כל עושי הסבונים הביתיים האמיתיים (כלומר, לא אל-סבונים תעשייתיים) מכינים סבון באותה שיטה בסיסית: ערבוב של שמן עם סודה קאוסטית שהומסה במים. סודה קאוסטית (NaOH) היא בסיס נתרן מאד חזק, והיא תוצר כימי של אלקטרוליזה של סודיום כלוריד – תהליך שנתגלה לפני פחות ממאה שנה. אז מה עשו לפני שהמציאו את הסודה הקאוסטית? והרי סבון נמצא בשימוש כבר לפחות 4500 שנה.. ובכן, רבים יידעו לומר שסבון במקור יוצר משמן ואפר מדורה, כלומר, במקום סודה קאוסטית, אפר. אוקי, אבל איך בדיוק?

התשובה הכי נפוצה שנתקלתי בה היא שהידע אבד ושזה היה כנראה מאד מסובך. כשהמשכתי לחפש הבנתי שלמעשה איכשהו הפיקו מהאפר אשלגן קאוסטי (KOH). עוד בירורים רבים הניבו לבסוף שכאשר משרים אפר במים ואז מסננים את הנוזלים, הנוזלים האלה הם למעשה תמיסת אשלגן קאוסטי. אם כך, על פניו נראה שכל שנותר לעשות הוא להשתמש בתמיסת האשלגן הקאוסטי הזו בדיוק כמו שמשתמשים בתמיסת הסודה הקאוסטית, ואז נקבל סבון על בסיס אשלגן במקום על בסיס נתרן. ואכן ראיתי עשרות סרטונים וקראתי עשרות בלוגים שניסו בדיוק את זה … וכולם סיימו בכשלון חרוץ.

אבל אל דאגה קהילת אקו-מייקרים יקרה, יש סוף אופטימי – בעזרת הרבה ניסוי וטעיה וריכוז טיפים ממקורות שונים העסק פוצח לבסוף והרי הוא לפניכם. הסוד טמון למעשה בשני עקרונות:

1. בניגוד לתהליך עם הסודה הקאוסטית, התגובה בין השמן לתמיסת האשלגן הקאוסטי צריכה להיות חמה ולא קרה, כלומר, בסיר על האש.

2. היחסים בין שני המרכיבים הם שונים לחלוטין ומכילים הרבה פחות שמן לאותה כמות תמיסה קאוסטית. המשמעות היא שביחס למספר הסבונים שאפשר להפיק מכמות מסוימת של תמיסת סודה קאוסטית, אפשר להפיק הרבה פחות סבונים מכמות זהה של תמיסת אשלגן קאוסטי. אבל היי, איזה סבון! ורק מאפר ושמן!

אז זה הרקע. ומכאן המתכון המפורט, שהוא תכל׳ס פשוט למדי. מתחיל בסרטון של 3 דקות שבו אני מתעד את תהליך הכנת הסבון שלי שלב שלב, (החל מייצור השמן והאפר :-)) ואחרי הסרטון תיאור מילולי תמציתי שמפרט את התהליך (התיאור יותר מעודכן מהסרטון – כך שאיפה שישנן אי-התאמות, פעלו לפי התיאור ולא לפי הסרטון).

שלב 1: הכנת תמיסת אשלגן קאוסטי (KOH)

1. אספו אפר מהאח / מדורה ומלאו ממנו דלי אפר. יש האומרים אפר של עצים קשים (זית, אקליפטוס, פירות) עדיף על רכים (אורן, ברוש). אני השתמשתי באפר מתנור העצים שלי (קמין מסה), שניזון מתערובת של ענפי אקליפטוס, ברוש וזית. עבד.
2. מלאו במים עד כיסוי ועוד טיפה. הכי טוב מי גשם. אם אין, אז מים מזוקקים. בכל מקרה עדיף לא להשתמש במי ברז כי יש בהם מינרלים שכנראה מפריעים לייצור הסבון. (לכן הזמן בשנה הטוב ביותר להכנת סבונים הוא סוף החורף, כשיש שפע של מי גשם במקווים / מיכלים ושפע של אפר תנורים / מדורות.)
3. תנו לאפר לנוח בתוך המים לפחות לילה, עדיף יום-יומיים. האפר עשיר באשלגן והמים יספגו מהאפר אשלגן קאוסטי. כך שאחרי ההשריה מתקבל אפר שקוע בתוך תמיסה של אשלגן קאוסטי. עכשיו צריך להפריד אותם. הנה דרך פשוטה ונקיה:
4. קחו דלי נוסף. קדחו כמה חורים בתחתית שלו (כ 10 חורים). הניחו אותו מעל דלי צר יותר (כדי שיעמוד עליו בנוח).
5. צקו את תוכן הדלי עם האפר והמים לדלי העליון עם החורים, כך שהתמיסה תטפטף מבעד לחורים לאט לדלי התחתון. זה יקח כמה שעות.
6. כשהטפטוף מסתיים, הדלי התחתון מכיל תמיסת אשלגן קאוסטי נקיה.

שלב 2: הרתחת תמיסת האשלגן הקאוסטי כדי להעלות את ריכוז התמיסה

1. הכינו ביצה (או תפוח אדמה) שתשמש לבדיקת ריכוז התמיסה.
2. העבירו את תמיסת האשלגן הקאוסטי הנקיה מהדלי לסיר והעמידו על האש במקום מאוורר (חלונות פתוחים)! הביאו לרתיחה ותנו לתמיסה לרתוח בלי מכסה, בכדי להעלות את הריכוז שלה.
3. כל שעה בערך, קחו כוס מהתערובת בסיר והכניסו אל תוכה ביצה. אם הביצה שוקעת התערובת עדין לא מרוכזת מספיק ויש להמשיך להרתיח. ברגע שהביצה צפה הריכוז טוב ואפשר להפסיק להרתיח (אצלי זה קרה אחרי 3 שעות).

שלב 3: הוספת השמן

1. מדדו את כמות התמיסה שיש לכם.
2. מדדו כמות שמן השווה בנפחה לרבע מכמות התמיסה, והוסיפו לתמיסה.
3. ערבבו היטב. והמשיכו להרתיח את התערובת.
4. המשיכו לערבב כל 15-20 דקות.
5. כאשר התמיסה מתחילה להקציף (מה שאומר שהשמן רותח) הנמיכו לאש קטנה (כדי שהשמן יפסיק לרתוח).
6. המשיכו להרתיח על אש קטנה, עד שהתערובת מגיעה לסמיכות של פירה תפוחי אדמה (הרבה יותר סמיך מסמיכות ה׳פודינג׳ שמגיעים אליה בהכנת סבון מסודה קאוסטית).
7. הוסיפו כמה טיפות של שמן אתרי לפי העדפתכם (בשביל הריח), ערבבו היטב, והורידו מהאש. (תכל׳ס, הסבון מנקה גם בלי ריח, כך שהוספת השמן האתרי אינה הכרחית – עניין של בחירה.)
8. מזגו את התערובת המוכנה לתבנית סיליקון (עדיף של ״עוגיות״ נפרדות ולא של ״עוגה״ שלמה, כדי שלא יהיה צריך לחתוך אחר-כך לחתיכות)

שלב 4: סבון!

1. תנו לתערובת להתקשות בתבנית במשך 24 שעות.
2. לאחר 24 השעות, הסירו את הסבונים מהתבנית והניחו על רשת במקום מאוורר.
3. תנו לסבונים להתקשות לפחות שבועיים, רצוי חודש. (למעשה אפשר להשתמש בסבונים מיד, הם מנקים, אולם כשהם עדיין רכים הם יגמרו מהר מאד. לכן עדיף להמתין).
4. ברכוֹת! זה עתה סיימתם להכין סבון טבעי כפי שעשו אותו במקור!
5. הסבון נעים מאד על העור, עדין, ומנקה היטב!

טיפ: אם לאחר ההמתנה הראשונה של 24 שעות הסבונים עדיין אינם קשים, סימן שהתערובת לא הייתה סמיכה מספיק (כלומר, עדיין יש בה הרבה מדי מים) ולכן יש להחזיר את כל הסבונים יחד לסיר, לערבב, ולהמשיך להרתיח ולצמצם. צמצמו כשליש, ומזגו חזרה לתבנית הסיליקון וכו׳.