצלם, הנה להדגמה צילום ניסור חלק אחר מאותה ארונית:

אחרי הניסור, החלקת קצות הקורות (גדע, end grain) בעזרת בלוק פליין זווית נמוכה:

מחברי סין-וגרז (שקע ותקע, זכר ונקבה, mortise and tenon) בין חלקי שלד הארונית, יש כמה דרכים לעשות. הנה אחת מהן, נכין את הגרז (שקע) ע”י סילוק רוב החומר עם מקדחה וניקוי עם מפסלת. נעזרתי בבלוק עץ בו נחצבה הפינה, מעין מקדחת עמוד לעניים. את ההסבר על סימון מקום הגרז שמרתי להמשך:

 

מראה הגרז לאחר הקידוחים ולפני הניקוי. נראים גם סימוני גבולות הגרז, ולא פחות חשוב – סימוני גבולות הקורה הניצבת

יישור דפנות הגרז בעזרת מפסלת

ועכשיו הסבר על סימון מקום הסינים והגרזים.

הכלי בתמונה נקרא משרט, מלשון “שריטה”. לאחר קיבוע הלהבים יעביר את אותה מידה לכל חלקי המסגרת.

המשרט בתמונה כפול, ומסמן בפעולה אחת את שני גבולות הגרז והסין, יחסית לאותה פאה של המסגרת.

וכך נראית העברת אותן מידות לחלק אחר של המסגרת:

ניסור כתפי הסין (תקע). אצלי ובייחוד עם המסור שהיה לי באותו זמן, קו הניסור נטה לימין. אל דאגה – אפשר לתקן בהמשך, צריך רק לוודא שלא חורגים מהקווים שמאלה לתוך הסין

יישור דפנות הסין נעשה עם הכלי הזה, ושמו ראוטר פליין. הלהב שלו בצורת האות “L”, ויבטיח שדפנות הסין תהיינה מקבילות לפני הקורה

סימון אורך הסין לשם קיצורו, פה נראה כמה חשוב לסמן את גבולות הקורה:

ניסיון הרכבה ראשוני. לאחר שראינו איך הסין (תקע) הוקצע ויושר במדוייק, כעת תור הגרז (שקע). בעבודה איטית וזהירה נבדוק – האם הסין נכנס או שצריך להרחיב את הגרז? האם הסין נוטה לאחד הצדדים ואז יש להרחיב את הגרז רק לצד אחד? האם העומק נכון?

לקראת הסוף, חלק מעצבן ויותר קשה ממה שנראה – יישור כתפי הסין, כאן ניסיונות עם מפסלת ועם שופין

הקלה מסוימת הביאה מקצועת כתף (על השולחן) שהצטרפה לאחר יום ההולדת.

קצה הסין הזה משופע, כיוון שהוא מיועד להיפגש עם סין ניצב לו, של אחת מקורות האורך

והנה מסגרת אחת מוכנה, וזה כבר מספיק לחלק א’.

לסיכום

בפרקים הבאים נמשיך ללוות את בניית שלד הארונית ואת הדלתות, ונספר על כמה דברים לא צפויים שכמובן קרו בדרך