את הפרק הקודם סיימנו עם אחת משתי מסגרות הצד של הארונית, כעת נמשיך בבניית השלד – המסגרת השניה, הקורות הקושרות, לוחות המילואה והמדפים.

בדומה למסגרת הראשונה, הוכנה מסגרת שניה וקורות קשר ביניהן. כך העניין נראה בהרכבה ראשונית. הקורה הכהה בחזית מוחזרה מרהיט אחר כיוון שהיתה גבוהה מדי לחומר החדש שנקנה. הצבע הכהה הורד ממנה בהמשך. הקורה האחורית העליונה נמוכה יותר עקב מבנה המשטח:

כמה פירוקים והרכבות מחדש לאורך התהליך הם שלב עדין, ונעשו מ”מ-מ”מ בעזרת כליבות מפסקות, כדי לנסות לא לשבור את הסינים

לקראת חציבת מגרעות וחריצים בעמודים ובקורות, הפחד הגדול הוא חציבה במיקום לא נכון. לכן סימנתי בעיפרון סימנים מקורבים בעוד המסגרת מורכבת, ולפני פירוקה לצורך סימון מדויק וחציבה:

בקורות ובעמודי  המסגרות הוכנו חריצים לקבלת לוחות המילואה, ובקורות התחתונות הוכנו שקעים להנחת המדף התחתון.

חלק מהחריצים היו פשוטים ורצו מקצה אחד של הקורה לקצה השני. כאן בתמונה מקצועת חריצים בת 70 או 80 שנה נותנת עבודה:

חריצים אחרים היו מורכבים יותר. החריצים האנכיים ברגליים תוכננו להיות רק מעל גובה הרגליים, מבלי להמשיך מתחת לגובה הקורה התחתונה, ולכן עיקר העבודה נעשתה עם ראוטר פליין בעל גדר טובה, ומפסלת:

סימון וניסור שיפוע רגלי הארונית:

המדף האמצעי תוכנן להיות פריק, כדי לאפשר גישה לטיפול בסיפון של הכיור בעת הצורך. הפרט שנבחר כלל השענתו על זוג קורות שתחתיתן משופעת, ומשקל המדף מחזיק במקומן. הרמתן מאפשרת הזזתן הצידה לפירוק המדף:

והנה מסגרת כמעט מוכנה, במבט מפנים הארונית נראות הקורות הפריקות, ומאחוריהן לוח המילואה:

עוד פרט קטן שהתלתלים שהוא מוציא מצטלמים טוב – קיטום קל, בערך 2 מ”מ, של כל הפינות, רובו נעשה עם בלוק פליין (משמאל):

לוחות המילואה הוכנו מלוחות דיקט 6 מ”מ בירץ’ (טעות כפי שיתברר בעתיד, הם רגישים מדי לרטיבות). כדי לשמור על עיצוב מסורתי, הוכנו בהם חריצים המדמים תפרים בין קורות עץ:

החריצים הוכנו בעזרת כלי הנקרא scratch stock.
כשמו כן הוא – להב פלדה דק מגרד לאט-לאט את העץ. בתמונה הראשונה השחזת הלהב ע”י שיופו משני הצדדים, בתמונות השניה כמה כלים שבניתי סביב הלהב ובתמונה השלישית אחד הכלים עובד ומגרד (scratch) את לוח המילואה

עוד “גירוד” – גימור סופי של חלקי העץ עם ציקלינה, להסרת פגמי ההקצעה

בדיקת התאמת המדף התחתון (סנדביץ’ מצופה פורמייקה, אלא מה…) למגרעות שהוכנו בקורות

ובמראה הארונית המוכנה ללכה ולהדבקה, נסיים פרק זה

לסיכום

בפרק הבא – כמה דברים שקרו במפגש בין נגרות נטו לבין העולם האמיתי – הרכבת הארונית, התמודדות עם קרמיקה רעועה שהיתה על הקיר ובניית הדלתות